היווצרות הריכוזיות במשק ודרכי המניעה
המחאה החברתית יוצאת לאתנחתא קלה עד לפרסום תוצאות ועדת טרכטנברג. אחת "התקוות" בהן שם הציבור את יהבו הינה המלחמה בריכוזיות. המשק הישראלי, גם מפאת קוטנו, הינו מאוד ריכוזי. החזקות ראליות ופיננסיות הן תופעה רווחת בשוק המקומי אך לרגולטור הישראלי תפקיד מפתח במצב הנוכחי.
הרגולטור הישראלי (ולא משנה מהו) מכוון באופן מהותי למשק קטן ללא תחרות. היד הנעלמה של הרגולטור הישראלי פועל לצמצום התחרותיות בכל תחום מתחומי החיים שלנו. חלק מכך עקב היותנו מדינה קטנה מלאה באינטרסים צולבים.
דוגמא לכך ניתן לראות בשוק המזון. הלכה למעשה, כמעט בלתי אפשרי לייבא לארץ מזון במחירים ראויים. כתוצאה מכך, מחירי המזון בארץ מאמירים למעלה מכיוון שכשאין תחרות, קל ליצרן המקומי לגבות מחירים מופקעים. זה נכון לגבי מוצרי חלב, מוצרי נייר (נייר חדרה) ואפילו יין (באירופה בקבוק יין עולה 5 אירו, בארץ לא פחות מ-40 ש').
ישנה בעיה משמעותית בטיפול בריכוזיות באמצעות פתיחת המשק לייבוא והיא ועדי העובדים. באם תפתח התחרות באמצעות הורדת חסמי ייבוא, יישלחו עובדי החברות הרלוונטיות לרחובות בהפגנות על פגיעה במקומות העבודה שלהם (כאשר יש צדק בדברים). בנוסף, פתיחת השוק לייבוא עלול לגרום לפיטורים שלהם. אין פוליטיקאי בישראל אשר ייתן ידו למהלך שכזה. הרי לא ניתן לקבוע רף רווח מינימלי, וכמובן שבעלי הממון לא יהיו מוכנים לוותר על הרווחיות הגבוהה. מה מביא אותנו לנקודה ללא מוצא.
הריכוזיות במשק הישראלי נולדה חלקה כתוצאה מהפרטות של נכסי המדינה (אלעל, כיל, בנקים וכדומה), כאשר האלמנט היחיד שעניין את הרגולטור המוכר זה כמות הכסף מהעסקה, ולא חלוקת הכח (והעושר) במשק הישראלי. דוגמא נוספת לכך ניתן לראות בשוק ההון. ועדת בכר הייתה הזדמנות עבור המשק לפזר סיכונים, להוריד תלות ולעודד תחרות.
בפועל, מכיוון שלא שמו חסמים אמיתיים על זהות הרוכשים, לא הגיעו שחקנים משמעותיים מחו"ל (כלומר מנהלי ערך מקסימום, מנהלי קרנות גידור עם ראיה קצרת טווח). ועדת בכר העבירה כח מהקבוצות הבנקאיות לחברות הביטוח, אשר חלקן נשלטות ע"י בעלי ההון בישראל. למעשה בצעד זה, הקטינה את התחרות במשק הישראלי.
החקיקה הישראלית ממשיכה לייצר ריכוזיות בכך שעלות הטיפול ברגולציה הגוברת והמגבלות השונות, מוציאות שחקנים קטנים מהמשק ושמה חסמי כניסה גבוהים לשחקנים חדשים. זה נכון לכמעט כל תחום במשק. בין אם ביצרני מזון, שוק הדיור או שוק ההון. העלות הרגולטורית כיום לחברה בשוק ההון מרקיעה שחקים ומוציאה שחקנים קטנים בשוק. כתוצאה מכך של צמצום המתחרים ועלויות הרגולציה, המחירים עולים (שימו לב למגמה דמי ניהול בקרנות נאמנות כספיות).
- 4.הכל נכון (ל"ת)רוני 14/09/2011 06:19הגב לתגובה זו
- 3.משתומם 13/09/2011 13:43הגב לתגובה זומה בדיוק תורם לקוראי האתר?
- 2.איך נותנים לליצן במה?? (ל"ת)ירון 13/09/2011 10:22הגב לתגובה זו
- 1.כלכלן 13/09/2011 08:56הגב לתגובה זואבל לא שמעתי ממך הצעות קונקרטיות לפיתרון. ככה לא בונים חומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
