מה הן עסקאות ריפו ובשביל מה אנו צריכים אותן?

זיו פניני מנהל חדר המסחר מגדל שוקי הון, מציג את הפתרונות היצירתיים בשוקי ההון. הדרכים הפחות פופולריות להשגת המטרות
זיו פניני | (13)

אחד הדברים היפים בהתפתחותו של שוק ההון הוא היווצרותם של פתרונות יצירתיים למימון עסקאות, ניהול תזרימי מזומנים, הקטנת מרווחי ריבית, גידור סיכונים, ייעול ושיפור הסחירות בשוק. עסקאות ריפו (Repurchase agreement), הן עסקאות המערבות פעילות בשוק הכסף (SPOT) ובשוק העתידי.

איך זה עובד?

ישנן דרכים רבות ליצור עסקאות ריפו ההולכות ומתפתחות בעולם בצורה יצירתית. עסקת ריפו בבסיסה היא עסקה בה הקונה רוכש ני"ע (בד"כ אג"ח או תיק אג"חים) ומתחייב למכור אותו בחזרה למוכר במועד כלשהו בעתיד במחיר קבוע וידוע מראש כבר במועד הקניה. אפשר כמובן לבצע את אותה עסקה גם בכיוון ההפוך, למכור ני"ע לגוף שלישי ולהתחייב לקנות אותו חזרה במועד קבוע וידוע. מבחינה מימונית זו עסקה שמורכבת משני חלקים מוכרים יותר, עסקת מזומן תמורת העברה של ני"ע כלשהו בזמן אפס ועסקת FUTURE הפוכה בנקודה מסוימת בעתיד.

היתרון הבולט והמיידי בעסקאות מסוג זה, הוא שיפור מרווח ה-REDIT/DEBIT בשוק. כלומר, שיפור תמחור הריבית חסרת הסיכון במשק כמעט עד למחיר התיאורטי בו ריבית הלווים שווה לריבית המלווים (מבוא לכלכלה א).

הרעיון המרכזי, הוא לספק לגופים גדולים נזילות גבוהה ולאפשר להם לנהל תזרימי מזומנים עתידיים, לפזר ולגדר סיכוני ריבית, באופן כללי לייעל ולשכלל את השווקים הסחירים בעולם וכאמור, להצר את מרווחי הריבית.

השימוש במכשיר נמצא בעלייה מתמדת בכל שוקי ההון המערביים בעיקר בקרב בנקים, עושי שוק חברות נוסטרו, מוסדות פיננסים ספקולנטים ומנהלי כספים של חברות גדולות.

הרעיון פשוט - גוף גדול, בעל יתרות מזומן גדולות, ימסור אותן לגוף דביטורי שצריך כסף. כך למעשה, חותכים הגופים המעורבים בעסקה את המרווח הבנקאי הגדול שקיים היום תוך הגנת האינטרסים של הצדדים ע"י מסלקה יציבה. את אותה תופעה אנו רואים גם בשוק המעו"ף בעסקאות רבות שמנצלות את יציבותה של מסלקת הבורסה כדי להחליף את ה-C001 המגודר בין הגופים הרוונטיים.

עסקה פשוטה והרבה אפשרויות

הרעיון מאחורי עסקאות הריפו פשוט ואפשרויות השימוש בהן ממשיכות להתפתח, שהרי אין סיבה להחליף רק תזרימי מזומנים בסיסיים לטווח קצר. אם גוף מחזיק אג"ח לטווח בינוני (או ארוך) ומוסר אותו או אפילו תיק שלם של אג"חים לצד שלישי, תוך קביעת המחיר שיקבל אותו בחזרה שיהיה גבוה מההיוון של התשואה, הוא נהנה מצד אחד מתשואת החזקה גבוהה מזו של תיק האג"ח עצמו, ומצד שני, מאפשר לגוף הלווה למכור ולקנות את הנייר בשוק הסחיר מספר רב של פעמים ללא צורך להשאילו קודם. בין לבין הוא מצטט ומייעל את עקום התשואות ומוסיף לו נזילות רבה. שלא לדבר על האפשרות הפשוטה ללוות בזול לטווח ארוך יותר.

עסקאות החלף

תת קבוצה של עסקאות אלה הן עסקאות SWAP של תזרימי מזומנים (שהן למעשה עסקאות ריפו כפולות והפוכות) בין שני גופים בעלי התחייבויות הפוכות. זו אחת הדרכים היעילות לגדר תזרימי מזומנים. למשל להחליף בין ריבית משתנה לקבועה, בין ריבית שקלית לריבית צמודה או בין ריבית על מטבע אחד לריבית על מטבע אחר. כל זה ללא צורך בקניה או מכירה שלמה של ההתחייבות או של הפיקדון ובמחיר הוגן.

אפשר להמשיך בדיון ולשפר את השיטה. למשל, גוף שמחזיק את התלבונד 20, מוסר אותו בעסקת ריפו לגוף אחר שמעוניין למוכרו (ולקבל פיצוי במחיר העתידי), ובכסף קונה את התלבונד 40 כי הוא חושב שהמרווח גדול מדי, ולהיפך.

גם הבנק מרכזי משתמש בעסקאות מסוג זה כדי למסור אג"ח לבנקים מסחריים או לגופים מוסדיים גדולים. הבנק המרכזי מאפשר, באמצעות מכרז, להחזיר לו את אותו אג"ח במועד מאוחר יותר או להחליף אותו באג"ח אחר (קצר בארוך, שקלי בצמוד וכו). בצורה זו הוא מגביר את הנזילות בקרב הבנקים המסחריים והגופים הגדולים ללא צורך למכור או לקנות חלקים גדולים מתיק האג"ח עצמו. כמו כן הוא מאפשר לנהל ולגדר סיכוני ריבית בתיק. כמובן שהמרוויחים הגדולים מכך הם הלווים והמפקידים הגדולים שנפגשים בשוק יעיל, אך גם הבנק המרכזי מרוויח. הוא מרוויח שליטה טובה יותר על כמות הכסף בשוק.

אם כן, היכן הבעיה?

השמרנים יאמרו כי נודף מעסקאות הריפו ריח של שורט, מה שמושך אליהן גם את הספקולנטים הממונפים והגופים שמרוויחים מירידת שער של נייר ערך. כך שלעיתים, בנקודות מסוימות, זה מאפשר ללחוץ את שער הנייר למטה.

למעשה, יכולות עסקאות הריפו לצמצם את מרווחי הריבית ואת עיוותי השוק וזה פוגע במספר מצומצם של גופים שמרוויחים מהמצב הקיים כיום (ריכוזיות?). מעבר לכך, מי שמתנגדים לעסקאות האלה אוהבים להזכיר שעיוותים חשבונאיים (אשר ברובם כבר נפתרו) עזרו לבנקים בארה"ב להחביא, באמצעות עסקאות ריפו, את בעיות הנזילות שלהם שהובילו למשבר האשראי. להם אני עונה שדווקא היכולת של גופים למכור מרווחים בין ני"ע דומים ולמכור בקלות ובזול ניירות יקרים, מקטין את היווצרותן של בועות ותורם לאיזון בין קונים למוכרים בנקודות זמן בעייתיות.

השאלה הקשה האמיתית היא למה לנו לעודד רכישות ממונפות של ני"ע לאורך זמן ואז לנפץ אותן בבת אחת ובמפולות גדולות, במקום לאזנן בריפו הגיוני?

שאלה טובה.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מנהל קרן 14/12/2011 17:45
    הגב לתגובה זו
    הנושא מורכב אך מוצג כאן נכון. כיף לקרא ולהגיב. מי יתן ונושא זה יתפתח שכן כך אפשר גם לגדר פוזיציות וגם להוזיל עלויות מימון בצורנ דרסטית. אם גוף מחזיק ניע לא סחיר ולא מוכר כשהוא עולה לפחות שישאיל או יבצע בו ריפו וגם הוא ירוויח מהמהלך. או לקוחותיו אם זה גוף מוסדי.
  • בוב הבנאי 17/12/2011 19:14
    הגב לתגובה זו
    המכשיר כ" כ פשוט שהוא מורכב למוסדיים. תישארו עם אגח סטרייט שלכם, ושאר ירקות פרימיטיביים, ואל תרחיבו אופקים. פעם אחרונה זה דווקא עבד: הפסדתם לנו " רק" 20%. זה כי אתם פ ר י מ י ט י ב י ם. יש לכם שתי אבנים להדליק אש?
  • 11.
    ז.פ 14/12/2011 14:21
    הגב לתגובה זו
    8 - צודק, מהירות והתלהבות תמיד גוררים טעויות (איני רוצה להאשים את הדיסלקציה) ללא קשר - ככה זה שאתה מגיב תוך כדי מסחר.... 9 - הכוונה הנה שבעסקת ריפו מתבצעת הן העסקה הופותחת והן העסקה הסוגרת בשוק ומתבצעת סליקה כספית בין הצדדים, בעוד בהשאלות אין עסקה בין הצדדים והצד שקיבל השאלה צריך ללכת ולמכור את הנכס בשוק לצד שלישי כדי לקבל את המזומנים ולהתכסות בעתיד במחיר שאינו ידוע לו... תודה.
  • 10.
    מדד 14/12/2011 14:17
    הגב לתגובה זו
    האם cds נגיש גם למשקיע פרטי קטן?
  • 9.
    זיפו 3 14/12/2011 12:59
    הגב לתגובה זו
    ענית ב-6 שאין סליקה בהשאלות. למה לא?
  • 8.
    זיפו 2 14/12/2011 12:48
    הגב לתגובה זו
    תקליד יותר לאט- תטעה פחות.
  • 7.
    ז. פ 14/12/2011 12:33
    הגב לתגובה זו
    1- אכן נכון..אגב כמו בכל דבר בחיים תבקש לפחות 3 דברים תסתפק באחד ותשמח אם תקבל 2... 2- יש בזה משהו...(זמני??) 3- אכן נכון והם האיטנטרסנטים השליליים בכתבה, 4- נתתי כמה: כעיקרון אתה יכול למכור למשהוא תיק אג" ח קונצרני או מדינה, לתת לו את האפשרות לסחור מתוך התיק ללא שורט, להתממן מול פעיליויות אחרות ולהחזיר במחיר העמלה רווח לספק התיק 5 - תודה, 6- כן עסקאות ריפו אכן נסלקות מול הגופים עכסקה ובעתיד הם ייסלקו חזרה... בהשאלות אין עסקה ואין סליקה אלה רק הזכות למכור בשורט כנגד עמלת האשאלה, תודה למגיבים.
  • 6.
    פניני שאלה 14/12/2011 12:04
    הגב לתגובה זו
    האם עסקאות אלו כוללים השאלות? או במקומם?
  • 5.
    מאיר כ 14/12/2011 11:19
    הגב לתגובה זו
    במיוחד כשהריבית ככ נמוכה וצריך לחפש איך לשפר אותה
  • 4.
    איש אגח 14/12/2011 11:05
    הגב לתגובה זו
    כתבה טובה, קצת יותר בשר בכתבה בבקשה.יש אפשרות לקבל דוגמא מספרית ?. מי אחראי לסלוק את העסקאות מי אחראי לעסקאות, מהם טווחי הזמנים לעסקאות כאלו. תודה
  • 3.
    ריפו יגביר את התחרות מול הבנקים (ל"ת)
    יובל 14/12/2011 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זיפו 14/12/2011 10:42
    הגב לתגובה זו
    מה אתה מבין באגחים? לא הולך באופציות?
  • 1.
    סוחר שורט 14/12/2011 10:39
    הגב לתגובה זו
    את מה שאתה כותב כאן יקח הרבה זמן לבורסה להעביר והשוק כאן לא יצליח להבין זאת, בכלל הגופים המקצוענים עושים דברים דומים כבר כעת בצורה סינטטית מול הבנקים. אבל כעקרון מסכים לחלוטין.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.