כיוון השווקים - מה ניתן ללמוד מעקום התשואות בארה"ב?

עו"ד גיא שקד, מנהל השקעות בפרובידנס שוקי הון, כותב על השפעת אירופה על כיוונן של התשואות בארה"ב
גיא שקד | (6)

בחודש יוני החולף נרשמה תנודתיות חדה בשווקי המניות מסביב לעולם. בארה"ב המדדים המובילים הגיעו לירידה של כ-6% ורק לאחר מכן עשו סיבוב פרסה וסיימו את החודש העצבני כמעט ללא שינוי. במהלך החודש יוון הייתה על סף פשיטת רגל שאיימה לגרור את גוש האירו לסיטואציה דומה לזו של נפילת ליהמן ברדרס, דהיינו שמיטת חובות של בנקים גדולים באירופה, שגם כך יציבות המאזנים שלהם מוטלת בספק.

חדלות פירעון של חלק מהבנקים היה גורם לתהליך מתגלגל של אבדן אמון של הציבור במשטר המוניטארי של הגוש. נכון להיום יוון טרם הגיע למצב של פשיטת רגל, ונראה שאזרחי יוון והגוש האירופי יכולים לשחרר אנחת רווחה זמנית בלבד. הבעיות ביוון ובגוש לא נסתיימו. חלק מהמדינות מתמודדות עם בעיות מבניות קשות, רמת אבטלה גבוהה, צמיחה נמוכה, מטבע חזק ומשטר מוניטארי המקשה על היציאה קדימה.

עיני כל העולם נשואות אל הצרכן האמריקאי

אכן השווקים בארה"ב הושפעו מהמתרחש באירופה אך לכולם ברור שמי שקובע את כיוון הכלכלה העולמית הוא השוק האמריקאי. הכלכלה הגדולה בעולם ובראשה הצרכן האמריקאי, עת הוא יתאושש, יחזור למעגל העבודה ויחזור לצרוך. כלכלות העולם ייהנו מצמיחה מחודשת וניתן יהיה בקלות רבה יותר להתגבר על בעיות של נזילות כאלה ואחרות בכלכלות הפריפריה.

אג"ח הממשלתיות בארה"ב - הסממן החשוב ביותר לכיוון הכלכלה

בתוך הדרמה החודשית במדדי המניות התחוללה דרמה גדולה אף יותר בתשואות אג"ח הממשלתיות בארה"ב. בתוך חודש יוני עלתה התשואה לפדיון על אג"ח ל-10 שנים מתשואה שנתית לפדיון של 2.9% לתשואה שנתית לפדיון של 3.2% ללא תיקון חזרה מטה.

יחס התמסורת בין תשואות אג"ח האמריקאיות לשוקי המניות הוא הפוך. כלומר, כאשר שוק המניות יורד, מסיתים את הכספים לאפיקים בטוחים (אג"ח ממשלתי) ולכן תשואת אג"ח הממשלתיות יורדת, מה שביוני לא קרה. השווקים ירדו בחדות במרבית החודש, סיימו כמעט ללא שינוי תוך עלייה חזקה ומתמשכת בתשואות אג"ח.

כמה הסברים אפשריים לעליית התשואה המהירה:

- תוצאה של עלייה בסיכון של החוב האמריקאי, בעקבות הדיונים לקביעה של תקרת החוב או מסיבות נוספות.

- תוצאה מציפייה לצמיחה ושיפור ברווחי החברות והסתה של כספים שמחכים לכניסה לשוק המניות. על אף הסיבות שניתן למנות לעלייה בסיכון החוב האמריקאי - אישורה של תקרת החוב, סיומה של תוכנית ה-QE2 וכו'. להערכתי אין באלה די בכדי להביא לעלייה בתשואה כמו שהייתה ביוני, וזאת תוך כדי תנודתיות חדה במדדי המניות וירידה במחירי הסחורות.

- סטגפלציה - מיתון משולב באינפלציה. אך לאור ירידה חדה במחירן של המתכות במהלך יוני, ניתן לפסול את האפשרות לפחות לטווח הקצר.

נתון אשר מחזק את הסברה לפיה הסתת הכספים מאג"ח הממשלתיות נובעת מהרצון להגדלת סיכון ולא מעליית סיכון ספציפי ברמת סיכון החוב האמריקאי הוא, שעליית התשואות התרחשה בעיקר בחלקו הארוך של עקום התשואות (5 שנים לפדיון ויותר) ולא בעקום כולו, עליית סיכון ברמת החוב הייתה צריכה לבוא לידי ביטוי בעלייה של כל עקום התשואות.

סיכום ושוק מקומי

עליית התשואות החדה בעקום האמריקאי הוא הסממן המובהק ביותר שיש להסתת כספים גדולים מאפיקים בטוחים, ויכול להעיד על ציפיית המשקיעים לגבי כלכלת ארה"ב ורווחי הפירמות. להערכתי כספים אלו יבצעו כניסה מבוקרת לשוק המניות מה שיתמוך בראלי די משמעותי בחודשים הקרובים.

בנוסף לבעיות מחוץ, "סבל" השוק המקומי גם מבעיות ספציפיות למזרח התיכון ומלחצים גיאופוליטיים כאלה ואחרים. תמונת המאקרו בישראל נראית חזקה מתמיד ורווחי החברות משתפרים בעקביות. ראלי בשווקי העולם ללא הסתבכות נוספת במצב הגיאופוליטי יכול להביא לעליות חזקות אף יותר בשוק המקומי.

הכותב, גיא שקד הוא מנהל השקעות בחברת פרובידנס, אשר עוסקת בניהול תיקי השקעות למשקיעים פרטיים וחברות

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    AAA 08/07/2011 12:09
    הגב לתגובה זו
    הברבור הבלתי צפוי של טאלב יכול להופיע בכל רגע מתחת לפני המים. מצד שלישי הריביות בעולם וכאן עדיין נמוכות ואין איפה להשקיע
  • 5.
    הסטה מלשון סטייה ולא הסתה (למשל הסתה למרד) (ל"ת)
    נודניק 07/07/2011 21:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אני 07/07/2011 13:24
    הגב לתגובה זו
    איזה דבר!!!
  • 3.
    רון 07/07/2011 12:52
    הגב לתגובה זו
    רק שנהיה כולנו בריאים, וישרור שלום, ורק נזכה לרווחיםץ
  • 2.
    מר טי 07/07/2011 12:51
    הגב לתגובה זו
    יש דבר כזה בכלל?
  • 1.
    דודי 07/07/2011 12:25
    הגב לתגובה זו
    אנחנו אכן לפני ראלי שיבוא אחרי הקיץ ובארץ העליות יהיו גבוהות יותר
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.