משב רוח קל לדנקנר: קריסת הפרנק השוויצרי צפויה לצמצם את הפסדי כור על קרדיט סוויס
צניחת המטבע בשוויץ בכ-10%, שהגיעה בתגובה ישירה להצהרת נגיד הבנק המרכזי השוויצרי על התערבות אגרסיבית בשוק המט"ח לטובת הורדת שער המטבע המקומי מול המטבעות האחרים, ובד בבד הקפיצה את הבורסה של שוויץ בכ-4%, צפויה להשפיע לטובה על חברת כור, חברה בת של דיסקונט השקעות שבשליטת איש העסקים נוחי דנקנר.
כור מושקעת במניות בנק ההשקעות השוויצרי קרדיט סוויס, שחלקן משועבדות כנגד הלוואות שהחברה לקחה מהבנקים סיטי ומורגן סטנלי. במקביל דאגה כור לגדר את ההשקעה ומדיווחי החברה עולה, כי היקף הגידור שלה עומד על כ-690 מיליון פרנק שוויצרי.
בפועל יש לכור יתרון של כ-450 מיליון פרנק שוויצרי, שכן לחברה חשיפה של כ-525 מיליון פר"ש במניות קרדיט סוויס, יש לה מזומנים בסכום של כ-347 מיליון פר"ש, ומנגד, הלוואות בסכום כולל של כ-636 מיליון פרנקים שוויצרים וכאמור, עסקאות צילינדר (גידור) בסכום כולל של כ-690 מיליון פר"ש. סכום החשיפה למניות CS והמזומנים, בנטרול ההלוואות והגידור, מביאים אותה להיות במעין "שורט" של כ-450 מיליון פר"ש.
נעם פינקו, אנליסט בבית ההשקעות פסגות אמר בשיחה עם Bizportal, כי "כשלוקחים בחשבון את הגידור, לכור יש עודף התחייבויות על נכסים בפרנקים שוויצרים. עסקת הגידור של כור היא בהיקף גבוה מאוד. לכן, כשהפרנק השוויצרי יורד, כור למעשה מרוויחה הודות לגידור.
"כל עוד שווי המניות ירד והפרנק השוויצרי עלה, נגרמו לכור הפסדים, בפרט לאור העובדה שההלוואה בגין הנכס היא קבועה. לכך התווספו הירידות בשער המניה עצמה, שנבעו משתי סיבות: ראשית, כל עוד שער הפרנק מול המטבעות האחרים היה גבוה נפגעו התוצאות הכספיות של הבנק, ושנית, המניה של קרדיט סוויס חטפה יחד עם כל סקטור הבנקים".
- 2.יובל 06/09/2011 17:15הגב לתגובה זוהמניב מתרסקת 13% על מה אתם מדברים
- היא מתרסקת בניו יורק 06/09/2011 22:32הגב לתגובה זוסך הכל בשורה מעולה לדנקנר
- 1.בני 06/09/2011 15:14הגב לתגובה זונקווה שזה יהיה גם רווח בפועל
- ארגון נפגעי נוחי 06/09/2011 15:29הגב לתגובה זוהבור עמוק מדי, ואם יש רווחים על הנייר נוחי ידאג מהר מהר להעביר אותם לכיסו. אל תחכה לדיבידנדים כי יש לך הוצאות ענקיות של שכר בכירים ומשכורות מנופחות לדירקטוריוןף והתחייבויות ענקיות לחברות אחרות בקבוצה שגם שם יש בכירים ודירקטורים (אגב אלה בדיוק אותם בכירים ודירקטורים בכל החברות) שמושכים - שוב - משכורות מנופחות ושכר דירקטורים, ואז זה עולה לחברת האם, ותנחש מה קורה שם? ניחשת נכון! שוב בכירים ודירקטורים שמושכים משכורת ותוספות. מה שיישאר לך בסוף זה הנייר, ואתה כבר יודע מה אפשר לעשות עם נייר בסוף היום....
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
