כללי

שלל נתוני מאקרו פורסמו בארה"ב בזמן שעם ישראל חגג את תחילת השנה החדשה. ננצל את ההזדמנות לעשות מעט סדר בשלל הנתונים, ולסכמם לכדי תמונה ברורה אחת. נתחיל עם סנטימנט הצרכנים אשר הראה שיפור ניכר באומדן הסופי לחודש ספטמבר. כמו כן, נמשיך עם נתוני התוצר שפורסמו ביום חמישי האחרון, המלמדים כי כלכלת ארה"ב בכל זאת צמחה ברבעון השני בשיעור ריאלי של 1.3%. נסיים עם נתוני הצריכה וההכנסה הפרטית לחודש אוגוסט, אשר היו פחות חיוביים. אך נבחן את מגמת הפחתת המינוף של משקי הבית שטומנת בחובה עתיד קצת יותר ורוד לצריכה בעתיד.

ביטחון הצרכנים השתפר בחודש ספטמבר

האומדן הסופי לסנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן הפתיע לחיוב בשבוע שעבר. עלייה מעבר לציפיות החזאים ועדכון כלפי מעלה ב-1.6 נק' לכדי שינוי חודשי של 3.7 נק', העמידו את המדד על רמה של 59.4 נק' מדד (100=1966Q1). השיפור בסנטימנט מלמד על התאוששות ביטחון הצרכנים וירידה ברמת הפאניקה אשר התלוותה לטלטלה האחרונה בשווקים. עדות לכך ניתן למצוא ברכיב שביעות הרצון מהמצב הנוכחי, אשר זינק בלא פחות מ-6.2 נק' לרמה של 74.9 נק' מדד, לא רחוק מנתוני חודש יולי (75.8 נק'). עם זאת, רכיב הציפיות לעתיד אומנם עלה ב-2 נק' לכדי 49.4 נק' מדד, אך עדיין נותר ברמה השנייה הכי נמוכה השנה.

נתוני התוצר מחווירים את פני הצמיחה, הכיצד?

נתוני התוצר לרבעון השני אומנם עודכנו כלפי מעלה ב-0.3 נקודת אחוז לכדי צמיחה של 1.3%. אך למרות זאת, במחצית הראשונה של שנת 2011 כלכלת ארה"ב צמחה ב-0.8% בלבד. מאידך, במחצית הראשונה של השנה נוספו 131 אלף משרות בממוצע. זאת בטרם פורסם העדכון השנתי של משרד התעסוקה, אשר צפוי לעדכן כלפי מעלה את נתוני חודש מארס בכ-192 אלף משרות נוספות. בכדי להסביר את הפער בין הצמיחה האיטית המשתקפת מנתוני התוצר לבין השיפור אשר בכל זאת התרחש בשוק העבודה במהלך המחצית הראשונה, נבחן את נתוני ההכנסה הלאומית הגולמית אשר צפויים להסביר את הפער.

פרט לדולר החלש אשר הביא לגידול בייצוא ובכך לגידול בהכנסות נטו מחו"ל, הפער בין ההכנסה הלאומית הגולמית (GDI) לבין התוצר הלאומי הגולמי (GDP), מוסבר בגידול משרות אשר לא בא לידי ביטוי בנתוני התוצר.

נזכיר, כי במחצית הראשונה של השנה, השפיע הצונאמי ביפן על שרשראות האספקה, ובעיקר הכביד על תעשיית הרכב האמריקנית. כמו כן, עליית מחירי המזון והאנרגיה בתקופה זו, ספק אם תרמו לנתוני התוצר. לכן, גידול של 2% בהכנסה הלאומית הגולמית במהלך המחצית הראשונה של השנה, תואמת בצורה הולמת יותר את הנתונים אשר התקבלו משוק העבודה. לא מן הנמנע כי נתוני התוצר יעברו עדכון נוסף כלפי מעלה בעדכון השנתי אשר יפורסם באמצע שנת 2012.

שיעור שינוי התוצר המקומי הגולמי וההכנסה הלאומית הגולמית

(במונחים שנתיים)

מקור: בלומברג ועיבודי IBI

ההכנסה ירדה אך הצריכה עלתה

לראשונה מאז חודש אוקטובר 2009, נרשמה באוגוסט האחרון התכווצות בהכנסה הפרטית של 0.1%. נתון זה בא דווקא על רקע ציפיות חיוביות לעלייה של לפחות 0.1%. זאת, בדומה לנתון חודש יולי האחרון שעודכן מטה מגידול של 0.3%. מקור הירידה נבע בעיקר מירידה ברכיב השכר אשר התכווץ ב-0.2%, ירידה בתשלומי העברה ב-0.3% ומרכיב ההכנסה ההונית אשר התכווצה ב-0.3% לאור הירידות בשווקים.

לאור הקיטון בהכנסה הפרטית, ירדה ההכנסה הפנויה הריאלית בחזרה לרמה נמוכה מזו אשר נמדדה בחודש פברואר האחרון לאחר שהתכווצה ב-0.3%. בנוסף, שיעור החיסכון מתוך ההכנסה הפנויה ירד מרמה של 4.7% לכדי רמה של 4.5%, מה שמלמד כי הצריכה הוגדלה על חשבון החיסכון.

בעוד שההכנסה הפרטית דשדשה במקום, הצריכה הפרטית התרחבה במהלך חודש אוגוסט, אך זאת לא בשל התפתחויות חיוביות. הצריכה הפרטית אשר עלתה ב-0.2% במונחים נומינליים, נותרה ללא שינוי כלל במונחים ריאליים. אינפלציה שנתית גבוהה, משתקפת הן ממדד המחירים לצרכן (3.8%) והן מנתוני התוצר (2.9%). היא באה לידי ביטוי בעיקר בהתייקרות מחירי המזון והאנרגיה. עליית מחירים זו יצרה מצג שווא של עלייה בצריכה, אשר נבעה מגידול בעלויות ולא בצריכה עצמה.

בכדי שהצריכה תשתפר ממניעים חיוביים, צריך להתרחש לפחות אחד משניים: האטה בעליית המחירים (הפד צופה עליית מחירי צריכה של 2.3%-2.5% לשנת 2011), או שיפור בשוק התעסוקה אשר יוביל לעלייה בשכר.

לגבי עליית המחירים, הירידה במחירי חומרי הגלם עקב הטלטלה האחרונה בשווקים והחששות להאטה בצמיחה העולמית, צפויים לבוא לידי ביטוי בהאטת קצב התפתחות האינפלציה במהלך החודשים הקרובים. כמו כן, התפתחויות חיוביות בשוק העבודה וגידול בקצב תוספת המשרות, ייתכן ויהיה ניתן למצוא ביום שישי הקרוב, עת יפורסמו נתוני התעסוקה לחודש ספטמבר. 

נטל החוב עדיין מעיק על הצריכה

פרט לאינפלציה ולשוק העבודה, משקולת החוב הינה גורם משמעותי בהתפתחות הצריכה העתידית. משקי הבית האמריקנים נמצאים בתהליך הדרגתי של הפחתת נטל החוב מאז הרבעון הראשון של שנת 2008. חוב משקי הבית אשר עמד על רמה של 13.9 טריליון דולר שהיוו 98% מהתוצר ברבעון הראשון של שנת 2008, ירד בשנתיים וחצי האחרונות לרמה של 89% תוצר. זאת בשל פירעון חובות הן בצורה יזומה והן בצורה של פשיטות רגל (ראה ערך כ-3.4 מיליון משכנתאות אשר נכון לחודש אוגוסט מועד תשלומן חלף ב-60 יום ויותר).

התפתחות חוב משקי הבית, הממשל והחברות כאחוז מהתוצר

מקור: Federal Reserve ועיבודי IBI

רמת הריבית הנמוכה והשטחת עקום התשואות על ידי הפד באמצעות "Operation Twist", קרי הוזלת עלויות המימון לטווחים ארוכים יותר, צפויים לסייע למשקי הבית להוזיל את ההלוואות הקיימות באמצעות מחזור בתנאים זולים יותר ולהפחית נטל החוב. לראיה, שיעור הריבית הקבועה הממוצעת ל-30 שנה על משכנתא בארה"ב, צנחה בשבוע שעבר לשפל היסטורי, לאחר שירדה לרמה של 4.01%. זה המקום לציין, כבר ברבעון השני של שנת 2011 הופחתה רמת המינוף. רק 14.4% מההכנסה הפנויה הופנו לטובת תשלומי חוב. זוהי הרמה הנמוכה ביותר מאז הרבעון האחרון של שנת 1994 והיא נמוכה משמעותית מרמת השיא אשר נרשמה ברבעון השלישי של שנת 2007 (17.5%).

בשורה תחתונה

קצב הצמיחה של כלכלת ארה"ב אומנם איטי אך אינו קרוב למיתון. הצריכה הפרטית מדשדשת וזאת עקב אינפלציה יחסית גבוהה, קיפאון בהעלאות שכר בשל ביטחון צרכנים מעורער המתקשה לשאוב אופטימיות ממצב שוקי העבודה והנדל"ן. עם זאת, הליך התאוששות והבראת הכלכלה עודנו ארוך ומורכב. שכן, ההקלה המוניטארית הנוכחית ללא תמרוץ פיסקאלי נוסף, תתקשה להביא לבדה לשיקום אמון הצרכן ולהגברת קצב הצמיחה של הכלכלה האמריקנית.