המידע הא-סימטרי מסתבך - כתבת המשך
בטור הקודם עסקתי בבעיית הלימונים. כיצד משקיע אשר אין לו ידע מקצועי מספק או יכולת הערכה טובה ביחס לחברה, יכול לדעת האם רכישת מניות או אג"ח של החברה היא אכן החלטה טובה? מכיוון שרמת הידע של המשקיע הסביר הינה ממוצעת, הוא ככל הנראה יעדיף לתת הערכת שווי ממוצעת. לפיכך, לחברות יש אינטרס למכור מוצר נחות (על מנת למקס רווח) או לחילופין לבצע הנפקות לטובת פעילות מסוכנת או ברמת רווחיות נמוכה.
עקרונית, חברות מעדיפות להשתמש במקורות מימון עצמאיים לצורך הפעילות שלהן. כאשר לחברה יש פרויקט טוב היא תעדיף ליהנות מהפירות שלו לבד בלי שותפים (האינטרס להנפיק הינו נמוך). במידה והחברה צריכה כסף, היא תעדיף להנפיק חוב (השתתפות ברווחיות הפרויקט פחותה) מאשר הון. רק במקרה של "אין ברירה" החברה תצא להנפקה. התיאוריה הנ"ל נקראת בספרות המקצועית Pecking order, מונח אותה טבע Donaldson בשנת 1961.
דוגמא לכך ניתן למצוא בשוק ההון הישראלי בהתנהלות דלק קבוצה לאחר מציאת מאגרי הגז בתמר ולוויתן. קבוצת דלק אנרגיה פועלת במרץ בחודשים האחרונים למחק את דלק אנרגיה מהמסחר (דהיינו, ליהנות מפירות תמלוגי העל לבד). בנוסף, היינו עדים לתהליך נוסף.
כאשר קבוצת דלק אנרגיה רוצה לגייס כסף לצורך פיתוח שדה תמר היא פעלה בשתי דרכים. הממון גויס באמצעות חוב, ואילו בשותפויות ההון גויס ע"י גיוס הון מהציבור (שכן בשותפות מוגבלת, יחידות השתתפות, השותף הכללי לא מדולל). תחת תיאוריית ה-Pecking order ניתן להסיק מהמקרה הנ"ל כי עפ"י קבוצת דלק (יש לה ידע מקצועי עודף על הציבור) פרויקט הגז הינו פרויקט מאוד טוב.
אם כך, כיצד על הציבור להתנהג כאשר יש בפניו מקרה "קלאסי" של אינפורמציה א-סימטרית (לרוב בתחומים אשר חדשים לשוק ההון או טכנולוגיה חדשה)? בבואנו להתמודד עם בעיית חוסר ידע, הדרך הטובה ביותר הינה לבחון בעיניים ביקורתיות את התנהגות "בעלי הבית", תחת ההנחה שהם או מנהלי החברות בעלי ידע מקצועי עודף על השוק. הטכניקה הטובה ביותר הינה "לחקות" את התנהגותם.
נניח כי חברה עומדת בפני פרויקט משמעותי, ולצורך ביצועו היא זקוקה לממון רב. למזלה של החברהף ניתן לבצעו בשתי פעימות. בנוסף, נניח כי לחברה יש מספיק כסף בקופה לבצע את החלק הראשון של הפרויקט (רכישת הקרקע לפני התחלת הבניה, ביצוע סקר D3 לפני קידוח, ביצוע שלב 2 בניסוי בתרופה חדשה לפני שלב 3 וכדומה) אך ללא מספיק כסף לשלב הבא. השוק יכול לקבל איתות טוב מבחינת מצב הפרויקט על בסיס העיתוי בו החליטה החברה לגייס את הכסף לשלב הבא.
אם בעל הבית מגייס הון לפני שיש תוצאות ראשוניות מפורסמות לפרויקט, יש לנהוג בחזקת "כבדהו וחשדהו". יחד עם זאת, אם בעלי הבית / המנהלים דוחים את תהליך גיוס ההון עד פרסום קבלת תוצאות ראשוניות, כנראה שיש בידם אינדקציה כי הפרויקט כדאי. לכן שיתוף המידע עם הציבור צפוי (להערכתם) להציף את ערך החברה ולהקל בגיוס הכסף. בין אם באמצעות הון (שווי חברה גבוה יותר) ובין אם באמצעות חוב (ריבית נמוכה יותר).
ברם, יש להיזהר מאיתותי שווא. רכישה "צנועה" של מניות ע"י בעל הבית, מתקיימת לפרקים כניסיון לפזר מסך עשן בעיני המשקיעים על מנת לנטוע בהם תחושת ביטחון. יש לוודא כי התנהגותו של בעל הבית או המנכ"ל הינה עקבית ובהיקפים משמעותיים. דוגמא להתנהגות כזאת ניתן לראות בהצעות רכש הולכות וחוזרות של בעל בית לחברה ציבורית. אין זה אומר שלכל הצעת רכש יש להתנגד. אך כאשר ישנו מצב של אינפורמציה א-סימטרית רוב הסיכויים שכדאי להתנגד למהלך.
- 7.נהנתי ארוכה מספיק כדי שתהיה שווה משהו (ל"ת)מוטיק 20/11/2011 15:40הגב לתגובה זו
- 6.לא אינדקציה מוחלטת אבל בהחלט מסייע (ל"ת)מעניין. 20/11/2011 14:34הגב לתגובה זו
- 5.קררה 20/11/2011 13:32הגב לתגובה זומנהל אז כנראה שאין התאוריה שלך עוזרת לרוחים.. אז באמת נהנים לקרא אותך כאלו שכותבים טור ב" ת" . כנראה שהם גם אלו הממשיכים ומשלמים לך דמי נהול, כי קוראים בשגיאות גם המספרים.. שרלטן!!
- אחד שיודע 20/11/2011 14:05הגב לתגובה זושלהם והם הובילו את ההתנגדות לתשובה שרצה למחוק את דלק אנרגיה בזול לעומת מושחתים אחרים שהסכימו בשל סיבות משלהם.
- 4.מתאי סקרים בפלגים ? (ל"ת)Evidence 20/11/2011 13:19הגב לתגובה זו
- 3.ממ 20/11/2011 12:48הגב לתגובה זותודה על כתבותיך מאירות העיניים. תודה ושבוע טוב.
- 2.משקיע 20/11/2011 11:54הגב לתגובה זומחזיק דלק אנרגיה ולא מתכוון לשחרר, בסוף הוא יצטרך לתת הצעה הוגנת, כל הצדדים מבינים את זה
- 1.נהנה לקרוא את התור שלך (ל"ת)משקיע 20/11/2011 11:28הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
