בן זאב: "מדובר בהפתעה שלילית ודיסקונט יהיה הבא בתור שיפרסם אזהרת רווח"
אם עד עכשיו עננת המשבר הכלכלי ריחפה מעל המערכת הבנקאית הישראלית, הבוקר התברר שהיא נחתה היישר לדו"חות הכספיים של שני בנקים: לאומי והבינלאומי
האנליסטים המסקרים את המערכת הבנקאית לא נשארו אדישים ומיהרו להגיב: יובל בן זאב, ראש מחלקת המחקר בכלל פיננסים אמר ל-Bizportal: "ידענו שהם הולכים לחטוף בתיק הנוסטרו אך ציפינו שהפגיעה תתחלק בהון העצמי וברווח והפסד. אין ספק שמדובר בהפתעה שלילית ואני סבור שבנק דיסקונט יהיה הבא בתור ויפרסם אזהרת רווח".
"תיק הנוסטרו של בנק לאומי הוא הגדול ביותר מקרב הבנקים הישראלים ויש לו חשיפה מאוד גדולה לשווקים בחו"ל. צריך לזכור גם שאזהרות הבנקים מתייחסות לרבעון השלישי ועדיין אנחנו לא יודעים כמה השפיעה הטלטלה בשוקי האג"ח של מדינות אירופה על הנוסטרו של לאומי ברבעון הרביעי".
כאשר מחברים את האזהרות הרווח עם הלימות ההון זה מעצים את הבעיות. ברקע לכל הסיטואציה העכשווית יש לך את המפקח על הבנקים שמעוניין שהבנקים יגדילו את ההון העצמי שלהם. הבנקים צריכים לגייס הון וזה לא מתחבר טוב עם הרבעון הגרוע ביותר מאז 2008.
אנליסט הבנקים של בית ההשקעות דש ברוקראז', מאיר סלייטר מאמין כי אזהרות הרווח של לאומי והבינלאומי הן "סנונית ראשונה, נראה בקרוב עוד בנקים. מדובר במעין יריית כיוון לדוחות של מגזר הפיננסים לרבעון השלישי".
עוד הוא מוסיף: "יכול להיות שגם פועלים ודיסקונט יעדכנו בימים הקרובים, למרות שאני חושב שהם לא יתנו אינדיקציות". סלייטר מסביר כי ההשפעות שהביאו את הבנקים לרשום אזהרת רווח הן בעיקר פעילות בנגזרים ואשראי ממנוף. ועל כן הוא מדגיש כי "אשראי ללא בטוחות הוא הסעיף הכי מהותי בפועלים, זאת בשל חברות כמו אורמת ואפריקה שמניותיהן ירדו בחדות בבורסה שלהן היא סיפקה קווי אשראי משמעותיים" לסיכון הוא אומר "נראה כי הפועלים ירשום את ההרעה הגדולה ביותר הסעיף ההפרשות".
אלון גלזר, ראש מחלקת המחקר של לידר שוקי הון ציין בתגובה כי המקור המרכזי לפגיעה ברווח של הבנקים הוא השפעה נקודתית של שוק ההון. לדבריו בבנק מזרחי לא צפויה אזהרת רווח. באשר לבנק לאומי מציין גלזר הוא הוא צפוי להיפגע מסעיף הנגזרים ומהפרשה גבוהה לחומ"ס ולא בטוח שהוא יחויב להוציא אזהרת רווח.
- 8.זהירות 14/11/2011 14:48הגב לתגובה זוביבי מטיל מס על הבורסה . ואתם שותקים? למה צריך לשלם 5% מס בנוסף כדי לממן אבא לילד עד גיל 3? ועדת טרכטנברג פוליטת זה לא רציני זה לא מייצג את כל האוכלוסיה. זו רמאות הגיע הזמן למחות על זה שהמדינה לוקחת לנו את הכסף. מחירי הדיור יורדים לא צריך גם לקחת לנו עוד מס
- 7.גם הבנקים באמריקה בקריסה זה הזמן לצאת (ל"ת)הסנדק 14/11/2011 14:21הגב לתגובה זו
- 6.אוי אוי 14/11/2011 13:56הגב לתגובה זוזה עוד בלי פיטורים במשק שיגור בעיות במשכנתא בלי פשיטת רגל של קבלנים ובלי פיצוץ הבעיה באירופה רק ההתחלה וכך זה נראה נראה שיעלו עמלות כדי לשלם את החוב של בן דב ועוד עסקאות מפופקות הציבור לא לקח אבל הציבור ישלם
- 5.אותו בן זאב פרסם לפני לא הרבה זמן המלצת קניה (ל"ת)האזרח 14/11/2011 13:56הגב לתגובה זו
- 4.בני 14/11/2011 13:23הגב לתגובה זובן זאב זה שהמליץ לא מזמן על מניות הבנקים ועל דלק רכב מה התרוץ הםעם
- תעשה הפוך 14/11/2011 13:58הגב לתגובה זוזה בדוק הם מדברים מפוזיציה לעיתים הפוזיציה גורמת לתמונה מעוותת ולעיתים חמור מכך הם רוצים להפטר מסחורה הגיע הזמן שכל מי שממליץ יחשוף את הפוזציה שלו באותו זמן וכעבור 3-6 חודשים
- 3.ש" י 14/11/2011 13:23הגב לתגובה זומישהו יכול להגיד לי כיצד זה קורה שמניות הבנקים מלפני מספר חודשים ירדו כל כך ולא עלו. לדוגמא בנק לאומי ירדה ב34 אחוזים מזרחי ב 20% הפועלים ב 28%. מהיכן היה להם המידע שהבנקים לא ירוויחו כרגיל.
- 2.חי במינוס 14/11/2011 13:02הגב לתגובה זוהמלחמה הבאה תהיה נגד הריבית (12% ויותר של ויזה ,למשל) תתוקף יחד עם עמלות משקי הבית,כבר יוצאים במתקפת נגד כדי שרווח י הבנקים לא ירדו ומשכורות ובונוס של המנהלים לא ירדו באגורה. נגבתי את דמעותע לצרותיהם.
- 1.עוד אנאליסט מזליסט (ל"ת)אבי 14/11/2011 12:41הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
