האטימות זועקת: "האוצר מונע מזכאי הדיור הציבורי מלממש את זכאותם"

כך התבטא היום יו"ר הוועדה לפניות הציבור ח"כ אורי מקלב. בשבוע הבא תוגש לוועדת הכספים, בקשה להעברת 80 מיליון שקל הנוספים הנדרשים לרכישת דירות עבור הזכאים
לירן סהר | (6)

יו"ר הוועדה לפניות הציבור, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) , אמר היום (ד') כי האוצר מונע מזכאי הדיור ציבורי מלממש את זכאותם. הזכאים לדירות בדיור הציבורילאחר טרטורים אינסופיים, משיגים את האישורים הנדרשים עבור מימוש הזכאות, אלא שאז הימנעות האוצר מלהעביר תקציב שאושר לכך למשרד השיכון, מונעת מהם מלממש את זכאותם זו. עד שהם מגיעים לשוקת, הם אינם יכולים לשתות ממנה" אל הוועדה לפניות הציבור הגיעו פניות של משפחות ברוכות ילדים קשות יום, שעמדו בתנאים לזכאות לדיור ציבורי, אך פתרון הדיור רק התרחק מהם. מדובר ב- 130 משפחות, שמשרד השיכון אפיין כמחוסרי דיור הקשים ביותר. הם מכתתים רגליהם ורואים עשרות דירות, עד שמוצאים דירה העומדת בקריטריונים של המשרד. כזה הוא המקרה של אם חד הורית לשבעה ילדים חולת סרטן, שבעלה נטש אותם והם נותרו ללא תמיכה כלכלית ושכר דירה של 3,600 שקל בחודש, עבור דירה שאינה הולמת את צרכיהם. האישה השיגה את כל האישורים לצורך זכאות לדירת על ידי משרד השיכון, אלא שהמשרד עצמו ממתין להעברה תקציבית מהאוצר, שמתעכבת חודשים ארוכים. מקרה אחר, משפחה עם שמונה ילדים שבה הבעל חולה נפש. המשפחה עמדה בקריטריונים לקבלת דירת נ"ר לאחר מאמצים רבים בהשגת כל האישורים ובנקודת הסיום- היעדר התקציב, הרחיק מהם את הדירה המיוחלת. 15 נפשות ב-68 מ"ר במקרה נוסף, משפחה של 15 נפשות, מתגוררת בשכירות במשך למעלה מ-20 שנה בדירה של 68 מ"ר והכנסותיה פחות משכר מינימום. המשפחה זוכה לתמיכה זעומה ממשרד השיכון ולאחר שנים של המתנה, קיבלה סופסוף, אישור זכאות לדירה. ההורים החלו בחיפוש דירה, אלא שנתקלו בסירוב של מתווכים לסייע להם, לאחר שאלו שמעו, שמדובר זכאי משרד השיכון. מתווכים ואף מוכרי דירות פרטיים, אינם מוכנים להמתין לרוכשי דירות זכאי משרד השיכון עד שיעלה בידיהם לסגור עסקה. לבסוף, בסיוע של מתווך שהיה קשוב למצוקתם, מצאו דירה מתאימה, אלא שעבר זמן הזכאות שבו היו אמורים לממשה. ח"כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי), אמר ש"העובדה שהביורוקרטיה הממשלתית להשגת אישורים לזכאות לדירות הדיור הציבורי אורכת חודשים, בזמן שדירות בשוק נמכרות תוך ימים מרגע שמוצעות למכירה, יוצרת עיוות נוראי ולמעשה גורמת להתעללות באנשים, ההיצע קטן מהביקוש". "אנשים ממתינים חודשים ארוכים" רונן כהן, מנהל תחום פרט וחריגים במשרד השיכון, אמר כי ב- 2010 אושר תקציב של 150 מיליון שקל לטובת הפרויקט, אלא שעד עכשיו, האוצר העביר 70 מיליון שקל בלבד. "כעת ממתינים במשרד השיכון להעברתם של 80 המיליון הנותרים. מדובר בכסף ציבורי ועל-כן הדבר מחייב השגת אישורים מתאימים. משך הזמן המינימלי לקבלת האישורים עומד על שלושה שבועות אך בפועל התברר, שאנשים ממתינים חודשים ארוכים". בעקבות דרישת מקלב, הודיע רפרנט שיכון באגף התקציבים באוצר, צחי דוד, כי בשבוע הבא תוגש לוועדת הכספים, בקשה להעברת 80 מיליון שקל הנוספים הנדרשים לרכישת דירות עבור הזכאים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    חזי 09/07/2011 13:08
    הגב לתגובה זו
    כאשר הפגיעה בעיקר במיגזר החרדי.חברי הכנסת החרדים יוצאים בזעקות מחאה.הציבור החילוני לא מזיז להם את קצה הציפורן.
  • 5.
    איך עושים 7-8 ילדים ואז מגלים שאין כסף לגדלם? (ל"ת)
    שמישהו יסביר את זה 06/07/2011 23:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ביבי ושטייניץ די לעריצות פשוט רוצה להקיא (ל"ת)
    רובין הוד 06/07/2011 20:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בנטוב 06/07/2011 19:59
    הגב לתגובה זו
    מיליראד שח שיפנו את הכסף לטובת דיור להשכרה לזכאים ויוצאי צבא ממשלה מיתנהגת כמו קרטל לגביית כספים ובלי לתגמל את הניזקקים עד מתי רשעים יעלוזו נימאסתם עוד תבואו על עונשיכם כולכם תיזרקו מבית הניבחרים לבית השימוש
  • 2.
    נתניהו ? תיזכרו שוב 06/07/2011 18:51
    הגב לתגובה זו
    למי ששכח למה סילקו את נתניהו מהשלטון, זה לא קרה על רקע של סוגיות ימין או שמאל ולא שלום ובטחון. שום דבר כזה. נתניהו סולק בבושת פנים, כי השכבות החלשות חטפו ממנו קשה. ויקי כנפו שיצאה למסע רגלי נגדו ועוד הרבה קבוצות מפגינים אחרות, ואנשי רווחה ששבתו מול חלונו חודשים. בסוף סולק בגלל אטימותו והמיסים הגבוהים, וההעדפה של העישירים,שאז עוד לא קראו להם טייקונים. זה בדיוק נראה ככה לפני 10 - 12 שנה. אבל בדיוק. בקדנציה הראשונה. בדיוק. וזה רק ביבי. זה לא הליכוד. כי כששרון היה ראש ממשלה מטעם הליכוד, זה לא היה ככה. היה סביר. זה ביבי. זה לא הליכוד. וככה גם היום נראת הקדנציה השניה שלו. אותו דבר לחלוטין. קורע את מעמד הביניים, ושכבות חלשות כבר על הקרשים מזמן. והטייקונים משגשגים. הוא הבטח שהוא השתנה: " ביבי חדש" הוא צעק בכל פינה. אז הבטיח. אתם רוצים לתת לו קדנציה שלישית ?
  • 1.
    אזרח 06/07/2011 18:24
    הגב לתגובה זו
    העוול זועק לשמיים !!!
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.