האם מבחני הקיצון של הפד האמריקני אכן יסייעו למגזר הפיננסי בארה"ב?

אורית לוין, אנליסטית בנקים וביטוח במזרחי טפחות, מתייחסת לנסיון של הפד האמריקני למנוע נפילות ע"י הנחות בעקבות מבחני קיצון. האם ימנע תרופה טרום המכה או שבעצם מדובר בנבואה המגשימה עצמה?
אורית לוין | (9)

לכאורה, הרעיון פשוט ונכון. לאחר המשבר ב-2008, כשהחלה ההתאוששות, בנקים ובתי השקעות ניצלו את העליות בשווקים והחלו לחלק דיבידנדים בהיקפים גבוהים. הפד האמריקני חושש מכך מאד. לא בטוח שלבנקים ולבתי ההשקעות יש מספיק כריות הון בכדי להתמודד עם משבר נוסף. הוא ניסה תחילה להגביל את חלוקת הדיבידנדים, אבל כעת החליט לטפל בשורש הבעיה - לחייב 31 בנקים ומוסדות פיננסים גדולים בארה"ב לקיים מבחני לחץ, אשר יבדקו את עמידות ההון שלהם במצבי שוק קיצוניים. בהתאם לתוצאות המבחנים, כל אחד מהמוסדות הפיננסיים יצטרך לגייס הון.

אז מה הבעיה? שוב בתי השקעות...

מבחני הלחץ בוחנים את יתרות ההון במספר תרחישים. אולם כלל לא בטוח שהבנקים ובתי ההשקעות עצמם ידעו מהי ההשפעה האמיתית של התרחיש על הונם. ניקח לדוגמא את שני בתי ההשקעות, גולדמן זאקס ומורגן סטנלי. בסוף הרבעון השלישי החשיפה נטו של גולדמן זאקס לחוב ריבוני במדינות אירופה הפריפריליות עומדת על 2.5 מיליארד דולר, של מורגן סטנלי על 2.1 מיליארד דולר. זוהי החשיפה בניכוי הגנות שונות, כגון אופציות ו-CDS הקיימים כנגד החשיפה. ללא אותן הגנות החשיפה שלהם כמעט כפולה.

אבל שני בתי ההשקעות אינם מפרטים את ההגנות המלאות כנגד החשיפות. מה קורה למשל, אם הבנק עצמו שמכר עבורם את ההגנות, קורס בשל חשיפתו לשווקים הללו? מהו המנגנון שמפעיל את מכשיר ההגנה? האם בכל תרחיש קיצון המנגנון הזה יפעל ויגן על החשיפה של מורגן סטנלי וגולדמן זאקס? האם להנהלות של שני הגופים הללו יש אפשרות לענות בעצמם על השאלות הללו? האם הן ידעו להיערך למצבי הקיצון בזמן, או שהם יקבלו את המידע על קריסת ההגנות שלהם רק כשהיא תקרה?

שני הגופים המדוברים לא התייחסו לשאלות המוזכרות במסגרת הדוחות הכספיים ושיחות הועידה שלאחריהם. אם גם להנהלות עצמן אין תשובה ברורה, ייתכן כי לא יהיה לכך מענה גם במסגרת מבחני הלחץ, ואז המבחנים לא יגלו תרחיש קיצון מאד משמעותי עבור בתי ההשקעות.

האם תרחישי הקיצון הפסימיים יהפכו לנבואה שמגשימה את עצמה?

הפסימיים אומרים שמי שמנסה לדמיין תרחיש קיצון פסימי ביותר, ייווכח שהמציאות תמיד יותר גרועה (האופטימיים עשויים להגיד את ההיפך). מניסיון העבר, כשבוצעו מבחני הלחץ ב-2009, התברר שהנחות היסוד שלהם היו אופטימיות מדי. למוד ניסיון החליט הפד, כי לא יפרסם כעת את כל הנחות היסוד למבחנים, על מנת לעדכן אותם למציאות בסמוך למבחנים עצמם.

בינתיים ההנחות נראות באמת קשות. בארה"ב האבטלה תגיע לשיאה במהלך 2013 ותעמוד ברמה של 13%, התוצר יירד במהלך התקופה שבין הרבעון האחרון של 2011 לרבעון השלישי של 2012, כמוהו ירדו גם מחירי הדיור באופן חד ואירופה תיכנס לתקופה של מיתון עמוק.

עבור ששת הבנקים הגדולים נדרש תרחיש קיצון נוסף של משבר גלובלי ותיבחן חשיפת תיקי המסחר שלהם לאירופה, תחת הנחות התרחישים הללו. הבנקים עלולים להחליט, שאם אלו הנחות היסוד של הפד, אולי כדאי להאיץ תכניות קיצוצים, לפטר יותר עובדים, להשהות חלוקת דיבידנדים ורכישה עצמית של מניות. כל אלו עלולים להביא להאטה במשק האמריקני ולהפוך בסופו של דבר לנבואה שמגשימה את עצמה.

האם מטרת הבדיקה נכונה?

בכל אחד מתרחישי הקיצון נבחנת יכולתם של הבנקים לעמוד בסף מינימאלי של יחס הון ראשוני לנכסי סיכון של 5%. נזכיר, שהיחס הזה עומד כיום ברוב המוסדות הפיננסים מעל 7%. יכול להיות שהסף שקבע הפד נמוך מדי וכולם יעברו בקלות את מבחני הקיצון, על אף ההנחות הקשות שלהן מבלי להידרש לגיוס הון משמעותי.

מה המבחנים אינם בודקים?

את הנזילות כמובן! זהו אחד מהפרמטרים החשובים במאזני הבנקים שנשכח ע"י כמה מההנהלות הבכירות של הגופים הפיננסים בארה"ב טרם המשבר. הוא הביא, בין השאר, לקריסת ליהמן ברזרס ולכמעט קריסת AIG. יכול להיות שבכמה תרחישי קיצון, הורדות דירוג של כמה מדינות יחויבו המוסדות הפיננסים להגדיל ביטחונות בשל חשיפתם. זה יאלץ אותם להזרים הון באופן מיידי ולהסתכן במשבר נזילות מחודש. בדיוק כפי שקרה ב-2008 בשל נפילת שוק המשכנתאות. הסיבות שונות, אבל הבעיות זהות. האם הנהלות המוסדות הפיננסים ערוכות לכך?

הפד האמריקני מתכנן בחינה מקיפה ושקופה של המערכת הפיננסים בארה"ב, אבל כמו שנאמר, הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עזריאלי שלמה 01/12/2011 08:22
    הגב לתגובה זו
    באמת הנאה צרופה לקרוא את הכתבות שלך . תמיד מחכה להם. שאלה : מה קורה עם הבנק הנ" ל שלא מתרומם, למרות כל העזרה והקניות של הסנאט אודה לתשובתך .
  • 4.
    טור טוב! (ל"ת)
    מומו 30/11/2011 19:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שחקן חול 30/11/2011 12:55
    הגב לתגובה זו
    אני מאוהב
  • עמית 30/11/2011 22:59
    הגב לתגובה זו
    אני מסכים איתך 100%
  • 2.
    יוסי עמית 30/11/2011 12:11
    הגב לתגובה זו
    האצבע בצורה יפה עלולה בהחלט להתעורר שוב. מדוע, אם כן, הפד אינו יוזם, חלק ממבחני הלחץ, גם בדיקה של נזילות הבנקים? האם אין זה נכון בעצם לבצע מבחן שכזה (במידה ואפשרי) - בטח לנוכח הקריסה של ליהמן, שנבעה בעיקרה מבעיית נזילות קשה?
  • אורית 30/11/2011 14:00
    הגב לתגובה זו
    אני מניחה שזו גם שאלה פוליטית. עד כמה אתה מוכן להסתכן בזעזוע של המערכת הפיננסית בטווח הקצר, בכדי לקבל יציבות בטווח הארוך...
  • יוסי עמית 30/11/2011 20:56
    אבל יכול להיות שכן יהיה שווה לזעזע את המערכת בט" ק, על מנת לבדוק את עמידותה לזעזועים בפרק זמן זה, ואולי אף למנוע את הקריסה הבאה...
  • 1.
    המנטליסט 30/11/2011 10:24
    הגב לתגובה זו
    שלום, אורית. כרגיל, הנאה צרופה. רציתי לשאול אם מבחנים דומים נחוצים/מתוכננים גם באירופה. תודה.
  • אורית 30/11/2011 14:01
    הגב לתגובה זו
    באירופה בוצעו מבחני לחץ במהלך השנה. הם הניחו הנחות פושרות וקבעו כי הבנקים לא יזדקקו להזרמות הון...
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים

על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה

רן קידר |

יוקר המחיה מכביד על המשפחות

דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.


במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.



יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.

השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה

החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.

מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.