זה התרחיש הפסימי שבסבירות גבוהה כעת - והאירו עוד יחטוף

אורן אלדד, מנכ"ל ATRADE, מתייחס לתרחישים הפסימיים והאופטימיים באשר לגורלם של גוש האירו בפרט ויבשת אירופה בכלל
אורן אלדד | (10)

משבר החוב באירופה גרם לטלטלה גדולה בכלכלה העולמית. מה שנראה לפני כמה חודשים כמשבר של מדינות בודדות, שניהלו את עצמן באופן חסר אחריות, הפך למשבר כלל עולמי. משבר החוב החל בתחילת שנת 2010 וצבר תאוצה בתחילת חודש מאי, כאשר מדינות החברות בגוש, החלו לקבל סיוע חיצוני מקרן המטבע הבינ"ל.

יוון הייתה הראשונה לקבל סיוע בסך 110 מיליארד אירו בתמורה להתחייבותה לתוכניות צנע קשות, שנועדו לצמצם את הגרעון העצום שלה. אירלנד, השנייה בתור, נזקקה לסיוע בסך 85 מיליארד אירו בחודש נובמבר 2010, לאחר שהסתבכה עם הצלת מספר בנקים גדולים במדינה. פורטוגל הייתה המדינה השלישית בדומינו, שנאלצה לבקש סיוע. במקרה שלה עמדה העזרה על סך 78 מיליארד אירו, שהועברו אליה בחודש מאי בשנה זו.

בנוסף למדינות שכבר קיבלו סיוע, ישנן מדינות גדולות יותר, שמצויות במשבר עמוק שעלול לאלץ אותן לבקש סיוע חיצוני: למשל איטליה, הנחשבת לכלכלה השלישית בגודלה באירופה, סוחבת על גבה חוב עצום, בהיקף של 1.9 טריליון אירו. הגרעון העצום מקשה על המדינה לעמוד בהתחייבויותיה העתידיות. המשבר באיטליה אף גבה מחיר פוליטי, וראש ממשלת איטליה הידוע לשמצה, ברלוסקוני, איבד את כיסאו לטובת מחליפו, מריו מונטי, אנטיתזה מוחלטת אליו.

המצב העגום אליו נקלעו מדינות אירופה חייב את מנהיגי העולם לעצור את אפקט הדומינו לפני שיהיה מאוחר מדי. קברניטי הכלכלות הגדולות בעולם נפגשו ביניהם מספר פעמים בשבועות האחרונים, אך בשלב זה טרם נמצא פתרון הולם למשבר החמור ביותר בתולדות גוש האירו.

מה צפוי לגבי עתיד גוש האירו?

אנו מעריכים כי מנהיגי אירופה לא יהיו מסוגלים לעשות הרבה ובסופו של דבר תהיינה מדינות שתאלצנה לעזוב את גוש האירו, עד סוף השנה הבאה. האמנה החדשה, עליה הסכימו נשיא צרפת וקנצלרית גרמניה, תקשה מאוד על המדינות, אשר ממילא נמצאות תחת לחץ כבד, לעמוד בתנאים החדשים והנוקשים שלה.

הקיצוצים הנרחבים שכל מדינות הגוש ייאלצו לבצע, עלולים להוביל למיתון עמוק שבסופו של דבר יחייב את הבנק המרכזי של אירופה להוריד את שיעור הריבית לרמה אפסית. הורדת הריבית באירופה, תוביל לפיחות חד באירו, מול מרבית המטבעות בעולם, אך בעיקר מול הדולר האמריקני, אשר צובר תאוצה לאחרונה על רקע השיפור המשמעותי בכלכלה הגדולה בעולם.

התרחיש הפסימי שלנו

פסגת מנהיגי אירופה שהתקיימה בבריסל בסוף השבוע האחרון ככל הנראה תכשל, והירידות בשווקים הפיננסים יתחדשו בעוצמה. האירו יתפרק מול מרבית המטבעות בעולם, והתשואות על האג"ח של המדינות הגדולות באירופה יזנקו ויגבירו את לחץ המכירות בשווקים הפיננסים.

חלק מהמדינות תאלצנה להכריז על פשיטת רגל במהלך שנת 2012. בראש הרשימה עומדת יוון, עם הסיכון הגבוה ביותר לפשיטת רגל. להערכתנו גם פורטוגל ואירלנד עלולות למצוא עצמן במצב דומה.

המשבר באירופה יהיה כה חמור, עד שמדינות מעבר לים יגררו גם הן, בעל כורחן, למשבר עמוק. למעשה, כבר היום חלה האטה משמעותית בכלכלות הגדולות ביניהן סין, קנדה ואוסטרליה. ההאטה הכלכלית אילצה את סין ואוסטרליה לבצע הקלה כמותית, על מנת לעודד את הצמיחה במשקיהן.

הבנק המרכזי של אוסטרליה הוריד את שיעור הריבית ב-0.25%, פעמיים ברציפות. סין הודיעה בשבוע שעבר על הקלה כמותית, לראשונה מאז 2008, ובניגוד למדינות המוניטארית ההדוקה שנקטה בשנים האחרונות, במטרה לקרר את האינפלציה. הבנק המרכזי של סין חתך את יחס הרזרבה לבנקים בשיעור של 50 נקודות הבסיס. הצעד עשוי להזרים לשווקים הון נוסף.

גם אצלנו, נגיד בנק ישראל לא נשאר אדיש, והוריד את שיעור הריבית פעמיים ברציפות. נראה שהיד עוד נטויה והורדות הריבית נוספות יכולות עוד להתקיים.

התרחיש האופטימי שלנו

מנהיגי אירופה יצליחו להגיע להבנות והסכמות ביניהם, וישיקו תכנית חילוץ טובה, שתצליח לתת מענה גם במקרה של קטסטרופה. השווקים הפיננסים יזנקו והאירו יחזור לאזור 1.40 מול עמיתו הדולר האמריקני.

לסיכום,

לאור העובדות בשטח, אנו לא רואים מקום לאופטימיות ותומכים דווקא בתרחיש הפסימי יותר. להערכתנו, כלכלת אירופה תגלוש למיתון ומדינות נוספות תאלצנה לבקש סיוע חיצוני על מנת להימנע ממצב של חדלות פירעון. יתכן כי חלק מהמדינות תאלצנה להיפרד מגוש האירו.

לגבי האירו עצמו אנו מעריכים כי המטבע האירופי ימשיך לאבד גובה, בעיקר מול הדולר האמריקני. מבחינת השערים, אנו מניחים כי האירו יחצה כלפי מטה את אזור 1.30 בתחילת השנה הבאה, ויגיע לכיוון 1.25 עד המחצית הראשונה של 2012. בתרחיש קיצוני יותר, יתכן אף שהאירו יגיע לאזור 1.20 עד סוף שנת 2012.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מירי 15/12/2011 06:33
    הגב לתגובה זו
    איפה ניתן לקבל עוד ניתוחים כאלה ? סוף סוף מישהו שמתיחס לעובדות פונדמנטאליות ולא מסתמך על ניתוח טכני בלבד אשר נחשב בעיניי לאסטרולוגיה ...
  • 8.
    זה ניתוח רציני? מה אתם עושים צחוק... (ל"ת)
    דן 14/12/2011 22:06
    הגב לתגובה זו
  • דןדן 15/12/2011 13:30
    הגב לתגובה זו
    לך תעשה פיבונצי לעצמך
  • 7.
    אגף הביקורת 14/12/2011 21:17
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף מישהו שמדבר בגובה העינים..וגם מבין על מה מדבר..יישר כח
  • 6.
    יוסי 14/12/2011 18:19
    הגב לתגובה זו
    ניתוח מצויין . אשמח לקבל עוד ניתוחים כאלה בעתיד!תודה
  • 5.
    מבין 14/12/2011 15:34
    הגב לתגובה זו
    למה נותנים לאנשים כאלה במה ?
  • 4.
    מרגלית וולק 14/12/2011 15:20
    הגב לתגובה זו
    ניתוח מעמיק לגבי המצב העגום בכלכלה העולמית.
  • 3.
    משקיע עצמאי 14/12/2011 13:41
    הגב לתגובה זו
    אני מסכים עם מה שנכתב לגבי היורו, לדעתי זאת הזמנות מעולה להיכנס למסחר סקירה טובה
  • 2.
    כל יכול 14/12/2011 13:29
    הגב לתגובה זו
    נתוח מקצועי - אך עדיין אין לדעת מה יהיה
  • 1.
    האירו יעלה קודם ל1.3700 בודאות!!!!!! (ל"ת)
    ברבור ירוק 14/12/2011 11:50
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.