מסכמים את הרבעון הראשון: חברות מדד ת"א 25 הכניסו 89 מיליארד שקל
עד יום שלישי האחרון כל חברות המרכיבות את מדד ת"א 25 פירסמו את תוצאותיהן הכספיות לרבעון הראשון של 2011.
בסיכום כולל, המשיכו ההכנסות המצרפיות של חברות המעו"ף לצמוח ברבעון הראשון של שנת 2011. כלל ההכנסות צמחו בכ-15% לעומת רבעון מקביל של שנת 2010, ל-88.75 מיליארד שקל, כשהמגמה אפיינה את כלל הענפים, כך עולה מהסקירה שהוציאו כלכלני בנק הפועלים.
מגמה הפוכה נרשמה ברווח הנקי המצרפי של החברות, אשר התכווץ ברבעון הראשון השנה בכ-13% לעומת רבעון מקביל של שנת 2010, ל-8 מיליארד שקל.
מבין המניות שבלטו לחיוב מציינים בבנק הלאומי את כיל. "חרף שביתת עובדי מפעלי ים המלח, לאורך חלק משמעותי מהרבעון, תוצאות הקבוצה לרבעון זה היו השניות בטיבן שהציגה החברה אי פעם לרבעון הראשון. בתחום האשלג בלט המשך עליות המחירים, כשהמחיר הממוצע לטון כבר הגיע ברבעון ל-435 דולר".
מהסקירה של הדוחות הכספיים של החברות המרכיבות את המדד עולות מספר מגמות בסקטורים השונים, כאשר בענפי הכימיה, הפרמצבטיקה והבנקאות נרשמה מגמה חיובית ואילו בענפי המזון, הטכנולוגיה, התקשורת, חברות האחזקה, הנדל"ן והאנרגיה נרשמה מגמה מעורבת.
בתחום האנרגיה אומרים בבנק הפועלים כי על רקע העלייה החדה במחיר הנפט נרשמה במהלך הרבעון הראשון של 2011 שחיקה חדה במרווחי הזיקוק. מרווח הזיקוק הממוצע לנפט מסוג אורל (מרווח הזיקוק לייחוס המצוטט ע"י רויטרס, המהווה אינדיקציה לסביבה העסקית בה פועלים בתי הזיקוק בישראל), עמד ברבעון הראשון של 2011 על רמה של כ-0.4 דולר לחבית בלבד בהשוואה לכ-3.5 דולר לחבית ברבעון המקביל אשתקד. לאור השחיקה במרווחים הציגה פז- שחיקה בתוצאות מגזר הזיקוק שהובילה לירידה ברווח הנקי. בז"ן ? עברה ברבעון הראשון השנה לרווח נקי לעומת הפסד נקי שנרשם ברבעון המקביל. המעבר לרווח נקי הושג בזכות מגזר הפולימרים שנהנה ברבעונים האחרונים ממרווחים גבוהים והוא פיצה על התוצאות החלשות במגזר הזיקוק.
אבנר, דלק קידוחים ? שותפויות הגז הציגו ברבעון הראשון עלייה חדה בהכנסות וברווח הנקי שנבעה מגידול בהיקפי הגז שנמכרו לחברת חשמל על רקע השיבושים באספקת הגז ממצרים.
צפו בגרף המסכם
- 2.z 02/06/2011 14:16הגב לתגובה זוכדאי לכם לשתוק בכל נושא.
- 1.מישהו 02/06/2011 14:00הגב לתגובה זו0 הכניסו המשקיעים
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
