הר הדולרים של פישר: בנק ישראל הגדיל את הרכישות ויתרות המט"ח זינקו לשיא
יתרות המט"ח של בנק ישראל חזרו לעלות בחודש יוני לאחר שהבנק המרכזי הגדיל התערבותו בשוק, ורכש 425 מיליון דולר בניסיון למנוע התחזקות ספקולטיבית של השקל.
יתרות בנק ישראל עלו לשיא של 77.414 מיליארד דולר ביוני, עלייה בסך 611 מיליוני דולרים לעומת סוף החודש הקודם, כאשר הגידול נבע בעיקר מרכישות מטבע חוץ על ידי רכישה שביצע בנק ישראל במהלך המסחר ומהעברות הממשלה מחו"ל בסך כ- 117 מיליוני דולרים. עוד תרם לצמיחה, שערוך בסך של כ-61 מיליוני דולרים ביתרות.
מתחילת השנה רכש בנק ישראל 4.405 מיליארד, ובממוצע 734 מיליון דולרים בחודש. מדובר בירידה לעומת רכישה חודשית ממוצעת של כ-989 מיליון דולר ב-2010. השיא הקודם ביתרות נרשם בחודש אפריל, עת טיפסו ל-77.406 מיליארד דולר בהמשך לרכישה אגרסיבית בסך 1.495 מיליארד דולר שביצע בנק ישראל באותו החודש. בחודש יוני, נחלש הדולר האמריקני בכ-0.64% אל מול השקל ושערו היציג עמד בסוף החודש על 3.415 שקלים.
- 6.מומחה מטח 07/08/2011 23:33הגב לתגובה זוהדולר לפני צניחה חופשית
- 5.z 08/07/2011 01:11הגב לתגובה זוכולו.בזכות אנשים כמוהו אין התמוטטות טוטאלית.
- 4.הומלס 07/07/2011 12:05הגב לתגובה זושיוריד כבר את מחירי הדירות בארץ המז***נת הזאת
- 3.טיקוציסקי 07/07/2011 11:51הגב לתגובה זואיך יסבירו את העליה הטאורית בשנים האחרונות ? ויש אפילו הבדל בין העליה של הדולר לאירני לבין האירו למטבע האירני האירו לאחרונה נחוטף כאשר הדולר מרים ראש
- 2.נו באמת... 07/07/2011 11:39הגב לתגובה זופישר לא מנסה ולא יכול להשפיע על היחס שקל דולר. אלה פשוט כמדיניות של מדינת ישראל, קונה דולרים מהכנסות המיסים לשעת צרה. בשעת צרה ניתן להמיר חלק מהדולרים שכבר יהיו שווים באזור ה-5 שקלים בחזרה לשקלים,ולהרוויח המון, או להשתמש בדולרים לקנות כל מיני דברים נחוצים לשעת צרה... וזו האמת, כמדיניות של המדינה, וכחלק מהכנות כוללות למה שיכול לקרות... סך הכל, כל המדינה כולל המערכת הכלכלית מתכוננות למצב מסוים שיכול לקרות...
- 1.rubi 07/07/2011 11:00הגב לתגובה זומעניין אותי לדעת מאיפה הנתונים נלקחים? האם בנק ישראל מפרסם זאת על בסיס יומי/חודשי?
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
