שוק האג"ח: הקונצרני הפגין חולשה למרות הזינוקים במניות, האסיפה של דלק נדלן - ביום ה'
שוק אגרות החוב הקונצרניות בישראל נסחר כעת ביציבות לאחר שרשם בשבוע שעבר ירידות. מדד תל בונד 20 רשם ירידה שבועית של כ-0.2%, מדד תל בונד 40 נחלש ב-0.4% ומדד תל בונד איבד כ-0.25%. למרות ששוקי אגרות החוב הפגינו חולשה, מדדי המניות רשמו עליות חדות של לפחות כ-7%. אחרי 7 ימים רצופים של ירידות בשבוע של לפני כן, המשקיעים העלו חיוך בשבוע שעבר כאשר המסכים באחד העם נצבעו בירוק.
השווקים בארץ קיבלו רוח גבית מהכלכלה המקומית ומהנתונים שזרמו מחו"ל. הגורם המדרבן לעליות בארץ היה הנגיד סטנלי פישר שהודיע ביום שני (28.11) על הורדת הריבית במשק ב-0.25%. החלטה זו לא הייתה מפתיעה ובעצם שוק התל בונד ושוק המק"מ תמחרו הורדת ריבית כבר תקופה ארוכה, וככל הנראה זאת לא תהיה ההורדה האחרונה בתקופה הקרובה.
כפי שציינו, החיזוק לשווקים הגיע גם מחו"ל. ביום ד' הקודם התבשרנו על מהלך משולב של הבנקים המרכזיים באירופה במטרה לשפר את הנזילות. שיפור הנזילות התבטא בכך שהבנקים המרכזיים של קנדה, יפן, אנגליה, שוויץ ועוד, הפחיתו ב-50 נקודות בסיס את הריבית על עסקאות החלף של הדולר מול מטבעות אחרים. שוקי המניות כאמור קיבלו את הבשורה בעליות חדות וגם פרמיות ה- CDS של המדינות שהשתתפו במהלך ירדו בצורה חדה.
כמו כן, גם כלכלת ארה"ב סיפקה נתונים חיוביים בשבוע האחרון. למרות הורדת הדירוג לבנקים הגדולים בארה"ב וביניהם גולדמן סאקס, בנק אוף אמריקה, מורגן סטנלי, סיטי בנק וולס פארגו,על ידי S&P, נתוני הצמיחה של כלכלת ארה"ב הזניקו את השווקים כלפי מעלה. הצמיחה ברבעון השלישי הייתה כ-2%, המצביעה על התאוששות מהירה.
לא מעט אנליסטים טוענים כי במידה והנתונים ימשיכו להציג יציבות כלכלית, אנו צפויים לראות אף צמיחה גבוהה יותר ברבעון הבא. גם שיעור האבטלה הצביע על שיפור מפתיע וחד כאשר ירד ל-8.6% ובנוסף נתוני ספטמבר ואוקטובר עודכנו כלפי מעלה.
ביום רביעי צפויה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם נתון לגבי שכר הממוצע למשרת שכיר לספטמבר 2011. לאחרונה אנו עדים לשינוי המגמה בשוק התעסוקה. למרות שרמת האבטלה שנמדדה בחודשים האחרונים נמוכה באופן משמעותי מבחינת שיעורי האבטלה ההיסטוריים שנצפו בישראל.
בעת הנוכחית, אנו עדים למגמה של עלייה. הנתון האחרון של רמת התעסוקה הצביע על עלייה קלה של 0.1%, לרמה של 5.6%. הנתון האחרון שהתפרסם לגבי השכר הממוצע הצביע על טיפוס של 0.6% בשכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר בחישוב שנתי, וגידול של 1.7% במספר משרות שכיר. להערכתנו, בעתיד הקרוב ייתכן ונמשיך לראות עלייה בשכר הממוצע, אך בטווח הארוך יותר במידה ורמת האבטלה תמשיך לטפס ייתכן ונצפה גם ירידה בשכר הממוצע.
אסיפות צפויות השבוע
דלק נדלן - ביום חמישי, 08.12, צפויה להתקיים אסיפה של מחזיקי אגרות החוב מסדרה כה'. כזכור המאבק בין מחזיקי אגרות החוב של החברה לבין בעל השליטה יצחק תשובה חזר לכותרות לפני כחודש. עם הטלת הספק ביכולת החזר החוב של החברה. בשלב ראשון של הסיבוב האחרון במאבק, התחייב בעל השליטה להזרים לחברה כ-300 מיל' ש', ובנוסף לכך המחזיקים באגרות החוב ימחקו כמיליארד שקל מהחוב שיומרו למניות החברה.
ההצעה לא התקבלה בעין יפה בעיני המחזיקים למרות שהמוסדיים לא מיהרו בשלב זה לנקוט כל פעולה כנגד החברה ובעל השליטה. הם לקחו זמן לעצמם ללימוד ההצעה. נכון לאתמול, לאור ההתנגדויות להצעה ורצון למצות דין מלא עם בעל השליטה דחו מחזיקי אגרות החוב את ההצעה על הסף.
בעקבות כך, פרסמה החברה אתמול (04.12) הודעה מטעמו של בעל השליטה, כי בשעת הצורך יהיה מוכן להזרים סכומים גדולים יותר לחברה בנוסף למתווה הראשוני של ההסכם עם בעלי אגרות החוב. באסיפה הקרובה בעלי אגרות החוב יעודכנו בעניין התנהלות הנציגות מול החברה והמשך הנחיות לפעולה לאור ההתפתחויות האחרונות.
רוס קרוטקין, דסק אג"ח, יובנק קרנות נאמנות

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
