האנליסטים מגיבים לפרטנר: בהראל חותכים מחיר יעד ובכלל מורידים המלצה
חברת הסלולאר פרטנר ,שבשליטת איש העסקים אילן בן דב פרסמה הבוקר (ד') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה, כאשר ניראה כי ההשפעות של הרגולציה בשוק התקשורת פגעו ברווחיות החברה.
לאור תוצאות הפושרות ברבעון החולף מספר בתי השקעות מובילים בישראל הורידו את המלצתם למניה. ב-Bizportal עבורכם מספר תגובות אנליסטים לדוחות החברה:
רמי רוזן, אנליסט הטלקום והטכנולוגיה ומנהל המחקר בהראל פיננסים אמר כי "מדובר תוצאות חלשות בשורת הרווחיות כתוצאה מהתחרות. אנו מעריכים ירידה בתשואת הדיבידנד לרמה שנתית של 8%".
בהראל חוזרים על המלצת תשואת שוק ומורידים את מחיר היעד מ-68 שקל ל-63 שקל לאור חששותיהם כי התופעה של שחיקת הרווחיות והירידה ב-EBITDA ימשכו גם במהלך הרבעונים הקרובים.
צחי אברהם, אנליסט תקשורת וטכנולוגיה - כלל פיננסים ברוקראז'
אברהם אומר כי "פרטנר, במוד של קיפוד, שמה דגש על גיוס/שמירה המנויים עוד לפני התחרות הצפויה. בצד החיובי ההשפעה היא גיוס המנויים ומכירת ציוד אבל האגרסיביות מתבטאת גם בחבילות זולות, ששחקו את הרווחיות ואת ה- ARPU (רווח למנוי)".
"היינו אופטימיים מידי על פרטנר והתוצאות, ויותר מכך, משמעותן על העתיד הן מתחת לצפי שלנו לכן אנו מורידים את ההמלצה לתשואת שוק", אומר אברהם.
אמיר אדר מגדל שוקי הון : "הבעיה המתגלה בדוח אינה של פרטנר אלא של הענף כולו"
לדבריו של אמיר אדר ממגדל שוקי הון, הבעיה המתגלה בדוח אינה של פרטנר אלא של הענף כולו , ברבעון ראינו שתי גישות האחת של סלקום שהתבססה על שמירה על רווחיות והסתכמה באובדן מנויים והשניה של פרטנר שדגלה בנתח שוק אך המחיר היה הקרבת הרווחיות. בשנה הבאה תמונת התחרות תשתנה וכלל השחקניות לא יוכלו שלא להגיב הרי שסביר שהתוצאות בשנים הקרובות ידמו יותר לאלו של פרטנר מאשר לאלו של סלקום".
ערן יעקבי מדש ברוקראז'- "דו"ח יחסית חלש בכל הקשור לרווחיות"
סמנכ"ל מחקר בדש ברוקראז' אומר: "פרטנר נוקטת בטקטיקה שונה ממתחרותיה ואגרסיבית הרבה יותר במכירת ציוד ובתוכניות שימור לקוחות לקראת כניסת התחרות. מעניין יהיה לראות האם עדיין יהיו הבדלים משמעותיים ברווחיות בין החברות ברבעונים הבאים".
לבסוף אומר יעקובי "מאחר ותמחרנו שנתיים רעות במודל ואנו כן מאמינים באסטרטגיה של החברות, אנו ממשיכים להמליץ תשואת יתר על פרטנר עם מחיר יעד מתואם דיבידנד של 75 שקל. אנו מבינים כי לא פופולארי להמליץ בימים אלה על מניית סלולר, אולם חושבים שפוטנציאל הירידות מוצה ויצא לאור, כאשר יתבררו בעתיד הלא רחוק מחדלי משרד התקשורת בכל הקשור לדרך בה הוא מכניס מתחרים חדשים. עדיין מדובר במניית ערך שגם בשנים רעות מספקת תשואת דיבידנד חד ספרתי גבוהה".
- 5.מה שפגע בפרטנר זה השרות הגרוע =עזיבת לקוחות (ל"ת)דורון 25/05/2011 13:55הגב לתגובה זו
- 4.z 25/05/2011 13:02הגב לתגובה זואז אם הם מורידים הם צריכים להעלות לחברות אחרות שנמצאות בתחום.
- 3.אקספון? (ל"ת)מה אתם אומרים על .. 25/05/2011 12:59הגב לתגובה זו
- 2.חברות החדשות יתנו בראש לפרטנר (ל"ת)ל-1 25/05/2011 12:59הגב לתגובה זו
- 1.כל הכבוד לשר- שם קץ לעושק הציבור (ל"ת)כחלון 25/05/2011 12:58הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
