הצלחה נוספת להנפקת קרסו: הביקוש הציבורי פי 5, שווי חדש של 750 מיליון שקל
ההנפקה הגדולה של השנה רושמת המשך הצלחה. בשלב הציבורי שהתנהל היום (ה') הביקוש עלה על הצפי ומחיר המניה עלה אף הוא. קבוצת קרסו גייסה מן הציבור 50 מיליון שקל, כאשר הביקושים שנרשמו היו על סך 230 מיליון שקל, פי 5 מהיצע. מחיר המנייה היום עלה ל-15 שקל. לאור הביקושים הגבוהים, שחלקם הגדול נקב בשווי המקורי לפיו ביקשה החברה לבצע את ההנפקה לפני ביצוע התאמה לאור תנאי השוק, נסגר הגיוס במחיר זה ללא הפחתה כלשהי בשווי, כך שהחברה גייסה 250 מיליון שקל לפי שווי של מיליארד שקל לאחר הכסף (כ-750 מיליון לפני הכסף). בסה"כ גייסו 250 מיליון שקל על פי שווי של מיליארד שקל ו-180 מיליון מתוכם גוייסו בהצלחה רבה ביום שלישי כאשר אז היקף הביקוש עמד על 350 מיליון שקל. החברה צפויה להכנס למדד ת"א 100 כבר בחודש יולי הקורב. את ההנפקה הובילו כלל פיננסים, פועלים-אי.בי.אי, לאומי פרטנרס ולידר. איציק וייץ, מנכ"ל קרסו מוטורס, מסר בהודעה לתקשורת: "אנו מודים לשוק ההון ולציבור על הבעת האמון ועל התמיכה הרבה בחברה, בהנהלתה ובחזונה העסקי, דבר שבלט במיוחד על רקע המגמה השלילית הכללית שהסתמנה בבורסה בשבועות האחרונים. אנו מבינים את האחריות המוטלת עלינו כחברה ציבורית, ומתכוונים להמשיך וליישם את האסטרטגיה העסקית של החברה לטובת יצירת ערך עתידי לבעלי המניות הקיימים ולשותפינו החדשים מקרב השוק המוסדי והציבור".
- 2.דוד 03/06/2011 11:57הגב לתגובה זו1.קראתי בעבר על כל מינה קומבינות תצהירים כוזבים ושונים לבתי משפט ואני לא יודע האם מדובר לאותם הנוכלים ושקרנים שיזמו למשוך כספ מציבור בכל מינה תוכניות שקריות{זה לא חדש גם אפריקה עשה,גם חפציבה וזה שגנב 96 מיליון קיבל רק 4 שנים} 2.ולכן חובה לכל משקיע לחשוד ועוד 10 פעמים לחשוד איפה מניח כספו שעבד עבורו כה קשה- - כי לקרסו זה יש רק אישור ליבא מוכונית וטו לא
- 1.כולה מוכרים מכוניות, מה קרה ? (ל"ת)תירגעו 02/06/2011 22:54הגב לתגובה זו

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.