ספר ביום: "נדל"ן בג'ינס" - להלן פרק המבוא
בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים שלי לתואר הראשון, הוטל על כל אחד מהסטודנטים למינהל עסקים לבחור באחר משני המסלולים: ראיית חשבון או שיווק.
במסגרת ההתלבטות הקשה, שהשלכותיה היו בחירת מקצוע לכל החיים, התייעצתי בנושא עם חברים, קרובים ובני משפחה. אמי היתה נחושה בדעתה: ראיית חשבון הוא מקצוע בטוח ומוכר שיתן לך יציבות ופרנסה קבועה לכל החיים . מטבע נכונותם של ילדים לשמוע לעצת הוריהם... בחרתי בשיווק!!
בניסיוני לבחון בחירה זו לאחור, במשקפי היציבות הפיננסית , נראה כי לא טעיתי אך גם לא ביצעתי את הבחירה הנכונה. בקרב חבריי יש מספר רב של אנשי שיווק כמו גם רואי חשבון, עורכי דין ועוד מקצועות שהם התגשמות חלומן של אמהות רבות. אני, בשנותיי הרבות בשוק העבודה, לא הצלחתי לשייך יציבות יתר ואיתנות פיננסית לתפקיד זה או אחר. נראה כי רשימת תורנות נסתרת קובעת על פי סדר כלשהו את שמו של המובטל התורן, אם זה מבחירה אם לאו - פעם זה אני, פעם רואה החשבון, פעם עורך הדין וחוזר חלילה.
לא אכנס לסיבות המביאות חבר זה או אחר להגדרת מובטל , אך כך קורה.
ואז, או אז, אנו מקבלים את כספי הפיצויים!! במקרה הטוב, אנו מושכים את החלק הלא ממוסה (עד 10250 ש' לכל שנת עבודה), ובמקרה הפחות טוב, אנו מושכים את כל הפיצויים, המהווים כ 45% מסך ההפרשות שלנו לגיל הפנסיה. מעבר לאמור, רובנו מחליפים מקום עבודה אחת למספר שנים וגם אז... אנו מושכים את כספי הפיצויים.
מבלי לבחון את נכונות ההחלטה למשוך את כספי הפיצויים לצורך הקיום השוטף של המשפחה, התברר לי, כי חלק ניכר מחבריי משכו והשתמשו בכספים אלו - כל אחד וסיבותיו הוא. עם זאת, כאשר שאלתי מספר חברים מה יעשו בגיל הפנסיה, התברר לי כי בטוחים הם, מעבר לכל ספק, כי לא נגעו בכספי הפנסיה.
כדי להבין את מהות הבעיה ואת גודל המחסור, נביט בדוגמא הבאה: בהנחה שאדם עובד בשכר קבוע כל ימיו, מגיל 21 עד לגיל הפרישה, ובהנחה שאדם זה הפריש בכל תקופת עבודתו את מלוא ההפרשות לפיצויים פנסיוניים, הוא יקבל בבוא העת (בתקופת הפנסיה) שכר של כ 60%-70% משכרו הממוצע.
בהנחה שבכל מספר שנים משך העובד את כספי הפיצויים (אשתי שתחייה, אומרת שלא מפסיקים את חוגי הילדים בגלל שאבא מובטל...) המהווים כ 45% מסכום זה, הוא יהנה מפנסיה של כ 35% מהשכר אליו הורגל במהלך חייו (בדרך כלל מהשכר אליו הורגל במהלך שנותיו האחרונות לעבודה).
החיים לא תמיד ורודים וייתכן שלא נעבוד באופן רצוף וקבוע, ולכן לא נפריש לפנסיה כל השנים. נוסף לכך, בהתחשב בעובדה שבתחילת דרכנו נרוויח הרבה פחות מאשר בהמשך, גם ההפרשות תהיינה נמוכות יותר, ולכן סביר להניח שגם פנסיה של 3500 ש' על כל 10000 ש' שכר (התחשיב לפני מיסים) אינה כה ריאלית.
לאחר שהגעתי להכרה שעתידי בגיל 67, הגיל בו אמורים להתחיל לטוס סביב העולם, אינו כה מזהיר, חיפשתי דרכים לשיפור המצב. מעבר לאמור, גיליתי עוד מספר סיבות חשובות לצורך שלי ביותר כסף ונכסים החל מגיל 50:
- שאיפה לא להיות תלוי במקום העבודה מגיל זה ואילך.
- יציאה לפנסיה מוקדמת כשרק ארצה.
- השגת רכוש שיידרש עבור כניסה לבית גיל הזהב.
- דאגה לעתידם הכלכלי של ילדיי.
- ועוד ועוד...
במסגרת חיפושיי אחר ההון הנכסף, בחנתי מספר אפשרויות: שוק ההון על כל שלוחותיו - אגרות חוב, מט ח, אופציות ועוד, כניסה לשותפות כזו או אחרת בעסק קיים או חדש, השקעות מניבות ורווחי מימוש במספר אפיקים, וכמובן נדל ן.
במסגרת חיפושיי אחר האפיק המתאים, הגדרתי את כללי היסוד הבאים:
1. סיכון - ההשקעה חייבת להיות ברמת סיכון נמוכה. לא ייתכן שאשקיע כל חיי במטרה ליהנות מההשקעה בגיל מבוגר, אך תמיד אחיה בחשש שיום לפני שאדרש למימוש ההשקעה, תרד זו לטמיון או לחילופין ירד ערכה משמעותית.
2. גובה ההשקעה - בהתחשב בעובדה שכל הוני בתקופת הלימודים היה פיאט 127 אדומה וישנה אשר היוותה מרכיב מהותי מאוד בהון המשפחתי ההתחלתי שלי, חיפשתי השקעה שלא תדרוש הון עצמי רב.
3. קלות הטיפול - לאור העובדה שמקום עבודתי מחייב אותי לשעות עבודה ארוכות, על ההשקעה להיות נגישה וקלה לטיפול ולתחזוקה. אין בידי היכולת להקדיש שעות על גבי שעות במועדים קבועים וקשיחים, ולכן עליי למצוא השקעה אשר תהווה מעסיק שני שלי, שיהיה מעסיק גמיש, אדיב, קל ולא תובעני.
4. עניין - חשיבות סעיף זה נתונה לוויכוח, אך לי חשוב שהעיסוק הצדדי - טיפול בהשקעה - יוסיף לי כמה רגעי עונג והנאה ביום/בשבוע/בחודש.
5. השקעה מוחשית - אני אולי מיושן, אבל אני שייך לדור שמחפש השקעה שניתן לראותה באופן מוחשי ולא כזו שנשארת ברמה הווירטואלית.
הגדרתי, קראתי, חיפשתי והחלטתי - נדל"ן.
השקעה זו עונה על ההגדרות שלי: רמת סיכון נמוכה, גובה השקעה נמוכה יחסית (בניגוד למה שנהוג לחשוב ובהמשך אפרט עד כמה קל לגייס את ההון הדרוש), לא נדרשת השקעת זמן במועדים קבועים וקשיחים, בעלת עניין (שוב - עבורי!) והכי חשוב, אני יכול לעבור לידה ולראותה בכל רגע נתון, ובמקרה חירום להחליט ש די ! - למכור ולחפש השקעה חדשה.
להשקעה בנדל ן, כמו לכל השקעה נוספת, אינספור אפיקים: נדל ן מניב (השקעה היוצרת תזרים מזומנים עתידי כנגד השקעה חד פעמית), בנדל ן למימוש, השקעה בדירות למגורים, קניית שטחים, נדל ן עסקי ועוד. ניתן להשקיע בארץ וניתן להשקיע בחו ל, ניתן להשקיע 20000 ד' וניתן להשקיע מאות מיליוני דולרים.
בספר זה, שמהווה מדריך נדל ן למתחילים, אתמקד בהשקעות זעירות עד קטנות, השקעות שאינן דורשות הון עצמי רב, השקעות קלות לביצוע, השקעות ברמת סיכון נמוכה והכי חשוב, השקעות שיכולים לבצע, עם טיפה מאמץ והרבה רצון.
לאור מספרם הרב של האפשרויות והאפיקים בתחום הנדל ן, יתמקד ספר זה בהשקעה בדירת מגורים כנכס מניב. השקעה מסוג זה ניתנת למימוש מסכומי כסף הקיימים ועוברים דרך חשבון הבנק שלנו מספר פעמים במהלך חייה; קופת גמל ותיקה שהשתחררה, קרן השתלמות או כל סכום כסף חד פעמי שנכנס לחשבון הבנק ואנו דואגים לפזר אותו בתכנון מדויק וקפדני לסגירת מינוס גבוה בחשבון הבנק, רכב חדש, שיפוץ הבית, טיול עם הילדים ועוד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
