אנלייט תקים חווה סולארית בנגב: עלות הפרוייקט מוערכת ב-700 מיליון שקל

התקבולים הצפויים ממכירת החשמל לחברת החשמל מוערכים בכ- 80 מיליון שקל לשנה ממועד תחילת ההפעלה המסחרית של המתקן, למשך 20 שנים.
ערן צחי | (3)

חברת אנלייט אנרגיה, מקבוצת יורוקום, חתמה על הסכם לייזום חווה סולארית בהספק של 55 מגה -וואט מול קבוצת ישובים בנגב המערבי. עלות הפרויקט מוערכת ב-600 עד 700 מיליון שקל והיא צפויה להימשך כשנתיים. התקבולים הצפויים ממכירת החשמל לחברת החשמל מוערכים בכ- 80 מיליון שקל לשנה ממועד תחילת ההפעלה המסחרית של המתקן, למשך 20 שנים. עלות הפיתוח והרישוי של המיזם עד להשגת כל ההיתרים להקמתו מוערכת בכ- 3 מיליון שקל, כאשר תקופת הפיתוח והרישוי של המיזם מוערכת בכ- 3 שנים. במסגרת ההסכם העניקה החברה ליישובים איתם חתמה על הפרוקיט אופציה, הניתנת למימוש בפעם אחת, להצטרף כבעלים בשיעור של עד 30% מזכויות בפרויקט.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דורון 13/11/2011 09:55
    הגב לתגובה זו
    בהנחה שהפריים יעלה בשנים הקרובות ושמחירי החשמל הגיעו לגבול העליון שלהם, תקבולים של 80 מיליון בשנה לתקופה של 20 שנה על השקעה (עלות) של 700 מיליון נראה מאד גבולי ובעייתי. פרוייקט כזה חייב להכניס לפחות 120 מיליון בשנה. אחרת ההשקעה מסוכנת. אבל יורוקום כבר השקיעה בסיכונים כמו בזק שנראו בהתחלה מאד כדאיים ואחר כך הובילו להפסדי ענק שגררו פיטורים המוניים.
  • ראש טוב 13/11/2011 13:02
    הגב לתגובה זו
    התקבולים לא תלויים במחיר החשמל, הם נקבעים מראש והם כיום יקרים בערך פי שניים ממחיר החשמל. פרויקטים נוספים שיותקנו בשנים הבאות צפויים לקבל תקבולים נמוכים עוד יותר (אך גם העלויות צפויות לרדת). התקבולים כן תלויים בתנאי מזג אויר, וההנחה היא שאזור הנגב לא יהפוך להיות אזור גשום, או לחילופין מלא סופות אבק מעבר לקיים היום. התקבול הוא שווה ערך לריבית של כ 10% לשנה להלוואה. כלומר אם לפחות חלק מהמימון נלקח בהלוואות בריבית של כ %, יהיה עליו רווח של כ 5% ואם נניח חצי מהעלות היא הון עצמי וחצי מינוף. תהיה תשואה של 15% על ההון העצמי.
  • 1.
    נראה את חח" י מחברת אותם (ל"ת)
    מי שנכוה ברותחין 13/11/2011 09:00
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.