ההתחלה של הסוף? חילופי שלטון כלכלי לרוב מלווים במלחמה
בלילה של בין שישי לשבת הורידה חברת דירוג האשראי S&P את דירוגה של ארה"ב ל-AA+ והעולם געש. נתחיל בעובדות, הורדת הדרוג של ארה"ב הינו דבר סימבולי וזאת מכמה טעמים:
- ישנה הסכמה מקיר לקיר שרמת החוב של ארה"ב וכן הגירעון אינם מצדיקים דירוג אשראי מושלם.
- העולם כולו והמערבי בכלל תלוי בחוב של ארה"ב ואף אחד לא יכרות את הענף שעליו הוא יושב. לא בתי ההשקעות, לא יפן וסין (בעלות החוב העיקריות של ארה"ב) ובוודאי שלא אירופה.
- הדולר האמריקני הוא המטבע העיקרי של העולם. החוב של ארה"ב נקוב בדולר ולארה"ב יש את היכולת והסמכות להדפיס דולרים. המשמעות היא שארה"ב איננה יכולה לפשוט רגל כל עוד העולם מוכן לרכוש דולרים.
- סין עדיין איננה בשלה לעבור לקדמת הבמה הכלכלית העולמית. הכלכלה של סין, למרות שעשתה קפיצה משמעותית עדיין נתמכת ע"י המדינה באמצעות קיבועו של היואן. כל עוד סין לא תאפשר מסחר חופשי במטבע שלה מאזן הכוחות הכלכלי העולמי לא יכול להשתנות.
יחד עם זאת, אין לזלזל בחשיבות הורדת הדירוג גם אם היא סימבולית. כל מי שחושב מחוץ לקופסא מבין כי המשמעות הפסיכולוגית של הורדת הדירוג הינה פגיעה בהגמוניה של הכלכלה האמריקנית ככלכלה הגדולה והחזקה בעולם. משחר ההיסטוריה מעצמות כלכליות עלו וירדו, כאשר בכל עת המטבע השולט בעולם היה שייך למעצמה הכלכלית באותה התקופה. רוב הציבור אולי שכח, אבל הדולר האמריקני שולט בעולם הכלכלי פחות מ-70 שנה.
המטבע העולמי היה הפאונד הבריטי. אמנם, העולם הפיננסי היום שונה מאשר לפני 100 שנים אבל במהות אין הבדל (ההגמוניה העולמית מתחלפת). לדעתי, לא צריך להילחץ. שקיעתה של ארה"ב ועליית המזרח הינו חלק ממעגל החיים (ומי שספקן מוזמן לראות שוב את הסרט מלך האריות).
לדעתי, ייתכן ויום הורדת הדירוג של ארה"ב ייכתב בדפי ההיסטוריה כנקודת המפנה וכהתחלה של סוף שלטונה הכלכלי של ארה"ב בעולם. למרות שמדובר בתהליך ארוך שייקח שנים ואין צורך לרוץ ולרכוש יואן סיני אבל בהחלט אפשר לשלוח את הילדים לקייטנת לימודי סינית. ישראל צריכה להתאים עצמה כמה שיותר מהר ולהגדיל את נפח הייצוא מול המדינות המתעוררות. כך כשיבוא היום, והן יובילו את הכלכלה העולמית, ישראל לא תפגע.
הבשורה הרעה בחילופי השלטון הכלכלי היא שלרוב המעבר מלווה במלחמה. אין ספק שכבר היום מתנהלת מלחמה כלכלית בין סין לארה"ב כאשר שדה הקרב הוא בכל העולם. דוגמא לכך ניתן לראות בנעשה בקולומביה. ארה"ב מגדילה את השפעתה על המדינה, מסייעת במלחמה בברוני הסמים וחותמת על הסכם סחר חופש.
סין, מצד שני, מממנת בניית תעלה יבשתית (באמצעות רכבת) שתחבר את האוקיינוס השקט עם האטלנטי ותהווה חלופה לתעלת פנמה הנשלטת הלכה למעשה ע"י ארה"ב. אך יש לזכור, כל פעם שהעולם חווה מיתון עמוק, חזרה למסלול של צמיחה הייתה דרך מלחמה.
***סקירה זו אינפורמטיבית בלבד, ולא נועדה לשמש הצעה או המלצה לביצוע עסקה כלשהי בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים אחרים. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המותאם לצרכיו המיוחדים של כל אדם. הקורא סקירה זו אינו יכול להניח כי הסתמכות על הדעות וההמלצות המובאות בה תיצור עבורו רווחים והסתמכות כאמור הינה באחריותו הבלעדית של הקורא.
- 9.Avi 13/08/2011 16:38הגב לתגובה זומה שמתרחש כעת היה בדיוק בעבר בתקופה של שקיעת האימפריה הרומית - מטבע שמאבד מערכו אינפלציה וכדומה - תשאלו את השאלה למה יש לארה" ב צבא ענק - מי האויב? גלובליזציה נכשלה כמו קומוניזם וקפיטליזם משום שכעת כולם מחזיקים את כולם בביצים...
- 8.עמי 10/08/2011 00:31הגב לתגובה זואני ממש נדהם מכל נביאי הזעם למיניהם כל כך שקוף שכל הכתבות הנכתבות בעת הזו נכתבות מתוך מטרה אחת ויחידה להפחיד את הציבור כדי למחוק אותו ושהגדולים יקחו את הכסף לסיבוב הבא מעניין מאוד מה יאמר אדון הלמן בעוד שנה שלא תפרוץ מלחמה והכל יחזור לקדמותו ויחזור ויפרח , ( הכונו לסדרת ההפחדה הבאה בכל מיני כתבות למיניהם על ספטמבר וההכרזות וכו ובדיוק אז הבורסה תטוס למעלה כנגד כל ההגיון של המשקיעים הקטנים כי ככה זה עובד מוכרים בשמועות קונים בידיעות ) קחו אויר סוף העולם לא קרב כמו שמנסים להפחיד אתכם כאן חיגרו חזק התיקון מחר הור רק תחילת הדרך למעלה ליל מנוחה.
- דן הלמן 10/08/2011 09:27הגב לתגובה זועמי יקירי, אנא תקרא עד הסוף ולעומק. לא צפויה מלחמה מרכזית בעולם בשנה הקרובה (למרות שהכל יכול לקרות). התהליך שאני מדבר עליו יקח שנים. אם היית יודע קצת היסטוריה היית לומד שכל מיתון עולמי או משמעותי אחר נפתר באמצעות מלחמה כאשר הדוגמא הבולטת ביותר והקיצונית ביותר (שאמן ולא תתרחש) היא מלחמת העולם השניה שהיא זו ש" פתרה" את המיתון שהחל ב 1929...
- 7.גבי 09/08/2011 17:43הגב לתגובה זוהייתה המלחמה בעיראק ואפגניסטן שהחלו שנים קודם לכן ותרמו למצב כיום
- 6.T 09/08/2011 17:20הגב לתגובה זואיראן וסוריה -תורכיה וערב הסעודית בתמיכת המערב מתחממות בגזרתנו לא אתפלא עם הסינים ייתמכו או ייכנסו לקלחת אפשרות זו נובעת מהנפילה במחירי הנפט והבדלים דתיים בין הניצים. בכל אופן שיהיה בהצלחה ושיעזבו אותנו בשקט. בקשר למזרח אסיה אין לי מספיק מידע אך גם שם יכול להיות מעניין.-והכל לא חייב לקרות ונתפלל לשלום אמת למרות שאני סקפטי לזמן הקרוב .
- 5.plx 09/08/2011 17:11הגב לתגובה זואני פשוט קורא כאן את התגובות ומזועזע, מחד אין להאשים מנכל קרנות זה או אחר באמירה כזאת או אחרת שלו אם להקטין חשיפה או להגדיל חשיפה, סה" כ אף אחד לא נביא ואף אחד לא יודע מה יהיה, כפי שדן הלמן אמר וטען ואולי איפשהו גם טעה ( אנחנו בני אדם אנחנו טועים) עוד מנכלים של קרנות נאמנות אחרות טעו ובגדול כגון אלטושלר שאמר לפני כמה חודשים לעזוב את המניות בארץ וללכת לחו" ל- אף אחד לא ציפה שיהיו ירידות כאלה, אם יש גאון כזה שהרוויח מתחילת השנה תביאו אותו כי אני לא מכיר ואיפה שלא שמת את הכסף (מניות אגרות חוב ) הפסדת!! מה לעשות זה חלק מהעניין וצריך להיות סבלנים ולחכות כי בסופו של דבר זה עולה. ייאמר לזכותו של הלמן כי אכן אמר להקטין חשיפה או לפחות לא להגדיל חשיפה למניות במאמר האחרון שלו ודווקא בקרנות מסויימות שלו הוא במצב די טוב מאשר אחרים בהצלחה כולם ולך דן הלמן חזק ואמץ, אל תיקח ללב, לפעמים התסכול הוא זה שמדבר מלבם של אנשים
- סוף סוף עולה 09/08/2011 17:28הגב לתגובה זובמחירים האלה, 12 חודשים קדימה PLX זו קניה. גם אם השוק דובי, אישור FDA שווה לפחות 8 דולר...
- 4.אני 09/08/2011 13:18הגב לתגובה זולזכותך ייאמר שאתה לא נסחף אחר הזרם, ומי שקרא אותך בעקביות ידע להבחין בפסימיות העולה מדבריך. זאת בניגוד לאחרים שממליצים ללא בושה לקנות ולקנות מניות כל עת שהשוק יורד 2-3%, כאילו היתה הזדמנות הסטורית לרכוש מניות " בזול" . לא צריך להיות חכם גדול כדי לראות שהשוק לא עשה כלום מתחילת השנה, ואני מתכוון למצב של לפני הירידות האחרונות שמתחילת אוגוסט.מי שידע לעשות הערכה נכונה של סיכונים היה צריך ללהיות כבר חצי שנה בחוץ. על קצה המזלג:כשמק" מ נותן 3.7% לשנה מה יש לחפש בשוק הזה, עכשיו הכל מתחיל לצוף (גם בלי המשבר העולמי ההולך ומתגבר..)
- 3.תמיר 09/08/2011 12:43הגב לתגובה זותבדקו כמה טון זהב נמצא ברשות ארה" ב בפורט נוקס ובפדרל ריזרב וכמה ארה" ב הרוויחה בעשור האחרון מעליית ערך הזהב שעומד כרגע על 1700 לאוניקיה!!
- 2.יובל 09/08/2011 11:19הגב לתגובה זולמה אתה מנבא שחורות??? מלחמה??? מעבר לכסף המפגר שטימטם את כולנו, האם אתה באמת חושב שזה הזמן להוסיף פאניקה לאנשים שבסך הכל רוצים להעביר עוד יום עלי אדמות ולשמוח בדברים הקטנים שיש בעולם מעבר לכל הצרות?? הגישה שלך תעלה ביוקר - אבל בעיקר לך...צא מזה וכמה שיותר מהר. תשמור את התגובה הזאת אצלך במחשב, כי אם תעשה כן אתה תלמד ממנה בעתיד עוד הרבה.
- 1.מלחמה?הגזמת! (ל"ת)שי 09/08/2011 09:34הגב לתגובה זו
- אלון 09/08/2011 10:17הגב לתגובה זואם תסתכל על המהומות וההפיכות (ממצריים וטוניסיה ועד לונדון), זה מאוד מזכיר את השלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה (סוף שנות העשרים תחילת השלושים)

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
