צמיחה אך שחיקה ברווחיות: שטראוס מדווחת על רווח תפעולי של 139 מ' שקלים
חברת המזון שטראוס מפרסמת היום את הדוחות הכספיים לרבעון השלישי. מהדוח עולה כי ישנה צמיחה במכירות, עם זאת, הצמיחה לא תורגמה לרווח ורווחיות ואלו נשחקו במהלך הרבעון.
המכירות הסתכמו בכ-2 מיליארד שקלים לעומת 1.8 מיליארד אשתקד, גידול של 13.7%. הרווח הגולמי הסתכם בכ- 688 מיליון שקלים המהווים 34.1% מהמכירות, לעומת 642 מיליון שקלים אשתקד אשר מהווים שיעור של 36.3% מהמכירות.
הרווח התפעולי הסתכם בכ- 139 מיליון שקלים, שהם שיעור של כ- 6.9% מהמכירות בהשוואה לכ- 161 מיליון שקלים שהם שיעור של כ- 9.1% מהמכירות אשתקד. מדובר בשחיקה של 13.6%. הרווח הנקי לבעלי המניות הסתכם בכ-61 מיליון שקלים לעומת 54 מיליון שקלים אשתקד, גידול של 13.7%.
אנליסט בית ההשקעות דש ברוקראז', מאיר סלייטר בשיחה עם Bizportal: "שטראוס צומחת בשיעורים יפים אך במקביל נשחקת ברווחיות כאשר הסיבות לכך שונות בארץ ובחו"ל. בישראל החברה נלחמת על נתח השוק שלה על חשבון הרווחיות ומושפעת מהמחאה על יוקר המחייה. בחו"ל החברה מבצעת השקעות לעתיד ומתרחבת".
עופרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס, אמרה היום: "קבוצת שטראוס ממשיכה לקיים את התוכניות האסטרטגיות להמשך התפתחותה הבינלאומית, תוך מתן דגש על ביצוע התאמות נדרשות בישראל, זאת לאור שינוי פני השיח הציבורי והמחאה החברתית שהציפה את נושא יוקר המחייה הגבוה במדינה. כך במקביל להשקעות בשווקים הבינלאומיים ובמנועי הצמיחה של החברה, החברה ממשיכה לבחון את כל תכניות העבודה על מנת לתת מענה הולם למציאות החדשה שנוצרה".
גדי לסין, נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס אמר היום: "ברבעון השלישי מדווחת קבוצת שטראוס על צמיחה של 13.8% במכירות, הצמיחה ניכרת בכל פעילויות הקבוצה ובכל הגאוגרפיות בהן היא פועלת. בישראל שוק הבית של הקבוצה ממשיכה שטראוס לצמוח כמותית וכספית יחד עם המשך השקעה בפיתוח וחדשנות".
לדבריו: "לצד הצמיחה במכירות הקבוצה, הרווח התפעולי והרווחיות של הקבוצה נשחקו כתוצאה מהעליות במחירי חומרי הגלם, תשומות הייצור והאנרגיה, הרווח הנקי צמח בכ- 7% בעיקר כתוצאה מירידה בהוצאות המימון. הקבוצה ממשיכה להשקיע בפיתוח פעילותה הבינלאומית תוך דגש על השקעה בתחום המים והסלטים המצוננים עם שותפויות בינלאומיות אסטרטגיות".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
