1.2 מיליון מ"ר קניונים יוקמו בשנים הקרובות; "השחקנים הקטנים יתקשו להתמודד"
שנת 2010 הטיבה עם השחקנים בענף מרכזי המסחר. השיפור במצב הכלכלי ובצריכה הפרטית הביא לגידול במספר מבקרים במרכזי המסחר ולעלייה לפדיונותיהם. כתוצאה מכך מרבית החברות הציגו שיפור נאה בתוצאות העסקיות.
דוחות מ.א.ן נכסים לשנת 2010, מצביעים על מגמת עלייה במחירי השכירות ושיעורי התפוסה במרכזי המסחר. עיקר השיפור ניכר באזור ת"א בעוד שבאזורים אחרים השיפור היה מתון יחסית.
ברורית פיין, אנליסטית נדל"ן בדש ברוקראז', אומרת כי עם השלמת עסקת בריטיש, הפכה מליסרון לקבוצת הקניונים הגדולה בישראל הן מבחינת היקף ההכנסות והן מבחינת היקף נכסים. "במציאות החדשה נותרו שני ענקים חזקים השולטים בענף הקניונים הישראלי: עזריאלי עם 12 קניונים (ועוד שניים שהקמתם צפויה להסתיים עד סוף השנה) ומליסרון עם 23 קניונים (כולל שלושת הקניונים המועמדים למכירה).
לדברי פיין התחרות בתחום מרכזי הקניות לא תהפוך אגרסיבית במיוחד וכי מצבה של קבוצת עזריאלי עשוי אף להשתפר בעקבות עסקת בריטיש/מליסרון. "מליסרון תהיה עסוקה מאד בתקופה הקרובה בניהול המיזוג ובניסיון השבחת נכסיה, ואילו עזריאלי, עם קופת המזומנים השמנה, תוכל לנצל את התקופה הקרובה ותנסה להגדיל את אחזקותיה בענף".
פיין סבורה כי הגידול המתוכנן בשטחי המסחר יחליש בעיקר את השחקנים הקטנים בשוק. בישראל יש כ- 300 מרכזי מסחר המשתרעים על פני כ- 7.5 מיליון מ"ר של שטחי מסחר. לפי מחקר שנעשה ע"י צ'מנסקי את שחר, ישראל נמצאת בין המדינות הראשונות בעולם בשטחי מסחר קמעונאי לנפש.
בשנים הקרובות, צפויים להיפתח ברחבי הארץ עשרות מרכזי מסחר בשטח כולל של 1.2 מיליון מ"ר, (כ-300 אלף בשנה), מתוכם כ- 360,000 מ"ר עד סוף שנת 2012. למעלה מ- 70% מהשטחים המתוכננים במרכזים עולים על 10,000 מ"ר, ולמעלה מ- 40% בשטחים הגדולים מ- 20,000 מ"ר. כוח הקנייה החודשי בישראל לצריכת מוצרים קמעונאים מוערך בכ- 7.1 מיליארד שקל וצפוי לגדול בכ- 1.1 מיליארד שקל נוספים עד לסוף שנת 2015. ההערכה היא שתוספת זו תוכל לתמוך בכניסה של כ- 200 אלף מ"ר שטחי מסחר בשנה, כך שעלול להיווצר עודף היצע בשטחי מסחר בשנים הקרובות. להערכת פיין, בסופו של דבר לא כל הפרויקטים המתוכננים ייבנו בפועל, והיזמים יאלצו להתאים את עצמם לצורכי השוק.
אזור השרון, הצפון ובאר שבע נהנו בשנים האחרונות וצפויים ליהנות גם בתקופה הקרובה מתנופת פיתוח אדירה ומגידול בשטחי המסחר. ריבוי שטחי המסחר צפוי להגביר את התחרות ויביא מטבע הדברים ללחץ על מחירי הנכסים באזורים אלו. מנגד, באזורים אחרים כגון תל אביב וירושלים, לא קיים עודף היצע בשטחי המסחר כך שיתכן ונמשיך לראות את המחירים זוחלים כלפי מעלה באזורים אלו.
- 3.מאיר 15/06/2011 16:16הגב לתגובה זוומצד שני לאלפי משפחות ובשרשור לעשרות או מאות אלפי משפחות יהיה פחות אוכל...לחם...ולמי שלא שם לב בעלי עסקים ברחובות אין יכולת לעבור להייטק
- 2.מאיר 15/06/2011 16:07הגב לתגובה זוזה פשוט לייצור בכח הכסף והקשרים את המונופול הכי גדול ומשפיע ומייאש שיש הם לא מוכרים רק משכירים וכך יוצרים עבדים עד סוף הדורות....חייבים לעצור אותם...לאנשים רגילים אין מושג כמה נזק עושים הקניונים....הם הורגים הכי הרבה את מעמד הבינים הסחורים...וזה גלגל שמשפיע כמעט על כל משפחה בעם ישראל...הם ממש אויבים של מרבית ההעם...והכי גרוע שהם מונעים מאנשי המסחר להיות בעלים...וגובים שכירות רצחנית הממשלה חייבת להתערב
- 1.מיכאל 15/06/2011 13:26הגב לתגובה זויותר קניונים = יותר רשתות = פחות עסקים קטנים = יותר פערים בחברה יותר קניונים = פחות מסחר ברחוב = פחות אנשים ברחוב = יותר פשע יותר קניונים = יותר שימוש במכוניות = יותר פקקים וזיהום אוויר
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
