המעו"ף זינק, הציבור מכר: 500 מ' שקל פדיונות בקרנות בשבוע בו המדד עלה 6.6%
העליות החדות בשוק המניות הישראלי בסיכום השבוע לא הצליחו לשכנע את המשקיעים. הציבור המשיך במגמה שהסתמה בתשעת החודשים הרצופים האחרונים של פידיונות מקרנות הנאמנות המסורתיות.
רוני אפטר, מנהל קשרי יועצים, מסר את ההערכות והאומדנים של כלכלני מיטב שעומדות של פידיונות של 0.5 מיליארד שקלים מהקנות בשבוע החולף ובסיכום נובמבר כ-1.5 מיליארד שקל עלייה של כ-30% מחודש אוקטובר. ברקע לפידיונות הכבדים המעו"ף דווקא השלים ראלי של 6.6% בשבוע בלבד, מדד ת"א 75 עלה 7.1% והבנקים טסו למעלה מ-10%.
לא די בכך ששבוע העליות לווה במשיכת כספים מהקרנות המסורתיות, המגמה אף הוחמרה עם פידיונות של כ-0.8 מיליארד שקל בקרנות הכספיות, לראשונה בשנת 2011. קרנות אג"ח חברות וכללי ממשיכות לאבד גובה ופדו החודש כ-1.5 מיליארד שקל, ובסה"כ כ-19.4 מיליארד שקל מאז החל גל הפדיונות במרץ 2011.
קרנות הנאמנות הכספיות המשיכו את מגמת הפדיונות מהן שהחלה בראשית החודש ופדו השבוע עוד כ-240 מיליון שקל. בסיכום חודש נובמבר סבלו הקרנות הכספיות מהפדיון החודשי הראשון בכל שנת 2011 עם יציאת כספים של כ-0.8 מיליארד שקל. הסיבה המרכזית לשינוי המגמה והמעבר לפדיונות, היא ככל הנראה העלאות דמי-הניהול.
מן הצד השני, הקרנות השקליות נהנו החודש מגיוס נאה של כ-0.7 מיליארד שקל הגיוס החודשי הגבוה ביותר בשנה האחרונה.
הקרנות המסורתיות מנהלות נכון להיום סך נכסים של כ-109 מיליארד שקל הסכום הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2009, על רקע הפדיונות וירידת ערך נכסי הקרנות. תעשיית הקרנות הכוללת מנהלת נכון לסוף נובמבר כ-145.3 מיליארד שקלים.
- 4.ישראלי 04/12/2011 16:36הגב לתגובה זותתביישו לכם אתם לא ערים למה שקורה בשוק המעוף,כל היום הגנגסטרים שזה הסוחרים שם באחד העם עצרו את המסחר לא שיחררו עד רגע הסיום .מדוע אין גוף שמבקר ועוקב אחרי הרמאים האלה.כל המשקיעים מפסידים או עומדים במקום ללא אפשרות של תזוזה. וזה מונע מהם לסחור בצורה רצינית אני פרשתי משוק ההון בגלל רמאויות למינהם אבל עוקבת וליבי ליבי על אלה שממשיכים לאבד את כספם.
- 3.מעוף בהזדמנות פז (ל"ת)אחד שמבין במיוחד 04/12/2011 15:36הגב לתגובה זו
- 2.להשקיע רק במניות הגז והנפט...כל השאר יקרסו (ל"ת)דנה 04/12/2011 15:30הגב לתגובה זו
- 1.קטסטרופה. מי שלא מבין עכשיו יבין דרך החשבון (ל"ת)גרשון 04/12/2011 15:04הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים
על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה
יוקר המחיה מכביד על המשפחות
דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.
במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.
יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.
השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה
החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.
