ה-S&P500 צפוי לאבד גובה, והנה הסיבות המרכזיות לכך
הייתי יכול ללכת סחור סחור סביב נושא הסיכון הקיים כעת במגמות עלייה ובמגמות ירידה, אך במקום זאת הרשו לי לגשת הישר לעניין:
אני קובע כעת עמדה שלילית על השוק - הקריאה הקודמת שלי היתה 1380/1400 במדד ה-S&P. הרמה הנוכחית של 1371 מצביעה על עמידה אפקטיבית ביעד. תחזית שלילית זו טומנת בחובה את הסיכון להמצא בעמדה נמוכה בשוק, אך יש מספר סיבות הגורמות לי לבצע קריאה זו למרות הסיכונים:
הזהב ומדד ה-S&P נעים בכיוונים מנוגדים - זהו אינדיקטור מרכזי - על מנת שיתבצע "תיקון מתאים" יש צורך כי הם ינועו בכיוונים מנוגדים שכן הזהב מבוקש על ידי קונים המודאגים ממניות, פוליטיקה ומהתחזית הכללית. התיקון השנה עד כה נגרם ממידת הסיכון על הנזילות (risk-on / risk-off on liquidity) וכו'. הפעם הדברים נראים אחרת.
סין מובילה והובילה מאז המשבר של 2008 - בכל נקודת ציון בדרך - סין היתה הראשונה בה התרחשו כל מגמות העלייה והירידה. כאן המקום לציין כי מדד שנחאי המשולב קיבל תמיכה לטווח ארוך במהלך שלושת המחזורים האחרונים.
ספרד - מבקיעה גול עצמי - למרות הקונצנזוס כי הסיכון לספרד נובע מההגדרה המחודשת של החוב היווני, נראה כי ספרד "בישלה לעצמה את הדייסה". כלומר, המצב הכלכלי והפוליטי מתדרד באופן מהיר יותר מהרצון הפוליטי לפתור אותו. הבחירות המקומיות הנן סממן ללחץ הגובר.
מתיחות חברתית - יצא לי לנסוע רבות באסיה, במזרח התיכון ובאירופה במהלך החודשיים האחרונים ונראה כי המתיחות החברתית בכל מקום נמצאת במגמת עלייה. הלכידות החברתית, או נכון יותר העדרה, אינם משהו שהשווקים עוסקים בו מאחר וזה לא "אקדמי" מספיק. עם זאת, אתם יכולים לסמוך עליי שבדיונים, נאומים ובשיחות עם לקוחות סאקסו בנק שקיימתי הדאגה מהמצב עולה שוב ושוב. ביטוי למגמה זו ניתן לראות בפרץ המחאה הנוכחי של צעירי ספרד, הנחושים להביע את מורת רוחם מהממשלה ואת מצוקתם.
תבניות טכניות - אני משתמש במודל "עמוד שדרה" (backbone) שהנו במהותו מודל תנע (momentum). זהו מודל פשוט אבל הוא מאפשר הגינות (ואריכות, אם יש צורך). מודל זה מעורר איתותי אזהרה חזקים שכן התוצאות שהתקבלו נמוכות מאד בשווקי ה-EMG ונראה כעת שהתוצאות יהיו נמוכות גם במדד ה-S&P.
אומדנים - עמיתיי, מדס קויפויד (Mads Koefoed) ופיטר גרנרי (Peter Garnry) פיתחו מודל מעניין מאוד אשר משלב אומדן יחד עם תנועה של רווחים בצורה עקבית של bottom-up . לפי מודל זה אנו רואים כרגע אומדנים ש"נמתחו". מודל זה יהיה נגיש בקרוב לקהל הרחב.
ולסיום, למרות שעקרונות אינם רלוונטיים כאן, נראה כי עמדתי השלילית על הצמיחה באסיה באופן פרטני ובעולם באופן כללי מאומתת אט אט. הנגזרת הראשונה הינה גידול בגירעונות פיסקלים בשל צמיחה ורווחי מס מועטים.
אכן, ייתכן שהעולם יוכל להתמודד עם צמצומים בהוצאות הפיסקליות, אבל נראה כי המגמה הכלכלית השלילית גוברת על הרצון הפוליטי להתמודד עם הבעיה. עובדה בסיסית נוספת הנעדרת מרוב הניתוחים הכלכליים הנה שעל מנת שצמצום ההוצאות יעבוד, עליו להיות מגובה תמיד במדיניות מונטירית מרחיבה - דבר שאינו מתקיים כיום, ולא משנה מה יקרה מעתה.
קביעת מדד מקומי נמוך בשוק המניות מהווה ללא ספק הצעה ברמת סיכון גבוהה - הסיכון האפשרי הראשון הנו שפסגת ה-G8 תגיע בסוף השבוע הקרוב לקונצנזוס מסוים על האופן בו ניתן לפתור את הבעיות, אך זהו סיכון שאני מרשה לעצמי לקחת בזמן שהבנק המרכזי של אירופה ושרי האוצר נלחמים זה בזה על יוון, פורטוגל ובקרוב - על ספרד.
הסיכון הנוסף הוא שקיימת איזו "תוכנית מרשל" עליה עובדים באופן חשאי מאחורי הקלעים, גם כאן אני מוכן לסכן 5-7% במגמת עלייה מטעמי שמרנות. בדברים שרשמתי עד כה התייחסתי באופן עקיף בלבד לסיכון הנוכחי הברור שהמצב באירופה יתדרדר - הסיבה היא שסיכון זה כבר מתומחר במידה מסוימת. עם זאת, אינני רואה את התמחור של הגורמים הנוספים שתיארתי.
מגמות שוק לרוב מושפעות מאירועים פוליטיים. אני רואה את הבחירות בספרד כזרז מרכזי. כאשר צופים באנשים המקימים אוהלי מחאה בכיכרות מדריד, קשה שלא להיזכר באופן שבו החלו הדברים במצרים ובשאר המזרח התיכון וצפון אפריקה. שיעור אבטלה של 45% בקרב הנוער כמו גם שיעור אבטלה כללי של יותר מ-21% אינם ברי-קיימא מבחינה חברתית.
יתכן כי המימד החברתי האמור מהווה את הגורם האמיתי לשינוי והסיבה לתיקון. אם כך הדבר, אני סובר כי השוק לא יהיה מוכן להשלכות. שכן אינני רואה מודל סחר או תחזית סטטיסטית הכוללים לכידות חברתית במסגרת הרגרסיות שלהם. ייתכן כי זהו מקרה שבו לא הדברים שאנו רואים אלא הדברים הבלתי נראים שיתבררו כחשובים ביותר. היעד החדש למדד S&P יהיה 1225/35. עם זאת, אם יתקבלו שוב תוצאות גבוהות מ-1350, אאלץ להעריך מחדש את הקריאה הכללית, אך כרגע ממולץ לנהוג בזהירות.
- 6.בלה בלה בלה בלה בלה (ל"ת)בלה 04/06/2011 18:08הגב לתגובה זו
- 5.הנביא 03/06/2011 07:15הגב לתגובה זואיך שהאדם מתייחס לעניין - לאופציות. מה מחר, ולא מה עוד חודש, או עוד שבוע. מה אחרי ה-1370?
- 4.the worse is yet to come (ל"ת)benny 02/06/2011 19:14הגב לתגובה זו
- 3.למה לא אמרת את זה לפני הירידות? שנתכונן... (ל"ת)לא ייאמן!! 02/06/2011 15:13הגב לתגובה זו
- 2.כל אחד והפוזיציה שלו (ל"ת)z 02/06/2011 14:50הגב לתגובה זו
- 1.מבריק! (ל"ת)רובי 02/06/2011 12:38הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
