פאנל בכירי שוק ההון: "נעלמה הפרמיה של הבורסה בת"א"
פאנל בכירי שוק ההון של Bizportal EXPO הפגיש מעל במה אחת את פרופ' דן גלאי יו"ר סיגמא בית השקעות, פרופ' ליאו ליידרמן - כלכלן ראשי בבנק הפועלים, צבי סטפק - יו"ר מיטב בית השקעות, יעקב וינשטיין - מנהל השקעות ראשי במגדל שוקי הון, גילעד אלטשולר - בעלים ומנכ"ל משותף של אלטשולר שחם, רו"ח יאיר לפידות - מנכ"ל משותף בילין לפידות וסמי בבקוב - מנכ"ל הראל פיננסים.
פרופ' ליאו ליידרמן דיבר על האיומים על הכלכלה: "נכנסנו כרגע לתקופה של היחלשות בפעילות הכלכלית והצמיחה. מרבית התחזיות מדברות על האטה בצמיחה בעיקר בחודשים הקרובים ורואים סימנים בייצור התעשייתי. אנחנו רואים חולשה מאוד משמעותית בשוק העבודה".
לדבריו "גם אם יהיה שיפור זה יהיה מינורי ורמת האבטלה עומדת על 9%. זה רחוק מלהיות מצב של שיווי משקל. כשעושים חישובים בכמה צריכה לגדול התעסוקה כדי ששיעור האבטלה יתחיל להתכנס לכיוון ה-6%, צריך שמספר המועסקים יגדל כל חודש ב-400,000 משרות, מאוד רחוק ממה שאנחנו רואים כרגע. זאת בעיה כלכלית, חברתית, פוליטית כי אובמה רוצה להיבחר ב-2012".
צבי סטפק התייחס אף הוא לשורת האיומים על המשק: "אחד מהם זה משבר החובות באירופה אך יש עוד סכנות נוספות כמו ספרד. יש סימן שאלה לגבי מידת ההתאוששות של הכלכלה האמריקנית. חוץ מזה, ישנם סיכונים שלא מאיימים מיידית כמו כלכלת סין ואני בדעה שאנחנו נחווה שם משבר כלכלי שישפיע על הכלכלה העולמית. כשמחברים את כל הסיכונים הגיאופוליטיים האלו, זה משפיע על הכלכלה העולמית כולה ומכאן מתחייב פיזור ההשקעות בין ישראל לחו"ל".
גלעד אלטשולר התייחס בדיון ליכולת של בית ההשקעות שלו ללכת נגד הקונצנזוס של הכלכלנים: "איומים תמיד יש. יש כאלו שרואים אותם ויש כאלו שלא. בסוף שנה שעברה הייתי בפאנל של קופות גמל וקרנות פנסיה והייתה תמימות דעים ששוק המניות - אין ואג"ח ממשלתי - אאוט".
"עברו חמישה חודשים. שוק המניות ירד ושוק האג"ח נותר יציב. הסיכונים שיש היום, ברגע שרואים אותם זה פחות מפחיד. לדעתי השוק המקומי מתומחר זול מבחינת מכפילים. אני לא חושב שצריך להקטין את החשיפה למניות בגלל הסיכונים. החברות הטובות ממשיכות לצמוח ובחברות הגלובליות יש שיפור ברווחיות".
דן גלאי התייחס בפאנל להבדלים בין הכלכלה הריאלית לבין שוק ההון: "הכלכלה הריאלית היא במצב מצוין ואילו בארה"ב ובאירופה המצב הוא לא טוב אך בכל זאת שוקי ההון עולים שם. שוק המניות הישראלי כבר עשה את התיקונים שהשווקים באירופה וארה"ב לא עשו. למרות שאני אופטימי לגבי שוק המניות בשנת 2011. לא הייתי ממהר לפרש את הירידות האחרונות כמיוחסות למצב הגיאופוליטי".
סמי בבקוב דיבר על תנועת ההון של המשקיעים כפי שמורגשת בהראל פיננסים: "יש שונות גבוהה בין השווקים המתעוררים לשווקים המפותחים. דווקא השווקים המפותחים כמו ארה"ב ואירופה התנהגו טוב יותר מכל שוק מתעורר אחר ובמסגרתו גם ישראל. אנחנו רואים תנועה של כספים לשווקים המפותחים, דהיינו ארה"ב ואירופה. יש איזשהיא השפעה לגורמים הגיאופוליטיים אך אנחנו כרגע מתנהגים כמו שוק מתעורר".
יעקב וינשטיין התראיין לפני מספר שבועות ב-BizportalTV והמליץ למכור השקעות בישראל. כאשר נשאל האם האמירה שלו עדיין בתוקף הוא ציין: "ברור שככל שהפער בין המעו"ף למדדים בחו"ל מתרחב אז אני כבר פחות ממליץ למכור ובארץ ולקנות בחו"ל. אי אפשר להתעלם מן העובדה כי יש שינוי בגישה של מנהלי השקעות. נפל דבר בישראל. מנהלי השקעות מבינים שבלי קשר למרכיב המניות חייבים להסתכל שאין שום יתרון להשקעה בישראל. אותה פרמיה חיובית שהייתה בבורסה הישראלית נעלמה כי כולם מבינים כי הסכנות אינן מצדיקות פרמיה חיובית. עד כמה הפרמיה של ישראל היא שלילית קשורה לשאלה עד כמה אפשר למתוח את החבל".
יאיר לפידות דיבר על המעבר של השקעות לכיוון שוקי חו"ל, דווקא בעת הנוכחית: "קרוב ל-40% מהכספים שלנו מושקעים בחו"ל, זאת לעומת 25%-30% לפני שנה שנתיים. יש לי מחלוקת עם גלעד לגבי שוק האג"ח". לדבריו, יש להפנות משאבים לכיוון השקעות גם בישראל: "אם אתה מחזיק אג"ח של ממשלת ישראל או חברת חשמל, התשואה תהיה גבוהה יותר מאשר זו של יחותר מאשר המדינות הנחשבות יותר"
- 11.אודי 04/06/2011 22:04הגב לתגובה זולחברי הפורום ? תודה
- 10.ישראל ישראלי 04/06/2011 06:06הגב לתגובה זובכנס הופיעו בהפגנה אילמת קבוצת מפגינים אילמת שהעבירו מסר " כולכם אשמים" . אכן אני מצפה מזה שנים לראות תנועה חדשה של פנטרים שחורים שתצא לרחובות ותתבע את עלבונה וזכויותיה. הכתובת היא הממשלה ההסתדרות ובית הנבחרים. אכן בהפרטה התבצע עושק הציבור וגזלת הרכוש הציבורי. ישר כח ובהצלחה ואל תהיו " נחמדים" כדברי גולדה.וחפשו מסר אחר זה לא עובד כולכם אשמים.
- 9.z 04/06/2011 01:05הגב לתגובה זוצריך להכיר טוב מקום שמשקיעים בו במיוחד שכל העולם משקיע שם, הסיכונים משולשים ולא מפוזרים.יש פער לא סביר. עם צמיחה כמו שלהם הם היו צריכים להיות נמוך מאיתנו.איך שהסינים מתנהגים לא נראה שיקרה לכלכלה שלהם כלום.הם מתוכננים קונים הרבה אבל רווח יראו מהם רק המתוחכמים.
- 8.היום אין מה לחפש במעוף. המניות הזולות הן ביתר (ל"ת)המעוף לא ירד מספיק 03/06/2011 22:35הגב לתגובה זו
- 7.אלטשולר 03/06/2011 17:55הגב לתגובה זוהשנה עשיתים זאת
- 6.A, 28-6-11נובל 03/06/2011 17:35הגב לתגובה זועל נאמר ?:לא לחינם הלך הרזיר לעורב"
- 5.דורון 03/06/2011 13:21הגב לתגובה זוחרטטנים צריך לברוח מהבורסה כל הממליצים פה עושים את הכסף על הגב שלנו ובי שום קשר גם אם המצב הכלכלי של מדינת ישראל ישתפר משמעותי והמצב בעולם כל כך גרוע אז שום דבר לא יציל אותנו מהבורסה הדפוקה
- מי שרצה לברוח כבר ברח (ל"ת)בני 03/06/2011 15:32הגב לתגובה זו
- 4.אודי 02/06/2011 20:04הגב לתגובה זומר סמי בבקוב , ידידי היקר והנכבד, טענת כי לאור רמת התשואות הנוכחית בשוק ולאור התחזית לעליית ריבית במשק אינך צופה אפשרות לרווחי הון, אלא רק קבלת התשואה השוטפת. אתה לא אופטמי מידי, או שטיעון זה נובע מחשש למכירת קרנות הנאמנות שבניהולך. כמי שיודע שאתה מבין ומכיר היטב את רמות התשואות על האג" ח השיקלי הבלתי צמוד והצמוד, השוררות בשוק ההון הישראלי וזה שבארה" ב ובאירופה, בעקומי התשואות למיניהן, את רמת האינפלציה החזויה בישראל בשנה הקרובה וזו בארה" ב ובארה" ב, אני מעריך כי תשובתך אינה עולה בקנה אחד עם ידיעותיך והערכותיך והשכל הישר. לדעתי המשקיעים יסבלו יסבלו מעליית תשואות האג" ח בשנה הקרובה ועקב כך הפסדי הון של כשניים עד חמישה אחוזים בהתאם למח" מ האג" ח שהם מחזיקים. אנא שכנע אותי שאתה צודק ואני טועה.
- 3.אודי 02/06/2011 19:52הגב לתגובה זוזוהי הפעם השניה שאני אותך טוען, ציטוט : " ישנם סיכונים שלא מאיימים מיידית כמו כלכלת סין ואני בדעה שאנחנו נחווה שם משבר כלכלי שישפיע על הכלכלה העולמית" כאשר נשאלת ע" י יוסי פינק, מה הסיבה לכך, מתי יקרה המשבר ומה ההסתברות לכך, לא ידעת לענות על השאלות. נראה מגוחך לטעון טענה ללא הסבר משכנע, רק כדי לתפוס כותרת בעיתון. אנא ממך הסבר מדוע אתה סובר כי אנו נחווה שם משבר שיפיע על הכלכה העולמית.
- אתה מכיר את השיטה של האצבע.זה נפוץ בארץ. (ל"ת)z 04/06/2011 01:10הגב לתגובה זו
- דפנה 02/06/2011 23:02הגב לתגובה זויש לו חשיבה אנליטית סדורה עמוקה ובטח לא הכותרות עושות לו את זה, מאוד שטחי להגיד את זה על צבי, הוא שקול ומומחה לעניין
- אודי 03/06/2011 00:28דפנה, אני מתפלא עליך, האם שמעת איזה נימוק לדעתו " השקולה, הסדורה, האנליטת והעמוקה" לדבריך, של צבי סטפק, כי " ישנם סיכונים שלא מאיימים מיידית כמו כלכלת סין ואני בדעה שאנחנו נחווה שם משבר כלכלי שישפיע על הכלכלה העולמית" . ככה סתם להביע דעה ללא נימוק, בלתי לתת הסתברות ובלי זמן משוער להתרחשות המשבר הכלכלי. לדעתי, שטחיות וחיפוש כותרות.
- 2.אודי 02/06/2011 19:45הגב לתגובה זושאלה לפרופ' דן גלאי פרופ' גלאי שלום, במהלך ההרצאה הוספת והדגשת כי אין המשקיעים אינם חוששים מפני ירידות בשוק המניות ( ת" א 25 ) וכהוכחה לכך ציינת את רמתו הנמוכה של מדד ה- VIX ( המכונה מדד הפחד ) הנע סביב ה ה 13% בישראל וסביב ה- % 15 בארה" ב. שאלה- מדוע מדד ה- VIX עולה לרמות גבוהות כאשר השור נמצא במגמת ירידה חריפה ואילו כאשר יש עליה במדד ת" א 25 או בנכסי בסיס אחרים בארה" ב הם יורדים לרמות נמוכות של 15-17%.
- 1.אודי 02/06/2011 19:38הגב לתגובה זויוסי פינק שלום, לצערי לא אפשרת לקהל באולם לשאול שאלות את חברי הפאנל הנכבדים. אילו היית מאפשר הייתי שואל את חברי הפאנל את השאלות הבאות. פרופ' ליאו ליידרמן הנכבד – בתשובה לשאלתו של יוסי פינק על תחזיתך לגבי שער השקל דולר בחדשים הקרובים, ענית כי לדעתך שער השקל יתחזק לעומת הדולר לכוון 3.3 ש" ח לדולר. האם תשובה זו התבססה אך ורק על פי נתוני המשק הישראלי כפי שציינת: שיעור אבטלה של 6% הנמיין תעסוקה מלאה, שיעורי צמיחה חזויים של כ 5% בשנת 2011, אינפלציה חזויה של כ- 3.2% על פי התשואות השוררות בשוק ההון וכ' , או גם בגלל מצבה הרעוע של ארה" ב עם שיעור אבטלה של כ 9% , גרעון של 13 טרילון דולר בתקציב בשנת 2011 וגרעון בסחר החוץ.
- z 04/06/2011 01:16הגב לתגובה זוכדי שיוכלו להרוויח יותר.אני מקווה שפישר הבין איזה חזיר הלך לעורב.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
