השינויים הצפויים במדיניות המיסוי של הקצבאות בישראל
לפני כחודש ימים התבשרנו על תזכיר חוק לתיקון פקודת מס ההכנסה, אשר דן בין היתר, בהגדלת פטורים על קיצבאות ושינוי במדיניות המיסוי לגבי בעלי שליטה. ההצעה דנה כמובן בדברים נוספים, אך אנו נזכיר כאמור רק את שני הנושאים הללו.
פטור על קיצבה:
הזכרנו לא פעם את העובדה כי תכנון פרישה נכון מחייב התחשבות בגורמים רבים, כמו שילוב בין פטור על קיצבה מול פטור על פיצויי פיטורים (נוסחת השילוב).
בנוסף, תיקון 3 אשר מעשית פגע בסכום הפטור לו יהיו זכאים הפורשים, על ידי ביטול האפיק ההוני והגדלת גובה הקיצבאות הצפויות, דרש למעשה "מתן פיצוי" על ידי הגדלת הפטור על הקיצבה.
תזכיר החוק מטפל בסוגיה זו. בתזכיר מוצע להגדיל את הפטור על קיצבה באופן מדורג במשך 15 שנים עד ל-67% (במקום 35% היום). כבר שנה הבאה הפטור אמור לעמוד על 42%.
כמו כן מוצע, בניגוד לפטור של 35% אשר כאמור מתקזז עם פטורים על פיצויי פיטורין, שהגדלת הפטור לא תהיה מושפעת מפטורים שהתקבלו על פיצויים, וכי היא תינתן לכל פורש בגיל פרישה כחוק.
מהעולה בהצעת החוק מומלץ שכל מי שמתכנן פרישה בזמן הקרוב כדאי ויבדוק את מצב הצעת חוק זו. כך לדוגמא מי שנהנה מקיצבה של 8,000 ש' יהיה זכאי כתוצאה מהצעת החוק לפטור של 560 ש' נוספים מידי חודש לכל ימי קבלת הקיצבה.
סוגיית בעלי השליטה:
הצעת החוק עוסקת גם בנושא כאוב אחר עליו דיברנו, והוא נושא החברים בעלי השליטה בחברת מעטים. גם לגביהם הזכרנו את העובדה כי פקודת מס ההכנסה אינה מכירה במלוא ההפקדה עבורם, ומגבילה את יכולת החברה להפקיד עבור בעל שליטה עד ל-970 ש' בחודש (נכון לשנת 2011). כך יוצא שרבים מבעלי השליטה מגיעים לגיל פרישה ללא תוכנית פנסיונית מתאימה.
תזכיר החוק מציע כי ההגבלה על הפקדת החברה עבור בעל השליטה לרכיב התגמולים תוסר לחלוטין, ותשאר על פיצויי פיטורים בלבד. כך לדוגמא אם חבר בעל שליטה המושך היום שכר של 20,000 ש' יכול ליהנות מהפקדת חברה בגובה של 970 ש' בלבד, בעקבות ההצעה החדשה תגדל ההפרשה ותעמוד על 1,970 ש' לחודש (1,000 ש' כ-5% תגמולים ועוד 970 ש' לפיצויים).
חשוב לזכור כי מדובר בינתיים על הצעת חוק אשר טרם עברה לספר החוקים, ועל כן בכל הנושאים (וגם בנושאים נוספים אשר בהם דנה הצעת חוק זה) עדיין חלה החקיקה הקודמת. יחד עם זאת, עקב העובדה כי מדובר על הטבות מס משמעותיות, כדאי להיות קשובים להתקדמות החקיקה ולהמנע מלבצע שינויים או החלטות אשר ימנעו מאיתנו בעתיד ליהנות מהפטורים המוזכרים.
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
