הפספוס הגדול של המחאה החברתית - פרשת אגרקסקו כמשל
השינוי באופיו של השיח הציבורי בישראל הוא ללא ספק ההישג המרכזי של המחאה החברתית. עם זאת, המחירים היקרים של מוצרים ושירותים, שהם אלה שהוציאו למעשה את האנשים לרחוב, המשיכו לעלות באין מפריע גם על רקע ההפגנות. כך קרה שהמרווח הקמעונאי על פירות וירקות נמצא בשיא של 5 שנים, מחירי החשמל והדלקים עלו באופן משמעותי והמחירים היחידים שיורדים הם של האג"חים שנסחרות בבורסה ומהוות מרכיב חשוב בחיסכון הפנסיוני של כולנו.
הדרישה של מובילי המחאה החברתית, לשינוי ארגוני ומבני בפעילות הכלכלית ובהגברת הפיקוח עליה, ניראות אולי מתבקשות וטבעיות, אך במציאות הישראלית זה כמו לבקש מהחתול שישמור על השמנת. המדינה עצמה פוגעת באזרחיה, ומשמשת דוגמה לעושק ציבורי שיתר העוולות מחווירות לעומתו.
קחו לדוגמה את פרשת אגרקסקו שעלתה היום שוב לכותרות בשל ההחלטה לשלוח את החברה לפירוק סופי. זו דוגמה שאין טובה ממנה לכמה מהקלקולים והכשלים העיקריים בהתנהלות המדינה. ראשית, זו "התספורת" האגרסיבית ביותר שיעשו פה אי פעם לאג"ח. תספורת שפשוט תמחק מיליונים מקרנות הפנסיה וקופות הגמל של הציבור. זה קורה, כמה מפתיע, דווקא באג"ח שהנפיקה חברה ממשלתית. שנית, מדובר בהעברתם של נכסי מדינה לידיים פרטיות ללא תשלום ואפילו מבלי משים, כאשר המתחרה העיקרית של אגרקסקו, חברת מהדרין, היא הנהנית הגדולה מן ההפקר.
ברוב תחומי הייצוא החקלאי, היו עד כה מהדרין ואגרקסקו דואופול. בחלק מהתחומים, אבוקדו למשל, נתח השוק של מהדרין הוא יותר מ-50%. בתחום הייצוא העיקרי, פירות הדר, מובילה מהדרין עם נתח שוק של כ-65%. נפילת אגרקסקו יצרה הזדמנות עסקית בלתי חוזרת עבור חב' מהדרין, שיכולה כעת בשל גודלה ועוצמתה בשוק כה מצומצם, לספח לעצמה ספקים ולקוחות שנותרו ללא מענה וחוששים לעתידם.
כך ניתן למהדרין, הלכה למעשה, מעמד של מונופול בייצוא תוצרת חקלאית ישראלית, מה שהיה עד לא מזמן נכס של המדינה והציבור. אגב, למי שמתעניין, הבעלות על מהדרין מתחלקת כמעט שווה בשווה בין חברת נכסים ובניין וחברת הפניקס.
הכישלון של ניהול חברת אגרקסקו כעסק, וההתנהלות הכושלת בנכסי החברה לאחר שחדלה מלהיות עסק, באה לידי ביטוי באופן ישיר בתשואות כספי הפנסיה שלנו. באופן עקיף הביא ההפסד ביצירת מונופול חדש. מונופול, שהמדינה תוכל בשלב מאוחר יותר להאשים ביצירת פערים חברתיים, עליות מחירים ועושק הספקים. ובכך תנסה להטיל עליו, בדיעבד, מגבלות, קנסות ומיסים.
דוגמה נוספת לחברה ממשלתית שתשואות האג"ח שלה עלו לאחרונה, בין היתר בשל אובדן אמון המשקיעים בתמיכת המדינה באג"ח שהנפיקה, היא חברת החשמל. מעבר לירידה בשווי האיגרת שנמצאת בתיקי הפנסיה של כולנו, האפשרות הריאלית של דחיית תשלום או "תספורת" והעלאת תעריפי החשמל למשקי הבית לצורך עמידה בתשלום החוב אינם תסריט דמיוני. כך פוגעת המדינה בכיסנו בטווח הקצר ובטווח הארוך ואיש מאיתנו איננו חסין מפגיעתה.
איך כל זה קשור למחאה החברתית? במיקוד שלה. הטעות המשמעותית ביותר של מובילי המחאה החברתית, היא ההתמקדות במחירי המוצרים והשירותים ולא בהפסד החברתי המשמעותי מכל - הפגיעה בקרנות הפנסיה וקופות הגמל והתנהלות המדינה בנכסי הציבור. אם האנרגיה הזועמת הזו לא תופנה למקום הנכון, לא ירחק היום שנתגעגע למחירים ולתנאים ששררו פה טרם המחאה.
יובהר כי לכותבת ו/או לחברה שבה היא מועסקת ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא.
- 18.אהבל 14/09/2011 19:02הגב לתגובה זוהמדינה ממנה סוג ג למנהל מסוף באשדוד שגם חקלאי בעל משק פרחים רימונים שכל עיסוקיו מזה שנים הם המשק ועיסוקי הפולטיקה שלא גס שיצה לפנסיה וקיבל פצוים 150 % הסתגלות .מחלה .וחופש. עדין ממשיך להחזיק רכב חברה טלפון משרד ועכשיו הוא מפרק את כרמר קור לפי הוראת הבוס ממועצת הצמחים תתביש לך לך הביתה עוד יבדקו את כל ההנהלות שלך
- 17.תושב מדינת ישראל 14/09/2011 13:54הגב לתגובה זואחרי עבודה של 35 שנה עובד באגרקסקו במחסני קירור. אתה מגיע לפקיד הפנסיה הותיקה מבטחים. ומה הוא אומר . כספי הפצוים הם שיכים לפנסיה. מה תקבל מאתנו בגיל 67 הם גרושים בנכוי כל שנה 1.75 עמלה . הכסף צמוד למדד. אך אם מורדים את העמלה אז מה נישאר רווח. אם מושכים את כל הכסף אז צריך להתחלק איתם בכסף
- 16.חקלאי1 14/09/2011 13:10הגב לתגובה זותעבירי זאת לממונה על ההגבלים קחי בחשבון כי מהדרין באופן מסויים וברור שייכת לאותם טייקונים - טייקונים שאליהם פונה המחאה החברתית.
- 15.אורי 13/09/2011 21:19הגב לתגובה זואיפה כל עוכרי הדין כשצריך אחד שיודע לעבוד
- 14.שוקי 13/09/2011 11:59הגב לתגובה זומצב א' : אגרקסקו פושטים רגל: אנחנו - מפסידים (פגיעה בפנסיה), מגדל ושכמותם - הרוויחו את דמי הניהול. מצב ב' : הממשלה מזרימה כסף: אנחנו - מפסידים (שהרי אלו כספי משלמי המיסים), מגדל - הרוויחו וירוויחו דמי ניהול. לפחות הממשלה הייתה חכמה לחתוך לנו את ההפסדים ולא להמשיל לשפוך כסף לתוך הבור מה שמגדל לא השכילו לעשות. מתי נתעורר ונבין שמאז שהפנסיה שלנו משתתפת ב" רווחים" יש רק צד אחד שמרוויח ?
- 13.T 13/09/2011 11:12הגב לתגובה זומניסיון כואב החברה לא התנהלה באופן תקין - אסור לתת למדינה לנהל היא דופקת את החברה במינויי מקורבים לפעמים מושחתים אך יש בעית ריכוזיות ובשוק קטן כמו ישראל קשה להוציא רווח.
- 12.אבי 13/09/2011 10:32הגב לתגובה זוואז כולם היו מרווחים. הכתובת הייתה על הקיר. אינטרסנטים ועושקי כספי ציבור לא רצו לקרוא.
- 11.צחי 13/09/2011 08:44הגב לתגובה זואחר מצב החברה ולדעת לצאת כאשר הסיכונים עולים
- 10.אלאל 12/09/2011 23:57הגב לתגובה זוכשלון ניהולי חייבים לגבות מהנהלות ומנהלים ודירקטורים ולא על גב העובדים גם אם למישהו נראה כי אינם יעילים ב-100%
- 9.נועם 12/09/2011 22:40הגב לתגובה זושילמדו לקחת ביטחונות כמו שצריך כמו בבנקים
- 8.גיל 12/09/2011 17:41הגב לתגובה זוהאמת מאד מוזר שאנשים קונים פה דירות במחיר מופקע ודימיוני כאשר לא ברור בכלל אם הנכסים האלה ישארו ברשותם במקום מטורף כזה שמקיף אותנו למעשה מבחינת הסיכון הערך של הנכסים האלה צריך להיות פחות מחמישית ממה שהם שילמו אז לאמר שהם חכמים בוודאי לא
- 7.למדינה אסור לתת לנהל אפילו מכולת (ל"ת)משה 12/09/2011 14:58הגב לתגובה זו
- 6.שוקי 12/09/2011 14:55הגב לתגובה זועסק כושל צריך לפרק ולהפסיק לתמוך עם כספי משלם המיסים. לפי ההגיון של הכתבה צריך גם לתת כסף לאייקונים שהפנסיה שלנו מושקעת בהם כל כך עמוק. הבעיה אצל מי שבחר להשקיע בחברה כושלת (כמובן שבכסף שלנו) ואין מה לחפש אותה במקום אחר!
- המדינה איננה טייקון 12/09/2011 15:09הגב לתגובה זואגרקסקו היא לא עסק כושל אלא עסק שכמו רבות מהחברות הממשלתיות סבל מניהול כושל ושוד של קופת החברה. יש הרבה מאוד חקלאים שכבר שלחו סחורה ולא יראו כסף! אין לזה שום הצדקה. חלק מהסיבות שהמוסדיים השקיעו באג" ח הזה זה בגלל, שכמו עם חברת החשמל, אתה לא מצפה מהמדינה להתנער מזה ביום הדין. על פי ההיגיון שלך אין מה לקנות אג" ח של שום חברה ממשלתית לא חשמל, לא מקורות ולא אף אחת אחרת שהריי כולן מנוהלות חרא ומכולן המדינה, בבוא היום, תתנער.
- שוקי 12/09/2011 15:27המדינה לא צריכה לנהל עסקים ולא להיות ערבה להם. מי שמשקיע או מלווה לעסק צריך לדעת למי הוא מלווה ולא לסמוך על הכיס העמוק של המדינה, כלומר שלי ושלך. ובכל פעם שעסק נכשל באים לממשלה ומבקשים עוד כסף ומשכנעים את האזרח הקטן שזה לטובתו כי הפנסיה שלו מושקעת שם. בעצם זה הכסף שלנו שמציל אותנו בסוף אם בכלל ותמיד יש את מי שמרוויח בכל מקרה כמו מי שמנהל את הכסף שלנו.
- 5.נשמע כמו מוטו בולשביקי (ל"ת)בורג 12/09/2011 14:25הגב לתגובה זו
- 4.האזרח הקטן 12/09/2011 14:11הגב לתגובה זוזה מה שנקרא לראות את הדברים נכוחה. אי אפשר לבוא בטענות לטייקונים שלא מחזירים כסף כאשר המדינה מתנערת מאחריותה לאג" ח שחברות ממשלתיות מנפיקות. מה שהם לא מבינים שם למעלה שכמו אצל הטייקונים מדובר בחרב פיפיות: לא תחזיר היום לא תגייס חוב מחר או תגייס אותו אבל בריבית גבוהה שמשקפת את זה שהמדינה לא עומדת מאחורי החברות האלה ביום הדין.
- 3.h 12/09/2011 13:59הגב לתגובה זוהיא דמי העמלה שנג(נ)בים מחשבוני בקרן הפנסיה כל רבעון. שום דבר לא ישווה לירידת ערך כל הקופה שלי ב1.8% בכל שנה ללא קשר לביצועים (הכושלים) ועם תחרות אפסית.
- תחליף קרו (ל"ת)מומו 13/09/2011 08:41הגב לתגובה זו
- h 13/09/2011 09:51כעובד בחברה קטנה אין לי שום כושר מיקוח! כולם גונבים את אותם אחוזים. אין שום תחרות אמיתית בענף והביצועים של כולם הם פחות או יותר שווים. בארה" ב שם אני מנהל לבד את קרן הפנסיה הם גובים ממני רק עמלות קניה ומכירה וגם אילו מוזלות.
- 2.דפמה ליף 12/09/2011 13:39הגב לתגובה זומאמר לתפארת, כל מילה בסלע. כל הכבוד קרן מנהלת השקעות עם אופק וראייה מחוץ לקופסא
- 1.מומו 12/09/2011 11:52הגב לתגובה זוהפספוס הגדול זה ההשקעה בקרנות נאמנות...
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
