השינויים הצפויים במדיניות המיסוי של הקצבאות בישראל
לפני כחודש ימים התבשרנו על תזכיר חוק לתיקון פקודת מס ההכנסה, אשר דן בין היתר, בהגדלת פטורים על קיצבאות ושינוי במדיניות המיסוי לגבי בעלי שליטה. ההצעה דנה כמובן בדברים נוספים, אך אנו נזכיר כאמור רק את שני הנושאים הללו.
פטור על קיצבה:
הזכרנו לא פעם את העובדה כי תכנון פרישה נכון מחייב התחשבות בגורמים רבים, כמו שילוב בין פטור על קיצבה מול פטור על פיצויי פיטורים (נוסחת השילוב).
בנוסף, תיקון 3 אשר מעשית פגע בסכום הפטור לו יהיו זכאים הפורשים, על ידי ביטול האפיק ההוני והגדלת גובה הקיצבאות הצפויות, דרש למעשה "מתן פיצוי" על ידי הגדלת הפטור על הקיצבה.
תזכיר החוק מטפל בסוגיה זו. בתזכיר מוצע להגדיל את הפטור על קיצבה באופן מדורג במשך 15 שנים עד ל-67% (במקום 35% היום). כבר שנה הבאה הפטור אמור לעמוד על 42%.
כמו כן מוצע, בניגוד לפטור של 35% אשר כאמור מתקזז עם פטורים על פיצויי פיטורין, שהגדלת הפטור לא תהיה מושפעת מפטורים שהתקבלו על פיצויים, וכי היא תינתן לכל פורש בגיל פרישה כחוק.
מהעולה בהצעת החוק מומלץ שכל מי שמתכנן פרישה בזמן הקרוב כדאי ויבדוק את מצב הצעת חוק זו. כך לדוגמא מי שנהנה מקיצבה של 8,000 ש' יהיה זכאי כתוצאה מהצעת החוק לפטור של 560 ש' נוספים מידי חודש לכל ימי קבלת הקיצבה.
סוגיית בעלי השליטה:
הצעת החוק עוסקת גם בנושא כאוב אחר עליו דיברנו, והוא נושא החברים בעלי השליטה בחברת מעטים. גם לגביהם הזכרנו את העובדה כי פקודת מס ההכנסה אינה מכירה במלוא ההפקדה עבורם, ומגבילה את יכולת החברה להפקיד עבור בעל שליטה עד ל-970 ש' בחודש (נכון לשנת 2011). כך יוצא שרבים מבעלי השליטה מגיעים לגיל פרישה ללא תוכנית פנסיונית מתאימה.
תזכיר החוק מציע כי ההגבלה על הפקדת החברה עבור בעל השליטה לרכיב התגמולים תוסר לחלוטין, ותשאר על פיצויי פיטורים בלבד. כך לדוגמא אם חבר בעל שליטה המושך היום שכר של 20,000 ש' יכול ליהנות מהפקדת חברה בגובה של 970 ש' בלבד, בעקבות ההצעה החדשה תגדל ההפרשה ותעמוד על 1,970 ש' לחודש (1,000 ש' כ-5% תגמולים ועוד 970 ש' לפיצויים).
חשוב לזכור כי מדובר בינתיים על הצעת חוק אשר טרם עברה לספר החוקים, ועל כן בכל הנושאים (וגם בנושאים נוספים אשר בהם דנה הצעת חוק זה) עדיין חלה החקיקה הקודמת. יחד עם זאת, עקב העובדה כי מדובר על הטבות מס משמעותיות, כדאי להיות קשובים להתקדמות החקיקה ולהמנע מלבצע שינויים או החלטות אשר ימנעו מאיתנו בעתיד ליהנות מהפטורים המוזכרים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
