עצמאות הישראלי: 66% גרים בנכס בבעלותם, איזו עיר שיאנית הבעלות?
דירה בבעלות הינה יעד נחשק עבור מרבית הישראלים. חלומו של ההורה הישראלי הוא שילדיו ירכשו מקצוע מכובד, יקימו משפחה לתפארת וירכשו דירה.
אולם לפי נתוני מכון גיאוקרטוגרפיה עולה כי שיעור הדירות בבעלות דווקא ירד ב-16 השנים האחרונות. אם בשנת 1995 שיעור הדירות בבעלות עמד על 73%, כיום השיעור עומד על כ-66%. הנתון המפתיע הוא כי בשתי תקופות הזמן שיעור שוכרי הדירות נותר ללא שינוי ועמד על כ-25%.
רינה דגני, יו"ר מכון גיאוקרטוגרפיה, אומרת כי יותר אנשים רוכשים בשנים האחרונות דירות להשקעה ומאפשרים לילדיהם להתגורר בהן, לכן שיעור שוכרי הדירות נותר ללא שינוי. לדבריה, לאנשים צעירים חסר הון והם מעדיפים להתגורר בשכירות, או לחילופין מעדיפים לרכוש דירה יותר קטנה, להשכירה ולשכור דירה יותר גדולה שעונה על צורכיהם.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתל אביב שיעור המתגוררים בדירות בבעלות עומד על 47.4% בלבד, בעוד בראשון לציון השיעור עומד על 76.3%. בירושלים השיעור הוא 57.4%, בחיפה 58.9% ובאשדוד 74.6%. מהנתונים עולה כי בקרב האוכלוסיה הלא יהודית שיעור המתגוררים בדירות בבעלות עומד על 93.7%.
עוד ניתן לראות מנתוני הלמ"ס כי 43% מתושבי תל אביב מתגוררים בשכירות, בניגוד ל-21.6% בלבד בראשון לציון ו-22.6% באשדוד. בחיפה שיעור השכירויות הוא 34% ובירושלים 29.9%. דגני טוענת כי לאור הביקוש הרב לדירות שכורות בתל אביב, נראה בעשור הקרוב תופעה של יזמים שירכשו בניינים שלמים, יבצעו להם שיפוץ מקיף וישכירו אותם כמו במנהטן.
מלבד הירידה בשיעור הבעלות, ניתן להבחין עוד כי צפיפות הדיור ממשיכה לרדת. ב-1999 52.7% מהאוכלוסיה גרה בצפיפות של פחות מנפש לחדר, לעומת 46.3% כיום. ממוצע חדרים לנפש יורד ככל שעולה מספר הנפשות במשק הבית: אצל יהודים ממוצע החדרים הוא 2.74 במשקי בית של
נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.56 במשקי בית של 7 נפשות ויותר. בקרב משקי הבית הערביים, ממוצע החדרים היאל 2.33 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.44 במשקי בית של 7 נפשות ויותר. במשקי בית יהודיים ממוצע הנפשות לחדר הוא 0.83, ואילו במשקי הבית הערביים ממוצע הנפשות לחדר עומד הוא 1.47.
- 7.הומלס 11/05/2011 07:48הגב לתגובה זווהם משלמים שכ" ד (משכנתא) לבנק.
- ינקלה 11/05/2011 08:05הגב לתגובה זונכון מאוד
- 6.סקרים=שקרים 11/05/2011 07:46הגב לתגובה זודירות בבעלותם זא לא כאשר קנו דירה, אלא כאשר אין כבר משכנתא.
- 5.אחד העם 11/05/2011 07:04הגב לתגובה זומשכירים,הנתון הרבה יותר גבוה הוא עומד על 30% ויותר
- 4.יאיר 11/05/2011 05:03הגב לתגובה זוהשם ישמור !! כמה אוכלי חינם אני מפרנס בשביל לקרוא את הנתונים המטופשים הללו שאין בהם דבר ע" מ להועיל בפיתרון בעיית הדיור בישראל !!!!!!!
- 3.חד גדיא 11/05/2011 02:03הגב לתגובה זותשמעו .עבורם כל האמצעים כשרים .התחילו אם הקבלנים המשיכו במתווכים הוסיפו את העיתונאים ומגלי העתידות ולבסוף החליטו ללכת על סעיף עובדות .ש ל- 66% מהציבור יש נכס משלו .האם זה לא גורם לכם להיות בין 66% ? כן מפתה .בתוך כל תהליך יש צורך במאסף באנשים שיביאו את הסיפור הטרגי...
- 2.הגליל סקסי כמו התחת של דגני (ל"ת)milf hunter 10/05/2011 23:23הגב לתגובה זו
- 1.קליפת השום 10/05/2011 23:09הגב לתגובה זוהכל בזכות האלימות,השתלטות על קרקעות,קומבינות...ועוד סופרים את מיליוני הישראלים(ערבים)בנפרד....הממיינים גזענים?
- אחמד 11/05/2011 07:48הגב לתגובה זובמשולש : גבעתיים-רמת גן -בני ברק
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
