בתי ההשקעות מלבים את הפדיונות בקרנות ויוצרים הזדמנויות
בחודשים האחרונים אנו עדים לעליה בפחד המשקיעים בשוקי ההון. רצף של אירועים שליליים ביניהם ניתן למנות את רעידת האדמה ביפן, המהומות בעולם הערבי ועליית מחירי הנפט שבאה בעקבותיה, לצד חששות מהאטה בצמיחה בארה"ב והחמרה במשבר החובות באירופה.
המשקיעים בישראל יכולים להוסיף לכל אלה גם את ספטמבר ההולך וקרב, בו צפויה הכרזה על הקמתה של מדינה פלסטינית והנה קיבלנו מתכון בטוח לירידות שערים. ההוכחה הטובה ביותר לחששות היא הפדיונות הכבדים מקרנות הנאמנות.
רבים מהמודלים הכלכליים מתבססים בהנחותיהם על כך שבני האדם יקבלו החלטות בצורה רציונאלית על מנת למקסם את תועלתם, אך מחקרים רבים (בראשם מחקרם של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי זוכי פרס נובל) הוכיחו כי כאשר בני אדם נדרשים לקבל החלטות בסביבה של אי וודאות (כמו זו הקיימת בשוק ההון) הם נוטים להכניס שיקולים אמוציונלים כגון פחד, הריגוש שבהימור, תאוות בצע, שנאת הפסד ועוד לתהליך קבלת ההחלטות שלהם, ובשל כך בוחרים באלטרנטיבות הפחות טובות בעבורם.
סטודנטים לכלכלה לומדים כבר בשיעורים הראשונים על עקומת הביקוש ועל צורתה היורדת משמאל לימין. הרעיון אשר עומד מאחורי עקומת הביקוש הוא ההנחה, שככל שמחיר של מוצר מסויים יורד, כך גדל הביקוש לאותו המוצר, ולהפך. אם נרצה להדגים זאת בעזרת דוגמה אקטואלית, נראה כיצד כאשר מחירו של הקוטג' עלה, הביקוש אליו ירד.
מניות ואגרות חוב הינן מוצר מוזר מהבחינה הזו, כיוון שהביקוש אליהן עולה ככל שהן יקרות יותר, ויורד כאשר הן זולות. ניתן להוכיח טענה זו בקלות ע"י ניתוח זרימת הכסף של הציבור אל קרנות הנאמנות. קשה לבוא בטענות אל ציבור המשקיעים על התנהגותם הלא רציונאלית ועל ההחלטות השגויות שהם מקבלים פעם אחר פעם, כיוון שכפי שהוכח, טבע האדם מכתיב לו התנהגות כזו.
אלו שהיינו מצפים מהם להתנהגות שונה, הם מנהלי ההשקעות ובתי ההשקעות בהם הם עובדים. בשבועות האחרונים לא יכולתי שלא לשים לב כיצד התחלפו להן מודעות הפרסום של קרנות הנאמנות בדפי העיתונים ואתרי האינטרנט הכלכליים. בתחילת השנה, באווירת האופטימיות ששררה לאחר העליות המרשימות בשווקים בשנת 2010, התמלאו העיתונים במודעות פרסום של קרנות מעורבות (קרנות המחזיקות אג"ח ומניות) תוך הדגשת התוצאות הנפלאות שהשיגו בשנה החולפת.
באותה התקופה, זרם כספו של הציבור לקרנות המדוברות ומנהלי הקרנות נאלצו לרכוש מניות ואג"ח במחירים גבוהים. מאידך, בתקופה האחרונה, על אף הירידות והמחירים הנוחים בהם ניתן לרכוש אגרות חוב ומניות, בוחרים בבתי ההשקעות לפרסם את הקרנות הסולידיות ביותר שלהן (קרנות כספיות וקרנות מק"מ), והכסף של הציבור כמובן זורם לקרנות הללו.
בתי ההשקעות סופגים פדיונות כבדים בקרנות המעורבות. מכיוון שהם נלחמים ביניהם על נתחי השוק, הם מנסים לנתב את כספי הציבור לקרנות אחרות בניהולם. הבעיה עם פרסום הקרנות הכספיות בתקופה הנוכחית, שהוא נתפס כנקיטת עמדה וכהמלצה שזהו האפיק הרצוי עבור כספנו בעת הזו ולדעתי לא כך הוא הדבר.אלו אשר מנהלים את כספם של אחרים נדרשים בימים אלה לגלות מקצועיות ואחריות.
אחריות, פירושה לא רק למכור בבהלה בכל פעם שרמת החששות עולה, אלא גם לנצל הזדמנויות כאשר הן קיימות. לדעתי, ירידות השערים בשווקי המניות ואגרות החוב הקונצרניות (במיוחד אלו המדורגות נמוך) מהוות הזדמנות רכישה במחירים נוחים. תפקידם של בתי ההשקעות הוא לנצל את הידע והנסיון אשר מצויים ברשותם על מנת להוביל את הציבור לפעול בתבונה ולא רק לספק לו את "חוף המבטחים" אותו הוא מחפש.
הכותב, רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר ב
- 13.בעלים של חברה קטנה 05/07/2011 11:46הגב לתגובה זובבתי השקעות הגדולים נשארים המתמחים ומנהלי ההשקעות הותיקים והטובים פותחים בתי השקעות. אתם תחליטו איפה אתם רוצים להיות.
- 12.מלצר חנוך 04/07/2011 15:22הגב לתגובה זואני הולך להכניס לך 100 אלף שח בשבוע הבא לקרן בוא נראה מה אתה שווה
- 11.ערן 04/07/2011 12:29הגב לתגובה זוכתבה לעניין, נושא ידוע אך אם זאת כתוב באופן מאד מעניין
- 10.אלי 04/07/2011 10:23הגב לתגובה זורביב בהצלחה
- 9.אופטימיסט 03/07/2011 22:40הגב לתגובה זולמי שלא הפנים 75 אחוז מהזמן השוק נמצא במגמת עלייה,הפחדנים מפחדים ממפולת כפי שחוו אותה לא אחת שכן שורטיסט נשבר וקונה שנייה לפני נפילה ...ודי לחכימא ברמיזה...
- 8.טלי 03/07/2011 21:35הגב לתגובה זושברחו כמו עכברים יחזרו כשהמעוף יהיה ב 1400
- 7.כריש אדום 03/07/2011 19:55הגב לתגובה זומנהלי הקרנות חייבים למכור כשהציבור מוכר ועדיף להם לתת להם אלטרנטיבה לשמירת נתח השוק. אני משוכנע ששום בית השקעות לא מעוניין בגל הפדיונות מהקרנות שגובות 2-3 אחוז לשנה והכסף הולך לאותו בית השקעות ב0 עגול לשנה
- 6.הבעיה היא הציבור שמוכר בלחץ כמו עדר טיפשים!!! (ל"ת)דני 03/07/2011 19:29הגב לתגובה זו
- 5.התוהה 03/07/2011 19:22הגב לתגובה זומי זה ל.... טאלנאט בית השקעות? ביזפורטל, ראוי להציג את הגוף ה" מדבר" , לא נראה לי שמישהו שמע עליהם אי פעם?
- פנימאי 03/07/2011 22:13הגב לתגובה זומי שמע על החברה הזו? כל זב חוטם שפותח עסק נקרא -מנהל בכיר? מה עם סטפק, מעוז, וכד' . אני רוצה לשמוע אותם
- יועצת 04/07/2011 09:46והם ימשיכו להתעשר על חשבון סאקרים כמוך
- 4.יוסי 03/07/2011 16:36הגב לתגובה זואם אותו גוף יגיד שזה הזמן לקנות יגיד המשורר שמדובר בהמלצה מפוזיציה תמיד תדמיין את סבתא שלך מקבלת המלצה ואז תחשוב מה הייתה ממליץ נוד
- אורן כ. 03/07/2011 20:36הגב לתגובה זויוסי- מה שתית? האם אתה בכלל מבין מה אמרת? יש גם מנהלי השקעות מקצועיים ומקצוענים ואפילו יש כמה , נכון הודדים, שהם גם הגונים וישרים. אז תפרגן ותתייחס ברצינות.
- 3.דוד ל. 03/07/2011 15:38הגב לתגובה זובתי השקעות אינם חופשיים לפעול כאוות נפשם. כשיש פידיונות הם חייבים להכין מספיק כסף והם מוכרים כמעט בכל מחיר. וכשיש יצירות הם מחוייבים לקמות כי- 1 אחרת ידוללו באחוזי האחזקה, דבר שהינו בדר" כ אסור רגולטורית 20יפגרו בתחרות מול אחרים. נכון שה נשמע כמו ניהול אינדיאני אך כך פועלת המערכת. הללואי והציהור היה רגוע יותר ולא מוכר בהסטריה בירידות ולא נכנס בפאניקה בעליות. הפתרון- יצירת קרנות השקעה מיוחדות לציבור ה" רגיל" וקרנות השקעה אלטרנטיביות שבהן הסחירות הינה פעם ברבעון. הקרנות ה" רגילות" יושפעו מאד מתנודתיות השוק, הקרנות האלטרנטיביות יושפעו הרבה פחות. לאחת מבתי ההשקעות יש קרן נאמנות כזו שמאפשרת כניסה ויציאה פעם בחודש והתוצאות שלה בכלל לא רעות ביחס לשוק. פרט לזה הכותב העלה דברים מדוייקים, נכונים ומשכילים. תודה.
- באיזו קרן מדובר? (ל"ת)ערן 04/07/2011 15:29הגב לתגובה זו
- 2.מנהל השקעות 03/07/2011 14:43הגב לתגובה זומנהלי הקרנות מוכרים מוצרים קמעונאיים בעיקר דרך יועצי הבנקים. כשהמחירים עולים ויש ביקוש לנכסי סיכון, היועצים מפנים את הלקוחות לקרנות מסוכנות יותר. כשהפחד מחלחל ופיק הברכיים נשמע למרחוק, הם פודים אותן בבהלה וממליצים על נכסים סולידיים. מה אשמתם של מנהלי הקרנות בכל זה? הם אמורים לפרסם מוצרים שכלל אינם מבוקשים? כמה פרסומות לקוטג' ראית לאחרונה?
- 1.משה 03/07/2011 14:09הגב לתגובה זוגם את זה צריך לחקור
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
