הרכב תיק השקעות חו"ל - אוקטובר 2011

דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות ועומר פרל, מנהל דסק חו"ל בהלמן-אלדובי, סוקרים את הרכב תיק ההשקעות בשוקי חו"ל
דן הלמן | (5)

סקירה חודשית

וול סטרייט סגרה את הרבעון השלישי בצורה החלשה ביותר מזה שלוש שנים כשירדה 14%, מחצית מהירידה הייתה בספטמבר. החודש הצטרפו למעגל הירידות גם "הכוכבים" של השנה האחרונה, הזהב עם ירידה של 11%, הנחושת עם 25% והמטבעות: הדולר האוסטרלי ירד 10% והריאל הברזילאי ירד 15%.

עם כל הסיבות שתומכות במחירי זהב גבוהים, נכס שעולה בתקופה קצרה בצורה כה חדה הוא לא נכס בטוח. המטבעות של השווקים המתעוררים ירדו יותר כתוצאה מגידורי מטבע שהתחילו לעשות המשקיעים בקניית התעודות של אותם שווקים. הנחושת סובלת מחששות המשקיעים "מנחיתה קשה" של כלכלת סין שם בשלושה החודשים האחרונים מדד מנהלי הרכש מצביע על התכווצות.

השווקים ממשיכים להפגין חולשה על רקע מחלוקות פוליטיות באירופה ובארה"ב שרק מגבירות את תחושת חוסר האמון שיש למשקיעים. אי הוודאות בנוגע למציאת פתרונות למשבר החובות. החשש המרכזי הוא הסיכוי הגובר למיתון בעקבות משבר החובות וחששות שסין לבדה לא תוכל "לסחוב" על גבה את שאר העולם. לראייה בתי השקעות בעולם וקרן המטבע העולמית ממשיכים להוריד את תחזית הצמיחה של הכלכלה העולמית. דוחות החברות האמריקניות ברבעון השלישי יתפרסמו כבר בשבוע הבא, כך שנוכל לראות אם יש השפעה עליהם או על התחזיות שיתנו להמשך הדרך.

שווקים מפותחים

אירופה - הבנק המרכזי באירופה נמצא בקונפליקט לגבי שיעור הריבית עליה הוא יודיע השבוע. מצד אחד, היה שמח להפחית אותה ובכך להקל קצת על מדינות הגוש. אך עם נתוני האינפלציה שהתפרסמו, הוא יחשוב פעמיים (האינפלציה באוגוסט בגוש הייתה בקצב של 3% ). בנוסף הוא צפוי להודיע על מספר צעדים מוניטאריים במטרה להקל על הבנקים בגוש האירו. הצעדים העיקריים: מתן הלוואות לשנה לבנקים ורכישת אג"חים מגובים בתזרים (בסקטור הנדל"ן).

ספרד ואיטליה מתכננות הנפקות חוב רבות ברבעון הרביעי בהן הן צפויות לגייס 28 מיליארד ו-60 מיליארד אירו בהתאמה. אנו מייחסים חשיבות רבה ליכולתה של איטליה לגייס חוב ברבעון הקרוב, לאור הורדת הדירוג ע"י S&P מ-A+ ל-A, והורדת תחזיות הצמיחה של המדינה בשנים 2011- 2014 מ-1.4% ל-0.7%.

הפרלמנט הגרמני אישר את הרחבת קרן החילוץ האירופית. האישור היה מגולם בשוק, ואירופה ממשיכה לסבול מחוסר היכולת בקבלת החלטות לפתרון של בעיית החובות ביוון בפרט ובאירופה בכלל. הדבר בא לידי ביטוי בהתפטרותו של בכיר ב-ECB מטעם גרמניה, יורגן שטארק, על רקע התנגדותו להחלטה של המשך רכישת האג"חים הממשלתיים של מדינות הגוש.

אנגלה מרקל, ראש ממשלת גרמניה, ממשיכה להפסיד בבחירות האזוריות, כשאזרחים בגרמניה ממשיכים להתנגד להזרמות הכספים למדינות הפריפריה. שוק ה-CDS משקף סיכוי של כ-98% לחדלות פירעון של יוון תוך 5 שנים. השאלה המרכזית היא היקף השפעתה על שאר אירופה והשלכותיה על הצמיחה העולמית. חוסר היכולת של בנקים באירופה ללוות כספים מקרנות ה-Money Market בארה"ב מביאה אותם ללוות בריבית גבוהה יותר מה-ECB (שני בנקים לוו ממנו סכום של 525 מיליון דולר בריבית 1.1%).

ה-ECB הודיע על שיתוף פעולה עם הבנקים המרכזיים בארה"ב, אנגליה, שוויץ ויפן שיספקו נזילות ללא הגבלה לבנקים האירופיים, כשהבנקים יורשו ללוות כספים פעם בחודש לשלושה חודשים הקרובים, ובכך יכולים לשפר את מאזניהם. תוכנית "סודית" (רשת CNBC יצאה עם מבזק מיוחד בעניין) שבכירים אירופיים, כנראה בהשראת גייטנר, גיבשו תוכנית מפורטת שמטרתה מינוף קרן ההצלה האירופית. בכספים שיקבלו, ירכשו חוב של מדינות אירופה. המפלגה הדמוקרטית בגרמניה כבר הספיקה להתנגד למהלך ונראה שבצדק. הדרך לפתרון משבר החוב הינה הורדת מינוף ולא העלתו.

ביוון העבירו תוכנית חירום המטילה מס חדש על הנדל"ן בשנתיים הקרובות וקיצוץ של משכורת אחת מנבחרי הציבור. בנוסף, הממשלה תנסה לקצץ בפנסיות ב-20-40% ובמשכורות של 30 אלף עובדי מדינה. אחרי שהתמ"ג במדינה נפל ברבעון השני ב-7.3% לאחר ירידה של 8.1% ברבעון הראשון, הלחץ לקיצוצים נוספים צפוי לעלות.

בגרמניה עובדים על תוכנית "שתחזק" את הבנקים על מנת שיוכלו לעמוד בחדלות פירעון יוונית, שבמידה ותהיה הבנקים צפויים להפסדים של לפחות 50% מהחזקותיהם בחוב היווני. לפי ה-IMF, כ-300 מיליארד אירו נמצאים "בסיכון אשראי" בעקבות משבר החוב האירופי. לכן לבנקים לא תהיה ברירה אלא לגייס כספים ולהגביר את האמון בהם.

הפרנק השוויצרי התחזק ביום אחד ב-13% מול האירו אחרי שהבנק המרכזי במדינה החליט להתערב בשוק ולקבוע מחיר מינימום של 1.2 פרנק ליורו. בכך סימן עליית מדרגה ב"מלחמת המטבעות". אנו ממשיכים להחזיק משקל חסר באירופה כשבתוך היבשת נותנים משקל עודף לגרמניה ושבדיה.

יפן - הודיעה שתמשיך להגדיל את הקרן להתערבות מטבע ב-200 מיליארד דולר לסך של 600 מיליארד דולר. זאת במטרה להביא להיחלשות היין שפוגע במדינה מוטת הייצוא בה הצמיחה בפעילות הכלכלית אחרי אסון רעידת האדמה מתעכבת. הדבר בא לידי ביטוי בנתוני מאקרו חלשים, כמו התפוקה התעשייתית ותפוקת המפעלים. אנו ממשיכים להחזיק משקל שוק ביפן.

ארה"ב - הפד הודיע על תוכנית להארכת המח"מ התיק ע"י מכירת 400 מיליארד דולר באג"ח לפדיון עד שלוש שנים. כנגד ירכוש באותו סכום, אג"ח של 6-30 שנה לפדיון ויגלגל את החזקותיו באג"ח מגובות משכנתאות שיגיעו לפדיון במקום רכישת אג"ח. מטרת התוכנית היא תמיכה לשוק הדירות שמתבסס על ריבית משכנתאות נמוכה יותר, ושיפור מצבת הנכסים של הבנקים שיוכלו להחליף חוב קצר בארוך.

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הציע תוכנית תמריצים כוללת בסכום של 447 מיליארד דולר. עיקרה הורדת מיסים שהמעסיקים משלמים, קצבאות לממשלות אזוריות והשקעה בתשתיות. לפי חברת הדירוג MOODY'S, התוכנית צפויה להוסיף כ-2% לתמ"ג ולהורדת האבטלה בכ-1%.

אנו מעלים את ארה"ב ממשקל שוק למשקל יתר. להערכתנו ארה"ב תמשיך להציג ביצועים טובים יותר משווקים אחרים, כל עוד האי וודאות ממשיכה לשרור בשווקים. בנוסף נכנסנו לשנת בחירות בארה"ב, כך שלאובמה יש תמריצים חזקים לעודד את שוק ההון בארה"ב. לפיכך, דעתנו על השוק היא שורית לתקופה הקרובה. קרי החזקה במשקל יתר (בהתאם למדד ה-MSCI World).

אג"ח - מחירי האג"ח ל-10 שנים קבעו שיאים חדשים. התשואה חצתה את רמת ה-1.7% כלפי מטה, אך זו חזרה תוך שלושה ימים למעלה בטווח של 1.9%-2.0%. סין הגדילה את החזקותיה באג"ח ארה"ב בחודש ספטמבר ל-1.17 טריליון דולר. זו הרמה הגבוהה ביותר בתשעת החודשים האחרונים. מאזן הסחר של סין עבר את ה-30 מיליארד דולר, שזו הרמה הגבוהה ביותר מאז ינואר 2009. למרות שהסינים לא מרוצים מנטל החוב שרובץ על ארה"ב, אין להם ביררה ובכך ממשיכים ברכישות האג"ח.

אוסטרליה - הבנק המרכזי כנראה ימשיך לעת עתה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.75%, על רקע חולשת המטבע המקומי והנפילה במחירי הסחורות שצפויה למתן את הלחצים האינפלציוניים במדינה. אך בהמשך לא יהסס להפחית את הריבית כדי להמריץ את הכלכלה שמפגינה סימני חולשה. שיעור האבטלה במדינה עלה ל-5.3% (שיא של 10 חודשים), מדד בטחון הצרכנים ממאן להתאושש והורדת תחזית הצמיחה ע"י קרן המטבע העולמית לשנת 2012 מ-3.5% ל-3.3% הם רק חלק מנתוני המאקרו החלשים במדינה.

שווקים מתעוררים

ברזיל - הריאל נחלש ב-15% במהלך חודש ספטמבר. ההחלטה להוריד את הריבית במדינה ב-0.5% ל-12% בסוף חודש אוגוסט, בצירוף האינפלציה במדינה שעברה את רמת ה7%. כמו כן מגמת ה-Flight to Safety בעולם אשר גררה משיכה של כ-700 מיליון דולר מהשקעות בריאל הברזילאי החריפה את מגמת היחלשותו.

סין - ידיעות שסין תדחה 80% מהפרויקטים החדשים בתחום תשתיות של רכבות מצטרפות למדד מנהלי הרכש של HSBC, מראה על התכווצות (עומד על 49.4) כבר שלושה חודשים ברציפות. יחד עם זאת, נציין שלפי ממשלת סין הקומוניסטית המדד עומד על 51.2. כלומר ההתרחבות בפעילות הכלכלית עדיין קיימת.

לפי ראות עינינו, כדאי לנצל את רמות המחירים, הן של המניות והן של המטבעות לטובת הגדלת החשיפה בשווקים המתעוררים. שווקים שאמנם סובלים בתקופות של אי וודאות מתנודתיות גבוהה, אך היותם "בריאים" יותר מרוב השווקים המפותחים, נהנים מיתרות מט"ח גבוהות ויחסי חוב/תוצר ואחוז הגירעון /תוצר ברמות סבירות.

דעתנו על השוק שורית לתקופה הקרובה, קרי החזקה במשקל יתר (בהתאם למדד ה-MSCI World). אנו ממליצים להיחשף לשווקים המתעוררים באמצעות המטבעות שלהם ולא בנטרול מטבע. שכן חולשת המערב תתבטא בהיחלשות הדולר האמריקני והאירו מול שאר העולם.

*הניתוח הכלול בדוח זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד. ניתוח זה משקף את דעת הכותב לפי מיטב הבנתו ביום עריכת הניתוח. הניתוח אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב ומי מטעמו לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם משימוש בניתוח זה

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנליסט חו" ל 05/10/2011 09:59
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת ונכונה בתקופה הנוכחית. הכי קל להתלונן על השקעות בחו" ל ולהתעלם מהקריסה של אג" חים בארץ לרבות הסדרי אשראי שם לא משלמים כלום לבעלי האג" ח. באיסלנד שכולם אוהבים לתקוף על ההשקעה באג" ח של המדינה - האג" ח משולם במלואו וההפסד נובע מהמטבע שנחשל. מה עדיף להשקיע באג" ח שמשלם - או באג" ח של דלק נדל" ן שם ככל הנראה נקבל גורנישט? אהה נכון, בדלק נדל" ן מדברים עברית...
  • 4.
    יניב 05/10/2011 00:51
    הגב לתגובה זו
    מחפש את הכסף בחוג הקוטב
  • 3.
    לך לישון על האף מר הלמן ותפסיק לגרום נזקים !! (ל"ת)
    LLL 04/10/2011 21:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלי 04/10/2011 19:10
    הגב לתגובה זו
    לדן. חסרה סקירה על הודו. אשמח אם תוסיף מספר מילים
  • 1.
    רציתי לשאול האם כדאי להיכנס להשקעות באיסלנד ? (ל"ת)
    תמים 04/10/2011 17:15
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי