האם מבחני הקיצון של הפד האמריקני אכן יסייעו למגזר הפיננסי בארה"ב?
לכאורה, הרעיון פשוט ונכון. לאחר המשבר ב-2008, כשהחלה ההתאוששות, בנקים ובתי השקעות ניצלו את העליות בשווקים והחלו לחלק דיבידנדים בהיקפים גבוהים. הפד האמריקני חושש מכך מאד. לא בטוח שלבנקים ולבתי ההשקעות יש מספיק כריות הון בכדי להתמודד עם משבר נוסף. הוא ניסה תחילה להגביל את חלוקת הדיבידנדים, אבל כעת החליט לטפל בשורש הבעיה - לחייב 31 בנקים ומוסדות פיננסים גדולים בארה"ב לקיים מבחני לחץ, אשר יבדקו את עמידות ההון שלהם במצבי שוק קיצוניים. בהתאם לתוצאות המבחנים, כל אחד מהמוסדות הפיננסיים יצטרך לגייס הון. אז מה הבעיה? שוב בתי השקעות... מבחני הלחץ בוחנים את יתרות ההון במספר תרחישים. אולם כלל לא בטוח שהבנקים ובתי ההשקעות עצמם ידעו מהי ההשפעה האמיתית של התרחיש על הונם. ניקח לדוגמא את שני בתי ההשקעות, גולדמן זאקס ומורגן סטנלי. בסוף הרבעון השלישי החשיפה נטו של גולדמן זאקס לחוב ריבוני במדינות אירופה הפריפריליות עומדת על 2.5 מיליארד דולר, של מורגן סטנלי על 2.1 מיליארד דולר. זוהי החשיפה בניכוי הגנות שונות, כגון אופציות ו-CDS הקיימים כנגד החשיפה. ללא אותן הגנות החשיפה שלהם כמעט כפולה. אבל שני בתי ההשקעות אינם מפרטים את ההגנות המלאות כנגד החשיפות. מה קורה למשל, אם הבנק עצמו שמכר עבורם את ההגנות, קורס בשל חשיפתו לשווקים הללו? מהו המנגנון שמפעיל את מכשיר ההגנה? האם בכל תרחיש קיצון המנגנון הזה יפעל ויגן על החשיפה של מורגן סטנלי וגולדמן זאקס? האם להנהלות של שני הגופים הללו יש אפשרות לענות בעצמם על השאלות הללו? האם הן ידעו להיערך למצבי הקיצון בזמן, או שהם יקבלו את המידע על קריסת ההגנות שלהם רק כשהיא תקרה? שני הגופים המדוברים לא התייחסו לשאלות המוזכרות במסגרת הדוחות הכספיים ושיחות הועידה שלאחריהם. אם גם להנהלות עצמן אין תשובה ברורה, ייתכן כי לא יהיה לכך מענה גם במסגרת מבחני הלחץ, ואז המבחנים לא יגלו תרחיש קיצון מאד משמעותי עבור בתי ההשקעות. האם תרחישי הקיצון הפסימיים יהפכו לנבואה שמגשימה את עצמה? הפסימיים אומרים שמי שמנסה לדמיין תרחיש קיצון פסימי ביותר, ייווכח שהמציאות תמיד יותר גרועה (האופטימיים עשויים להגיד את ההיפך). מניסיון העבר, כשבוצעו מבחני הלחץ ב-2009, התברר שהנחות היסוד שלהם היו אופטימיות מדי. למוד ניסיון החליט הפד, כי לא יפרסם כעת את כל הנחות היסוד למבחנים, על מנת לעדכן אותם למציאות בסמוך למבחנים עצמם. בינתיים ההנחות נראות באמת קשות. בארה"ב האבטלה תגיע לשיאה במהלך 2013 ותעמוד ברמה של 13%, התוצר יירד במהלך התקופה שבין הרבעון האחרון של 2011 לרבעון השלישי של 2012, כמוהו ירדו גם מחירי הדיור באופן חד ואירופה תיכנס לתקופה של מיתון עמוק. עבור ששת הבנקים הגדולים נדרש תרחיש קיצון נוסף של משבר גלובלי ותיבחן חשיפת תיקי המסחר שלהם לאירופה, תחת הנחות התרחישים הללו. הבנקים עלולים להחליט, שאם אלו הנחות היסוד של הפד, אולי כדאי להאיץ תכניות קיצוצים, לפטר יותר עובדים, להשהות חלוקת דיבידנדים ורכישה עצמית של מניות. כל אלו עלולים להביא להאטה במשק האמריקני ולהפוך בסופו של דבר לנבואה שמגשימה את עצמה. האם מטרת הבדיקה נכונה? בכל אחד מתרחישי הקיצון נבחנת יכולתם של הבנקים לעמוד בסף מינימאלי של יחס הון ראשוני לנכסי סיכון של 5%. נזכיר, שהיחס הזה עומד כיום ברוב המוסדות הפיננסים מעל 7%. יכול להיות שהסף שקבע הפד נמוך מדי וכולם יעברו בקלות את מבחני הקיצון, על אף ההנחות הקשות שלהן מבלי להידרש לגיוס הון משמעותי. מה המבחנים אינם בודקים? את הנזילות כמובן! זהו אחד מהפרמטרים החשובים במאזני הבנקים שנשכח ע"י כמה מההנהלות הבכירות של הגופים הפיננסים בארה"ב טרם המשבר. הוא הביא, בין השאר, לקריסת ליהמן ברזרס ולכמעט קריסת AIG. יכול להיות שבכמה תרחישי קיצון, הורדות דירוג של כמה מדינות יחויבו המוסדות הפיננסים להגדיל ביטחונות בשל חשיפתם. זה יאלץ אותם להזרים הון באופן מיידי ולהסתכן במשבר נזילות מחודש. בדיוק כפי שקרה ב-2008 בשל נפילת שוק המשכנתאות. הסיבות שונות, אבל הבעיות זהות. האם הנהלות המוסדות הפיננסים ערוכות לכך? הפד האמריקני מתכנן בחינה מקיפה ושקופה של המערכת הפיננסים בארה"ב, אבל כמו שנאמר, הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 5.עזריאלי שלמה 01/12/2011 08:22הגב לתגובה זובאמת הנאה צרופה לקרוא את הכתבות שלך . תמיד מחכה להם. שאלה : מה קורה עם הבנק הנ" ל שלא מתרומם, למרות כל העזרה והקניות של הסנאט אודה לתשובתך .
- 4.טור טוב! (ל"ת)מומו 30/11/2011 19:40הגב לתגובה זו
- 3.שחקן חול 30/11/2011 12:55הגב לתגובה זואני מאוהב
- עמית 30/11/2011 22:59הגב לתגובה זואני מסכים איתך 100%
- 2.יוסי עמית 30/11/2011 12:11הגב לתגובה זוהאצבע בצורה יפה עלולה בהחלט להתעורר שוב. מדוע, אם כן, הפד אינו יוזם, חלק ממבחני הלחץ, גם בדיקה של נזילות הבנקים? האם אין זה נכון בעצם לבצע מבחן שכזה (במידה ואפשרי) - בטח לנוכח הקריסה של ליהמן, שנבעה בעיקרה מבעיית נזילות קשה?
- אורית 30/11/2011 14:00הגב לתגובה זואני מניחה שזו גם שאלה פוליטית. עד כמה אתה מוכן להסתכן בזעזוע של המערכת הפיננסית בטווח הקצר, בכדי לקבל יציבות בטווח הארוך...
- יוסי עמית 30/11/2011 20:56אבל יכול להיות שכן יהיה שווה לזעזע את המערכת בט" ק, על מנת לבדוק את עמידותה לזעזועים בפרק זמן זה, ואולי אף למנוע את הקריסה הבאה...
- 1.המנטליסט 30/11/2011 10:24הגב לתגובה זושלום, אורית. כרגיל, הנאה צרופה. רציתי לשאול אם מבחנים דומים נחוצים/מתוכננים גם באירופה. תודה.
- אורית 30/11/2011 14:01הגב לתגובה זובאירופה בוצעו מבחני לחץ במהלך השנה. הם הניחו הנחות פושרות וקבעו כי הבנקים לא יזדקקו להזרמות הון...
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.
