לא מוכנה לחכות יותר: ATP מבטלת את ההסכם לרכישת 50% ב'קרן' ו'אביה'

החברה האמריקנית חיכתה למעלה מחצי שנה לקבלת אישור הממונה להעברת הזכויות ברשיונות
אריאל אטיאס | (10)

חצי שנה אחרי שנכנסה רשמית לתחום חיפושי הגז והנפט בישראל החליטה חברת חברת ATP האמריקנית לבטל את הסכמי רכישת הזכויות ב'קרן' ו'אביה' משותפויות אבנר ודלק קידוחים. חברת ATP Oil & Gas הנסחרת בנאסד"ק (סימול: ATPG) חתמה בשלהי פברואר 2011 על הסכם לפיו תשמש כמפעיל בשטח רשיונות 'אביה' ו'קרן' ובתמורה תקבל 50% מהזכויות ברשיונות המוחזקים בחלקים שווים של 50% ע"י אבנר יהש ודלק קידוחים יהש. כמו כן, ATP הייתה זכאית לדמי מפעיל בשיעור של 1%-4% בהתאם לגובה הוצאות הפעולות בשטח הרישיונות. ביטול העסקה נובע ברובו מאי קבלת אישור הממונה אישור הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות מזה חצי שנה ומחלוף המועד הקבוע לכך בהסכם בין הצדדים. עם זאת, אבנר ודלק קידוחים מציינות, כי למעט זה התמלאו כל התנאים לאישור העברת הזכויות ובהמשך לכך הן בוחנות את צעדיהן ביחס לזכויות ברשיונות כתוצאה מביטול ההסכם. ATP עוסקת בחיפוש, פיתוח והפקת נפט וגז ומחזיקה כיום ב-50% מרשיון 'שמשון' ו-40% מ'דניאל' שם היא משמשת כמפעילת הרשיון. בנוסף בחברה מתמודדים כיום על רשיון 'גל' השייך לשותפות רציו יהש ופועלים לקדם את בניית המתקן הימי לקליטת גז כחלופה למתקן קליטה יבשתי.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    KO 20/09/2011 14:29
    הגב לתגובה זו
    ממשלה אוכלת עמה
  • 6.
    אי 20/09/2011 13:06
    הגב לתגובה זו
    זה כנראה מסמן שהם מוותרים על ישראל וברישיון גל הולכים על אופציה ישראלית ואם מודיעין תקבל חלק מזה עם הדודות ים חדרה וגבריאל לא יעזרו כל הבלוקים והמניה תטוס לשמים
  • 5.
    ששון גז 20/09/2011 11:42
    הגב לתגובה זו
    אביה וקרן הן בעלות פוטנציאל נמוך יחסית כידוע. אולי ATP לא ידעו בדיוק כמה הפוטנציאל הזה נמוך כשחתמו עם דלק ובינתיים הם מפסידים הזדמנויות עם הערבים ומסתכנים בישראל. יתכן שהם החליטו להמשיך במשחק כדי לקבל את גל שכבר הופך את ההשקעה בישראל המסוכנת לכדאית מאוד מבחינתם. המנכ" ל שלהם הרי ניסה ע" י ראיונות באתרים להשפיע בכיוון. ההודעה מהיום עשויה להיות תוצאה של הודעה שATP קיבלו שהאופציה שלהם בגל ירדה מהפרק ושהאופציה הישראלית נבחרה. במקרה כזה ATP החליטו לוותר על המדינה המשוגעת הזו. קשה לי אחרת להבין למה להם לסגת מחוזה חתום שנותן להם אחוזים ברשיונות. זה לא באמת עולה להם כסף להמתין לאישור הממונה.
  • ניקל 20/09/2011 13:04
    הגב לתגובה זו
    ששינסקי שחק את שולי הרווח/סיכון לרמה שאף מוסד מימוני בעולם לא יממן פיתוח. רק חברות שיכולות לפתח עד שנת 2014 (הכרה בפקטור R) תוכלנה לעשות את זה (גבעות ותמר). כל שאר החברות הן מתות מהלכות ללא סיכוי אפילו לא תיאורטי... צר לי אבל ATP ונובל הבינו זאת... נובל כבר לא תחזור לקדוח בליווייתן היא ודלק בדרך לקפריסין... ATP כמה ימים לפני מועצת הנפט מוותרת - חבל על המאמץ והכסף... מסכנים המשקיעים בענף הגז והנפט...
  • מעדיפים להתמקד בבוננזה בדניאל (ל"ת)
    (- 20/09/2011 12:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הבירוקרטיה המטופשת בשיאה !! (ל"ת)
    רון 20/09/2011 11:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הכי ותיק 38 20/09/2011 11:12
    הגב לתגובה זו
    תמיד נחמד ליראות חברה שיורה לעצמה כדור ברגל במיוחד שאין לה מה ליתרום צריך להיתמקד רק בנובל
  • ספקולציות 20/09/2011 11:21
    הגב לתגובה זו
    אולי יכניסו סוף סוף שחקן משמעותי במקום (חברת ענק) .
  • 2.
    אבי 20/09/2011 11:00
    הגב לתגובה זו
    החלטות
  • 1.
    רק רציו, מחיר מציאה שלעולם לא יחזור (ל"ת)
    שלמה זיו 20/09/2011 10:36
    הגב לתגובה זו
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.

תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.