"עיניי העולם כולו נשואות היום לאירופה, בה תלוי גורל העולם הכלכלי בשנים הקרובות", כך אמר יובל שטייניץ, שר האוצר, בכנס כלכלי בתל אביב. ארצות הברית, סין וישראל מסתכלות על אירופה ומוצאים את עצמנו מתפללים לשלמותה כי אם אירופה תתרסק כלכלית וגוש האירו יתפורר, יהיה קשה מאוד גם כאן, בארצות הברית, בדרום אמריקה ובאסיה. אם תתפורר, פירושו של דבר 5 עד 10 שנות מיתון כלכלי קשה, אנחנו עושים את המיטב שכלכלת ישראל לא תתרסק, כדי שלא נגיע למצב כמו ברוב מדינות המערב של צמיחה נמוכה ואבטלת המונים, כבר לפני חודש הוריתי לקיים תוכנית חירום כלכלית למקרה של התפרקות גוש אירו, זו מלחמה כלכלית על הבית."

שטייניץ התייחס לנושא קיצוץ תקציב הביטחון שהחלק החשוב, העקרוני שלו הוא השקיפות וההתייעלות, כי קיצוץ או ריסון הוא לשנה או שנתיים, אך כשיוצרים שינוי ושקיפות זו מטרה ארוכת שנים. מדינת ישראל צריכה להגן על עצמה אולי בשכונה הכי קשה על פני כדור הארץ, אך שמתי לעצמי מטרה ליצור חיזוק על ידי נורמליזציה כלכלית של תקציב מערכת הביטחון. הצעד הראשון היה העלאת גיל הפנסיה לאנשי קבע לא קרביים. הצעד הבא יהיה הגשת תקציב הבטחון לממשלה על ידי שר האוצר, פעם ראשונה זה 63 שנה, זה לא נגד אלא בעד הביטחון, זה יחסוך מיליארדים בלי לפגוע בביטחון, כל מערכת, אפילו מערכת מפוארת וחשובה צריכה בקרה ושקיפות חיצוניים כדי להתייעל, אין סיבה שצה"ל לא יהיה שקוף לאוצר כפי שהמוסד שקוף לו."

ביחס לעובדי הקבלן, אמר שטייניץ כי שכרם של עובדי הניקיון, השירותים והשמירה בישראל יעלה משמעותית. "צריך ולדאוג בחקיקה דרקונית שאף אדם ואף מעסיק לא יוכל לפגוע בזכויות הסוציאליות של אותם עובדים, זאת אפשר לתקן בלי לקלקל את חוסן המשק, נגיע לסיכום בעניין מוסרי וחשוב זה."

"בקרוב העם לא ידרוש צדק חברתי אלא פרנסה בכבוד"

"ועדת טכרטנברג משקפת את גחמותיו של אגף התקציבים, הלכו לתחרות חופשית ואנחנו רואים שהאיזונים לא מתקיימים", כך אמר עופר עיני, יו"ר ההסתדרות בכנס. "אנחנו רואים גלים של פיטורים קטנים ואם הממשלה תמשיך בתחרות בלי איזון, הדבר הבא יהיה לא העם דורש צדק חברתי אלא העם דורש פרנסה בכבוד."

עייני מוסיף כי "מעסיקים במדינת ישראל לא יודעים בדיוק מה קורה בחצר שלהם, כשאומרים תופעת עובדי הקבלן חושבים שמדובר בשמירה וניקיון, אך לא כך הדבר. למעסיקים הפרטיים יש אג'נדה משלהם, למשרד האוצר אג'נדה משלו וכל צד מתנגד, לכן הודענו היום לבית הדין שהגענו למבוי סתום, דרשנו לחדש את השביתה כאמצעי להביא את כל הגורמים הרלבנטי למקום בו אפשר לחלץ פיתרון."

"מסתבר שהמניע להעסקת עובדי קבלן הוא כסף כי אין ספק שבנתונים של משרד האוצר, עלות השכר של עובד ניקיון 5,000 שקל, אם היה נקלט לרמה הכי נמוכה במשרד ממשלתי עלות השכר שלו הייתה מגיעה ל-8,500 שקל, מדובר בסדר גודל של עשרות מיליוני שקלים, אומרים בואו נחסוך בעלויות בעובדים שזקוקים לטיפול, זה שם המשחק. בעיריות הוקמו מאות חברות בנות ואם חסרים תקנים של עובדים סוציאליים אז בחברה שהוקמה למטרה אחרת מעסיקים עובדים סוציאליים ופסיכולוגים שאינם נמצאים, תשלמו להם לפי מה שמגיע לעובד בהסכם הקיבוצי, אך משלמים להם הרבה פחות. אין פלא שלפי דו"ח העוני למעלה מ-50% מהעניים הם אנשים עובדים."

עייני הוסיף: "נדרוש אכיפה מעבר לחוק של חוקי עבודה ונדרוש הגדלה משמעותית של הפקחים במקומות העבודה, נמצא מנגנון של עובד שיכול לפנות ללא חשש. אנשים קיבלו קנסות ופחדו לשאול למה הקנס הזה."

"תפקידו של הרגולטור לקיים תחרות כדי שהעודף מעל הנורמלי ילך לצרכנים"

עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום לשעבר, אמר שגידוף הטייקונים לא יועיל לדבר. "עשירי הארץ יסכימו לשלם מס עשירים וכך צריך לעשות, הון זה יעזור ליישם את החלטות טרכטנברג. צריך שיהיה פרויקטור שיעסוק במיסוי באוכלוסייה העשירה, ברגולציה במיסוי ענפים לא תחרותיים, בהעסקת חרדים, צריך מנהיגות שתיצור מדיניות ברורה."

"נכונות הצרכנים לשלם מחיר השתנתה, מנכ"לים יצטרכו לקחת זאת בחשבון, זה לטובת הצרכן, זו השיטה שהשתנתה", הוסיף שפירא. "לא תמצאו דבר שאמרתי נגד הגברת התחרות בסקטור הסלולר, הרבה פעמים נוצר באז כי הרגולטור צריך להראות כי בניגוד לאיומים פעל, זה תפקידו של הרגולטור לקיים תחרות כדי שהעודף מעל הנורמאלי ילך לצרכנים. צריך לדאוג שבחברות בהן הפער בין שכר המנכ"ל לעובד הפשוט הוא הכי גדול הוא יתבייש להסתובב במסדרון, צריך למסות את שכר המנכ"לים."