מדד הבנקים: זה לא נגמר כאן

אייל גורביץ, המנתח הטכני של Bizportal, סוקר את מדד הבנקים ומציג כיצד סביר להניח שכל תיקון יהיה בבחינת אפיזודה חולפת
אייל גורביץ | (11)

הירידות הבלתי פוסקות במניות הבנקים והעובדה שהן מתקשות לייצר המשכיות, מעלות שאלות לא פשוטות לגבי המשך הדרך. אנסה לענות לגבי הכיוון בסקירה הנוכחית.

הסימנים למגמת ירידה ארוכת טווח

1. בתחילת השנה הגיע מדד הבנקים לרמת 1,446 הנקודות, זהה לרמות בהן היה טרם מפולת 2008. גם כעת שימשו רמות אלו כהתנגדות. זהו סימן החולשה הראשון.

2. גל הירידות שבא לאחר מכן כולל שני סימני חולשה:

א. שבירה מטה של רמת השיא הקודמת - 1,373 הנקודות

ב. ירידה מתחת לרמת השפל הקודמת - 1,058 הנקודות, אותה אפשר לראות על גבי הגרף החודשי המצורף.

3. ירידה זו חיסלה לחלוטין את מגמת העלייה ארוכת הטווח.

4. מבחינת הכלים הטכניים הרי שממוצע 5 חצה מטה את ממוצע 13.

5. מדד הבנקים חצה את ממוצע 13 מטה בצורה מלאה.

6. שיפועו של ממוצע 13 הפך משיפוע עולה ליורד.

7. מדד העוצמה היחסית RSI חצה מטה את רמת 50% ועבר לטריטוריה שמייצגת מגמות ירידה.

8. מדד MACD ביצע "קרוס" כאשר עקום הפעולה נמצא בשיפוע יורד.

המשמעות של הפרמטרים הללו שהבנקים מצויים במשבר ארוך טווח, וכי מגמת הירידה מצויה בעיצומה. קשה בשלב הנוכחי לקבוע יעדים ברורים. קל וברור יותר שהרמה אליה הגיע מדד הבנקים אמש, אינו האחרון בסדרה. כל ניסיון עליות שעשוי להתפתח בתקופה הקרובה, לא יהיה אלא אפיזודה חולפת ונשכחת בגל ירידות שעדיין לא הגיע לידי מיצוי.

בטווח הבינוני

מבט על הגרף השבועי ישלים את התמונה:

1. טרם הירידות דשדש מדד הבנקים ברמות של 1,400-1,060 נקודות.

2. עומק הדשדוש הוא כ-25%, מה שמעיד על פוטנציאל הירידות המינימלי מיד לאחר שבירת הרף התחתון.

3. אפשר לראות בבירור את שבירתה מטה של רמת 1,062 הנקודות בד בבד עם הכישלון בהעפלה מעליה. כלומר, מדד הבנקים לא הצליח לטפס חזרה מעל לרמה זו. זהו סימן חולשה מובהק.

4. יעד המחירים המינימלי של מדד הבנקים מצוי סביב רמת 800-820 הנקודות. היעד עדיין לא הושג.

*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ידע הגון 16/10/2011 15:42
    הגב לתגובה זו
    אני מבקש בזאת לכל מי שיש לו תשובה ,(כולל אייל גורביץ ומאיר ברק) לנסות להשיב על הפרדוקס הבא.כל אדם ,או מיפעל שיש בידו נוסחה לעשות כסף והרבה,ממש לא רץ באמוק להפיץ נוסחה זו ברבים.מיפעלים ומנכ" לים מוצים הון עתק כדי לשמר מאוד את סודם לעשיית כסף . איך אים כן שני האדונים האלה,מפצירים בנו לאמץ את נוסחאותיהם?
  • 7.
    בן 12/10/2011 19:58
    הגב לתגובה זו
    לא תמיד הגרפים הטכניים עובדים, יש גם אילוצים אחרים ורבים אשר משפיעים על המדדים, כולל מדד הפחד של המשקיעים.
  • 6.
    אז מה אתה אומר ישראמקו תרד עשרות אחוזים? (ל"ת)
    שישקו 10/10/2011 19:26
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אבי 10/10/2011 18:30
    הגב לתגובה זו
    תזמון המושלם , ניתוח טכני לא עובד בתקופה הזאת !!!!!!!!!!
  • 4.
    משקיע 10/10/2011 15:27
    הגב לתגובה זו
    אם יתרחש, וזו הבעיה הגדולה שלך, לצעוק השוק בירידות כל חודש לא בעיה, לזהות את נקודת ההיפוך זה כבר סיפור אחר.
  • glubos 11/10/2011 00:47
    הגב לתגובה זו
    בגרף חודשי בהצלחה נ.ב ההיפוך יהיה אגרסיבי ביותר!!!
  • כבר היה פסגה משולשת ב1344 (ל"ת)
    עידן 13/10/2011 18:07
  • ...א... 10/10/2011 17:19
    הגב לתגובה זו
    תשתנה המגמה בשוק כזה כל יום הולך למקום אחר עים תנותדיות כזאת ... אתה רוצה שימצא תחתית ? מי שסוחר שיקבע לו סטופ השוק עלה היום מעל 1060 שזה חיובי לטווח הקצר לבינתיים .. מעל 1090 יכול להגיע ל1140 בערך.. מחר הכל יכול להשתנות לך תיבנה עם זה פוזיציה.. מחר הכל יכול להתהפך .. שוק של הודעות ..הוא נותן דגשים לפחות כבר כמה חודשים הוא אומר שורט.. מי שמאמין שיש תחתית שיתחיל לאסוף בקטנה עם סטופ מי שלא יודע שלא יהמר.. הכי חשוב שתהיה אסטרטגיה..
  • 3.
    מה עם LDK? התרסקה לחלוטין מאז המלצתך החמה (ל"ת)
    ביזפורטל-תורידו אותו 10/10/2011 14:13
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ל 1 - ואחרי זה עד לינואר מתחת ל 900 (ל"ת)
    גיל 10/10/2011 12:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עד אחרי החג המעו"ף ב-1100!!! (ל"ת)
    בר אור 10/10/2011 08:37
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים

על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה

רן קידר |

יוקר המחיה מכביד על המשפחות

דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.


במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.



יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.

השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה

החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.

מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.