המחליף של הברזל - נפוץ יותר, זול יותר, שימושי יותר
הצניחה האחרונה במחיר האלומיניום, צניחה של כ-24% מ-2,772 דולר לטון ב-28 באפריל השנה ל-2,115 דולר לטון ביום ששי שעבר, עתידה להביא לשרשרת של התרחשויות. תחילה, כ-25% ממפעלי האלומיניום ייצרו בהפסד ואז יאלצו להפסיק את הייצור, בעקבות זאת יבוא מחסור באלומיניום ועלייה תלולה במחירו. מחיר האלומיניום הגבוה ביותר אי פעם נרשם ביוני 1988 - 3,578 דולר לטון, מחיר השקול בערכים ריאליים מתואמים לאינפלציה ל-6,880 בדולרים של ימינו.
לפי הערכות של תעשיות בלומברג, 25% מהיצרנים מפסידים כסף כשמחיר האלומיניום יורד מתחת ל-2,350 דולר לטון. 50% מהיצרנים מפסידים כשמחיר האלומיניום צונח מתחת ל-2,000 דולר לטון. הסיבה העיקרית לכך היא מחירי האנרגיה הגבוהים. 30%-40% מהוצאות הפקת האלומיניום הן הוצאות על אנרגיה. קודם לכן, כשירדו מחירי האלומיניום בשנת 2009, צימצמו היצרנים את הייצור העולמי ב-5% במחצית הראשונה של אותה השנה, דבר שהביא לעלייה של 37% במחיר האלומיניום בששת החודשים שלאחר מכן.
לפי הערכות ברקליס קפיטל, צריכת האלומיניום צפויה לצמוח ב-7.7% השנה בהשוואה לגידול בשיעור של 19% ב-2010, ומורגן סטנלי צופים עודף ייצור על הצריכה השנה בשיעור 690,000 טון - כמות המספיקה לייצור 10,000 מטוסים מסוג 747-400.
כיום, האלומיניום הינה המתכת השימושית ביותר אחרי הברזל. אף על פי שאלומיניום הוא היסוד השלישי בשכיחותו בקליפת כדור הארץ (8% ממשקל הקליפה), אחרי חמצן וצורן (47% ו-28% בהתאמה), הוא אינו מופיע בצורה טהורה בטבע, אלא בתרכובות שקשה לבודד אותו מהן. רק בשנת 1825 הצליח המדען הדני הנס כריסטיאן אורסטד לבודד לראשונה את היסוד, וגם לאחר שבודד, נשאר האלומיניום בגדר קוריוז במעבדה עד שנת 1854. אותה שנה בה גילה הנרי דוויל דרך להפיק אותו על ידי חיזור בנתרן. גילוי זה הוביל להתחלת ההפקה התעשייתית של האלומיניום.
תחילה ייצרו כמויות קטנות מאוד של אלומיניום, ומחירו היה זהה למחיר מתכת הכסף. בימינו הייצור העולמי השנתי של אלומיניום עולה על 40 מיליון טון, ומחירו נמוך פי 520 ממחיר מתכת הכסף. בשנת 1886 גילו שני צעירים בני 22 (המדען האמריקני צ'ארלס מרטין הול והמדען הצרפתי פול הרו, כל אחד בנפרד) שאפשר לייצר אלומיניום בתהליך של אלקטרוליזה מתחמוצת האלומיניום המומס במינרל קריאוליט (נתרן אלומיניום פלואוריד). התהליך המחודש התקבל מיד כשיטה המועדפת לייצור אלומיניום עד היום.
תהליך האלקטרוליזה להפקת האלומיניום צורך חשמל רב, כ-15 קילו-וואט שעה לק"ג אלומיניום טהור. כך שרוב מפעלי היצור בעולם נמצאים במקומות שבהם החשמל זול יחסית, ו-55% מהמפעלים בעולם מנצלים חשמל המופק בתחנות כוח הידרואלקטריות.
למתכת האלומיניום תכונות חשובות רבות. האלומיניום קל משקל - משקלו הסגולי (2.70) הוא כשליש מהמשקל הסגולי של ברזל (7.87) ונחושת (8.92). הוא חזק ועמיד בפני קורוזיה, אינו מגנטי ואינו רעיל. האלומיניום מוליך טוב של חום וחשמל, קל לעיבוד ושומר על החוזק שלו אפילו בתנאי קור קיצוניים. האלומיניום מכוסה בשכבה דקה מחזירת אור הנקראת אלומיניום חמצני. היא מופיעה מיד כשהיסוד נחשף לאוויר, ומגנה עליו מפני קורוזיה.
בזכות משקלו הקל והחוזק שלו משמש האלומיניום לייצור חלקי מכוניות, מטוסים, משאיות, כלי שיט ומוצרים רבים אחרים. לאלומיניום יש שימושים רבים בתחום הבנייה (מסגרות לחלונות ולדלתות וכדומה). ניתן לייצר כלים לשימוש יומיומי - כמו כלי מטבח (משום שהוא מוליך חום מצוין וקל לשמור על הניקיון והברק שלו), פחיות שתייה (מפני שהמכלים אינם מחלידים ומשקלם זניח וקל מאוד למעוך אותן לצורך איסוף). יותר ויותר משתמשים באלומיניום ליריעות דקות לעטיפת מזון.
כמו כן, מייצרים ממנו קווי תמסורת חשמליים, מכיוון שמחירו כיום הוא רק רבע ממחיר הנחושת (למרות שמוליכותו החשמלית היא רק 60% מהמוליכות של נחושת. עקב משקלו הסגולי הנמוך, אפשר להוליך בק"ג אחד של חוט אלומיניום כמות חשמל כפולה מאשר בק"ג אחד של חוט נחושת). לאלומיניום שימוש בתעשיית האלקטרוניקה.
השימוש העולמי באלומיניום מתחלק כלהלן: תחבורה - 26%, בניין - 22%, אריזות - 22%, מכונות - 8%, חשמל - 8%, מוצרים בני קיימא - 7% ושאר השימושים - 7%. בשנת 2010, הצריכה העולמית של אלומיניום הייתה כ-40 מיליון טון. היא התחלקה כלהלן: סין - 37.3%, צפון אמריקה - 16.0%, מערב אירופה - 16.1 ושאר העולם - 30.6%. מקורם של 70% מהאלומיניום בייצור ראשוני וכ-30% מהצריכה, מתקבל ממיחזור גרוטאות אלומיניום.
מיחזור גרוטאות אלומיניום הוא עניין קל יחסית. טמפרטורת ההתכה של אלומיניום נמוכה - 660 מעלות צלזיוס. גרוטאות אלומיניום נמצאות בכל מקום. כדוגמא, מיחזור פחיות שתייה תורם יותר מ-50% מצריכת האלומיניום לפחיות בארצות הברית, כ- 700 אלף טון.
- 10.אריה 15/11/2011 09:56הגב לתגובה זואשתדל לפרסם בשבוע הבא כתבה על הפלדיום
- 9.דב אדן 15/11/2011 08:58הגב לתגובה זואשמח לקרוא סקירה על מתכת מענינת זו
- 8.דב אדן 15/11/2011 08:56הגב לתגובה זומה שלא סיפרו בכתבה שהאלמניום הינה מתכת דליקה מאד ולכן השימוש מוגבל למקומות שאינם צפוים לטמפרטורות גבוהות .
- 7.יופי של כתבה סקטור שאין עליו כימעט דיווח. (ל"ת)שגיא 14/11/2011 23:28הגב לתגובה זו
- 6.כתבה מעניינת מאוד. תודה. (ל"ת)דור 14/11/2011 19:25הגב לתגובה זו
- 5.אהוד 14/11/2011 13:45הגב לתגובה זומלפני חודש כאן באתר. אומנם זיגזג אך גם נתן רווח.
- 4.דרור 14/11/2011 13:28הגב לתגובה זוהייתי רוצה שתכתוב על ההפרש בין ברנט לWTI וגם על ההפרש בין פלטינה לזהב
- 3.כתבה יפה, תודה (ל"ת)משיח 14/11/2011 11:20הגב לתגובה זו
- 2.Ron 14/11/2011 11:01הגב לתגובה זוSeems good investment
- 1.שמוליק הד 14/11/2011 10:15הגב לתגובה זותודה רבה !

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים
כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.
אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.
המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.
אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.
- רשות המיסים ערכה בדיקת ניהול ספרים ב-200 עסקים: כמה התגלו כלקויים?
- הפצצה הגדולה בחוק הרווחים הכלואים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.