מתחיל להיות צפוף: טורקיה שולחת מחר ספינה סייסמית נוספת לחפש גז בקפריסין
בצל המתיחות סביב חיפושי הגז והנפט מול חופי קפריסין טורקיה תשלח מחר ספינה סייסמית נוספת לאזור, כך הודיע היום (א') שר האנרגיה הטורקי. הספינה תסרוק שטח של 1,100 קמ"ר ותישאר באזור במשך 40 ימים.
הספינה הסייסמית תצא מנמל אנטליה בדרום טורקיה בדרכה לקפריסין, אמר טאנר ילדיץ' לסוכנות הידיעות הטורקית והיא תצטרף לספינה Piri Reis שהחלה בחיפושים בסוף חודש ספטמבר. השר גם חשף כי למדינתו יש ספינה נוספת המחפשת אחר תגליות גז במזרח התיכון זאת בהמשך להסכם שנחתם עם חברה בינלאומית ששמה לא פורסם עד כה.
קפריסין היוונית החלה לבצע קידוחי אקספלורציה בשטחיה בשלהי חודש ספטמבר באמצעות החברה האמריקנית נובל אנרג'י השותפה בתגליות הגז הישראליות, 'תמר' ו'לוויתן'. בתגובה, חתמה טורקיה עם קפריסין הטורקית על הסכם המאפשר לה לבצע חיפושים אחר מצבורי גז ונפט במדף היבשתי של קפריסין ושלחה ספינות המלוות באוניות מלחמה.
"החל ממחר יהיו לנו שלוש ספינות במזרח התיכון", אמר השר והוסיף שהאקספלורציה אחר מצבורי גז "תימשך בצפון ובדרום ואפילו בחלקים המערביים של האי".
הסכסוך המתמשך בנוגע למשאבים הטבעיים באזור האי תפס תאוצה אתמול כאשר בתקשורת הקפריסאית דווח ישראל תבצע תרגיל צבאי ביחד עם קפריסין היוונית במה שנתפס כהעברת מסר מאיים לטורקיה, בעקבות הפעילות הצבאית של אנקרה במזרח הים התיכון.
- 9.ישראלי 23/10/2011 22:04הגב לתגובה זומה לדלק יש אופציה לאחר גמר הקידוח להחליט או שהאופציה נמצאת אצל נובל עד להחלטת קפרסין לגבי דלק ובינתים דלק משלמת את חלקה בשותפות
- זה שייך לדלק אנרגיה (ל"ת)אבירם 24/10/2011 14:08הגב לתגובה זו
- 8.http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews0 (ל"ת)יפה 23/10/2011 18:12הגב לתגובה זו
- 7.פול 23/10/2011 18:09הגב לתגובה זוספינת סקר סייסמי נורבגית בבעלות חברה צרפתית הוזכרה על ידי TPAO הטורקית לבציע סיקור בים מה-15 לספטמבר ועד 15 לנובמבר. גם יוון וגם קפריסין הגישו תלונות לבעלים, לממשלת נורבגיה וגם באו" ם. הספינה סוקרת מחוץ ל-EEZ של קפריסין נקוסיה.
- 6.אלימלך - המלך 23/10/2011 18:08הגב לתגובה זוככל שמתחננים יותר ליחס מארדואן כך הוא יותר מזלזל בישראל. חסר רק שמדינת ישראל ימצ.... להם, בושה איפה הכבוד הלאומי שלנו ?
- 5.חכם 23/10/2011 18:06הגב לתגובה זודהיינו בלוק 12 מפוצץ בנפט וזה אומר הרבה על השכבות העמוקות באיזור אישית אני חושב ש" קדחת הגז" שראינו כאן לפני כשנתיים היא כאין וכאפס לעומת קדחת הנפט המתחוללת ברגעים אלו ממש יש נפט. והשאלה הגדולה היא כמה ומה הם האחוזים ברי ההפקה. נתון זה ישנה וכבר משנה את פני המדינה והאזור כולו, ישראל תהפוך (שנתיים שלוש) למדינה בעלת משאבים כלכליים רצינים מאוד מאוד. כולי תקווה שמלבד המשקיעים ,הן הטייקונים והן הקטנים אשר יהפכו לבעלי ממון רב , גם המדינה בעקבות מס ההכנסה הקבוע תמלוגים, תדע כיצד לשפר את חיי אזרחיה ולא להעיף את הכסף על שחיתות וביורקרטיה אשר תטיב רק עם הקרובים לצלחת. חברים, אנחנו עדים להיסטוריה בהוויתה, בואו ונדע כולנו להפיק ממנה את המירב אלו ימים גדולים לעם ישראל ולמדינת ישראל והזדמנות פז לצמצום פערים וליצירת הזדמנויות לאלו אשר בעבר האפשרויות היו חסומות בפניהם, אולם כמו עם כל אוצר צריך לדעת לעשות זאת בחוכמה ומתוך חשיבה. חג שמח
- 4.פישלזון 23/10/2011 17:58הגב לתגובה זולהריסון. זהו עונשם של אלו הרוצחים בכורדים ו" מטיפים" בלשון בוטה נגד ישראל. כנראה שנקעה נפשו של היושב במררומים על התנהלות ממשלת טורקיה.
- 3.תמר 23/10/2011 17:55הגב לתגובה זואין כמו גז כחול לבן לא קפריסין לא טורקיה רק מדינת ישראל ליסמוך על עצמנו בילבדקדימה ישראמקו קדימה תמר קדימה מדינת ישראל
- 2.את החור של התחת שלהם הם לא יודעים למצוא (ל"ת)אבירם 23/10/2011 17:49הגב לתגובה זו
- 2 אתה גדוללללללללללל קרעת אותי מצחוק (ל"ת)דניאל 23/10/2011 19:33הגב לתגובה זו
- 1.זה יבוטל 23/10/2011 17:47הגב לתגובה זווזה יידחה כך אמר יילדרים עזיז היום. כתבה מיותרת שלכם אתר מגעיל ואינטרסנטי.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.

3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- סמוטריץ' מאתגר את משק החלב המתוכנן: מאריך את ביטול המכס בחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
