המידע הא-סימטרי מסתבך - כתבת המשך
בטור הקודם עסקתי בבעיית הלימונים. כיצד משקיע אשר אין לו ידע מקצועי מספק או יכולת הערכה טובה ביחס לחברה, יכול לדעת האם רכישת מניות או אג"ח של החברה היא אכן החלטה טובה? מכיוון שרמת הידע של המשקיע הסביר הינה ממוצעת, הוא ככל הנראה יעדיף לתת הערכת שווי ממוצעת. לפיכך, לחברות יש אינטרס למכור מוצר נחות (על מנת למקס רווח) או לחילופין לבצע הנפקות לטובת פעילות מסוכנת או ברמת רווחיות נמוכה.
עקרונית, חברות מעדיפות להשתמש במקורות מימון עצמאיים לצורך הפעילות שלהן. כאשר לחברה יש פרויקט טוב היא תעדיף ליהנות מהפירות שלו לבד בלי שותפים (האינטרס להנפיק הינו נמוך). במידה והחברה צריכה כסף, היא תעדיף להנפיק חוב (השתתפות ברווחיות הפרויקט פחותה) מאשר הון. רק במקרה של "אין ברירה" החברה תצא להנפקה. התיאוריה הנ"ל נקראת בספרות המקצועית Pecking order, מונח אותה טבע Donaldson בשנת 1961.
דוגמא לכך ניתן למצוא בשוק ההון הישראלי בהתנהלות דלק קבוצה לאחר מציאת מאגרי הגז בתמר ולוויתן. קבוצת דלק אנרגיה פועלת במרץ בחודשים האחרונים למחק את דלק אנרגיה מהמסחר (דהיינו, ליהנות מפירות תמלוגי העל לבד). בנוסף, היינו עדים לתהליך נוסף.
כאשר קבוצת דלק אנרגיה רוצה לגייס כסף לצורך פיתוח שדה תמר היא פעלה בשתי דרכים. הממון גויס באמצעות חוב, ואילו בשותפויות ההון גויס ע"י גיוס הון מהציבור (שכן בשותפות מוגבלת, יחידות השתתפות, השותף הכללי לא מדולל). תחת תיאוריית ה-Pecking order ניתן להסיק מהמקרה הנ"ל כי עפ"י קבוצת דלק (יש לה ידע מקצועי עודף על הציבור) פרויקט הגז הינו פרויקט מאוד טוב.
אם כך, כיצד על הציבור להתנהג כאשר יש בפניו מקרה "קלאסי" של אינפורמציה א-סימטרית (לרוב בתחומים אשר חדשים לשוק ההון או טכנולוגיה חדשה)? בבואנו להתמודד עם בעיית חוסר ידע, הדרך הטובה ביותר הינה לבחון בעיניים ביקורתיות את התנהגות "בעלי הבית", תחת ההנחה שהם או מנהלי החברות בעלי ידע מקצועי עודף על השוק. הטכניקה הטובה ביותר הינה "לחקות" את התנהגותם.
נניח כי חברה עומדת בפני פרויקט משמעותי, ולצורך ביצועו היא זקוקה לממון רב. למזלה של החברהף ניתן לבצעו בשתי פעימות. בנוסף, נניח כי לחברה יש מספיק כסף בקופה לבצע את החלק הראשון של הפרויקט (רכישת הקרקע לפני התחלת הבניה, ביצוע סקר D3 לפני קידוח, ביצוע שלב 2 בניסוי בתרופה חדשה לפני שלב 3 וכדומה) אך ללא מספיק כסף לשלב הבא. השוק יכול לקבל איתות טוב מבחינת מצב הפרויקט על בסיס העיתוי בו החליטה החברה לגייס את הכסף לשלב הבא.
אם בעל הבית מגייס הון לפני שיש תוצאות ראשוניות מפורסמות לפרויקט, יש לנהוג בחזקת "כבדהו וחשדהו". יחד עם זאת, אם בעלי הבית / המנהלים דוחים את תהליך גיוס ההון עד פרסום קבלת תוצאות ראשוניות, כנראה שיש בידם אינדקציה כי הפרויקט כדאי. לכן שיתוף המידע עם הציבור צפוי (להערכתם) להציף את ערך החברה ולהקל בגיוס הכסף. בין אם באמצעות הון (שווי חברה גבוה יותר) ובין אם באמצעות חוב (ריבית נמוכה יותר).
ברם, יש להיזהר מאיתותי שווא. רכישה "צנועה" של מניות ע"י בעל הבית, מתקיימת לפרקים כניסיון לפזר מסך עשן בעיני המשקיעים על מנת לנטוע בהם תחושת ביטחון. יש לוודא כי התנהגותו של בעל הבית או המנכ"ל הינה עקבית ובהיקפים משמעותיים. דוגמא להתנהגות כזאת ניתן לראות בהצעות רכש הולכות וחוזרות של בעל בית לחברה ציבורית. אין זה אומר שלכל הצעת רכש יש להתנגד. אך כאשר ישנו מצב של אינפורמציה א-סימטרית רוב הסיכויים שכדאי להתנגד למהלך.
- 7.נהנתי ארוכה מספיק כדי שתהיה שווה משהו (ל"ת)מוטיק 20/11/2011 15:40הגב לתגובה זו
- 6.לא אינדקציה מוחלטת אבל בהחלט מסייע (ל"ת)מעניין. 20/11/2011 14:34הגב לתגובה זו
- 5.קררה 20/11/2011 13:32הגב לתגובה זומנהל אז כנראה שאין התאוריה שלך עוזרת לרוחים.. אז באמת נהנים לקרא אותך כאלו שכותבים טור ב" ת" . כנראה שהם גם אלו הממשיכים ומשלמים לך דמי נהול, כי קוראים בשגיאות גם המספרים.. שרלטן!!
- אחד שיודע 20/11/2011 14:05הגב לתגובה זושלהם והם הובילו את ההתנגדות לתשובה שרצה למחוק את דלק אנרגיה בזול לעומת מושחתים אחרים שהסכימו בשל סיבות משלהם.
- 4.מתאי סקרים בפלגים ? (ל"ת)Evidence 20/11/2011 13:19הגב לתגובה זו
- 3.ממ 20/11/2011 12:48הגב לתגובה זותודה על כתבותיך מאירות העיניים. תודה ושבוע טוב.
- 2.משקיע 20/11/2011 11:54הגב לתגובה זומחזיק דלק אנרגיה ולא מתכוון לשחרר, בסוף הוא יצטרך לתת הצעה הוגנת, כל הצדדים מבינים את זה
- 1.נהנה לקרוא את התור שלך (ל"ת)משקיע 20/11/2011 11:28הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
