דוחות

רבעון חזק לבריטיש ישראל: ההכנסות עמדו על 195 מ' ש', עלייה של 7.6%

הדירקטוריון אישר רכישה עצמית של ניירות החברה בהיקף מצטבר של עד 50 מליון שקלים. שי ליפמן מ-IBI: "אנו מוצאים את מניית בריטיש אטרקטיבית מאוד במחיר הנוכחי"
רקפת גלילי | (4)

חברת בריטיש ישראל מסכמת הרבעון השני עם הכנסות של 195 מיליון שקלים המהווים צמיחה של כ-7.7% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד שעמדו על כ-181.2 מיליון שקלים. סך ההכנסות צמחו בכ- 4.7% לכ- 292 מיליון שקל, לעומת כ-279 מיליון שקל. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ- 21 מיליון שקל (12.5 אגורות למניה).

החברה, בניהולו של אבי לוי, סיכמה את המחצית הראשונה של השנה עם גידול של כ-6.7% בהכנסות לכ-387 מיליון שקל, לעומת כ-363 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הגידול בהכנסות נובע בעיקר מהכנסות שנוספו לקבוצה עקב רכישת מרכזים מסחריים ונדלן מסחרי בשנת 2010 וכן משיפור בהכנסות במרכזים מסחריים קיימים. סך ההכנסות במחצית צמחו בכ-14.7% לכ-550 מיליון שקל, לעומת כ-480 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הדירקטוריון אישר רכישה עצמית של ניירות החברה בהיקף מצטבר של עד 50 מליון שקלים ונימק את ההחלטה לביצוע המהלך במחיר בו נסחרת מניית החברה, שהינו מחיר הנמוך מההון העצמי של החברה.

ה- NOI ברבעון השני עלה בכ- 6.7% לכ- 142 מיליון שקל לעומת כ-133 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA של החברה ברבעון השני של שנת 2011 הסתכם בכ-134 מיליון שקל גידול של כ- 7% לעומת כ-125 מיליון שקל ברבעון השני של שנת 2010.

אבי לוי, מנכ"ל בריטיש ישראל, הביע שביעות רצון מתוצאות החברה ואף הוסיף: "כהבעת אמון באיתנות הפיננסית ובמיצובה העסקי הגבוה של החברה, במהלך הרבעון, חברת הדירוג מעלות העלתה את דירוג האשראי של החברה מ (A) ל (+A). בנוסף, במהלך הרבעון, השלמנו הנפקת אג"ח מוצלחת לציבור בהיקף של כ- 600 מליון שקלים(בריבית אפקטיבית של כ 4.4%), השלמנו את רכישת חלק השותף בקניון חדרה ופרענו את מלוא החוב אשר עמד כנגד הנכס". כמו כן, הביע המנכ"ל את אמונתו שהחברה תמשיך ביצירת ערך לבעלי המניות.

שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI מתייחס לדוחות החברה: "אנו מוצאים את מניית בריטיש אטרקטיבית מאוד במחיר הנוכחי, נציין כי אחזקת המנייה היא לטווח קצר של מספר חודשים בלבד שכן החברה האם מליסרון תמזג את בריטיש לתוכה. מהלך זה הצפוי להתבצע חציו במזומן לפי מחיר של כ- 14 שקל למנייה וחציו בהנפקת מניות מליסרון לפי יחס של כ- 19/3 מליסרון/בריטיש מעניק למשקיע במניות בריטיש תשואה חזויה גבוהה לתקופה הקרובה (שצפוי כי תמשיל להתאפיין בשוק עצבני ותזיזיתי) נזכיר כי גם החברה האם מליסרון מומלצת בקנייה על ידנו לפי מחיר יעד של 100 שקל למנייה, כך שמצד אחד יש תשואה מובטחת על החצי המזומן ובצד השני מקבלים נכס שנסחר בחסר משמעותי כיום".

בריטיש ישראל, מקבוצת מליסרון, שבשליטת עופר השקעות, הינה חברת נדל"ן המתמחה באחזקה, ניהול והשכרה של נכסים מניבים, בעיקר מרכזי מסחר ומשרדים. הנכסים הבולטים שבבעלות החברה הם: גרנד קניון בחיפה, קניון רחובות, קניון אבנת בפ"ת, קניון חדרה, פארק אזורים בפ"ת, בילו סנטר, קניון השרון וקניון לב אשדוד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בארץ בורסה מסכנה. (ל"ת)
    בורסה מסכנה 16/08/2011 09:58
    הגב לתגובה זו
  • יולי בלופר 16/08/2011 10:09
    הגב לתגובה זו
    ואת הכסף לפרעון האגח של פרימיום החבוטה הוא לוקח מהמשקיעים של פרימיום. גנבים עם רישיון
  • 1.
    אזרח שמשלם ביוקר 16/08/2011 09:48
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתם עדיין ?? השכירויות בקניונים הם בשמיים, ואז המחירים של ביגוד, מזון, וכל דבר שנמצא שם עף למעלה - ואנחנו הפרייארים שמשלמים
  • חזקים בקיונים, מה עם גיוון? (ל"ת)
    שלי 16/08/2011 10:08
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.