יו"ר לשכת השמאים: "שוק הדירות נמצא בנק' המתנה, אני לא צופה המשך עליית מחירים דרמטית"
שוק הנדל"ן הישראלי נמצא בחודשים האחרונים בפרשת דרכים- מצד אחד מחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב מהיר ומצד שני הממשלה מכריזה מדיי חודש על תכניות על לשיווק עשרות אלפי יחידות דיור ובנק ישראל מכריז על הגבלות נוספות על נוטלי המשכנתאות.
לרישום לכנס וצפייה ברשימת המשתתפים -
בראיון ל-Bizportal, פירט אוהד דנוס, יו"ר לשכת השמאים, את עמדתו בנושא מצבו הנוכחי של שוק הנדל"ן הישראלי. יו"ר לשכת השמאים יהיה על הבמה ב-BizportalEXPO ב-2 ביוני, תערוכת ההשקעות הפתוחה לכולם.
אין ספק שהזוגות הצעירים הם הנפגעים העיקריים מזינוק מחירי הדירות, אבל אתה לא חושב במידה מסויימת שהם הפכו למפונקים כאשר הם לא מספקים בסטנדרט נמוך מדירת 4 חדרים ב-1.4 מיליון שקל באם המושבות?
"אין ספק שרצוי ליטול משכנתאות באופן זהיר ומדוד, במיוחד כאשר הריבית צפויה לעלות באופן ניכר בהמשך, אבל קשה מאוד ללמד אחרים כיצד לנהוג בחייהם הפרטיים. בכל אזור ניתן למצוא שונות רבה במחירים בין השכונות החדשות לותיקות".
כיצד לדעתך חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה במסגרת תמ"א 38 יוכל להצליח בפריפרייה?
"הצענו חובת חיזוק באיזורי הספר, כלומר יזמים שמעוניינים לחזק מבנים במרכז באמצעות תמ"א 38 יחוייבו לחזק בניינים גם בפריפרייה. אולי התמורות שיקבלו הדיירים במרכז יהיו צנועות יותר, אך רק כך ניתן יהיה לחזק מבנים שאינם בעלי כדאיות כלכלית".
- 11.צודק לא צודק - הוא הכניס הרבה עבודה לשמאים (ל"ת)כיסים נפוחים 04/08/2011 17:38הגב לתגובה זו
- 10.TikTak 26/05/2011 14:24הגב לתגובה זוכל כך הרבה יועצים, דיבורים וטענות מה עושים עם כל זה, על מה זה אמור להשפיע. אני כבר עייף לראות ולקרוא את היועצים והמלצות שלהם לתחום נדל" ן. אבל שום דבר לא קורה, כנראה לממשלה אין אינטרנט והם לא רואים ולא קוראים. או שהם יודעים אך לא רוצים??? נמעס. רק דיבורים וחודש אחרי חודש שום דבר לא קורה. איפה אריק שרון שהוריד מחירים ב 2003-2007 חסר לנו מנהיג !!!
- 9.ברק 08/05/2011 14:00הגב לתגובה זוהכתב מצויין אבל פורמט השאלות, " אתה לא חושב ש.." חוזר בצורה מוגזמת.
- 8.זמן אמת 05/05/2011 13:18הגב לתגובה זוזה מס שמוטל גם על קרקעות שלא ניתן לבנות עליהן בעיקר מסיבות בריוקרטיות (של הרשויות). עוד מס ייקר שוב את מחיר הדירות הרי ז יגולגל על קוני הדירות, האם חשבת על זה מר שמאי?
- 7.נכון יותר לומר צפויה ירידת מחירים דרמטית (ל"ת)שמאי ותיק 04/05/2011 20:09הגב לתגובה זו
- 6.בוננזה 04/05/2011 11:38הגב לתגובה זותב" ע לבניה. מחיר הדירה הרי " צומח" מהקרקע. ומדוע לא עשו זאת עד כה ? משום שאת הקרקעות מחזיקים גופים ואנשים שהשלטון לדורותיו נמנע מלהלתעמת מולם. זה הזמן, ויפה שעה אחת קודם, משום שללא צעד זה, שוב יפגעו בעיקר החלשים !!
- 5.עמדת התרסקות טוטלית (ל"ת)מ 04/05/2011 11:22הגב לתגובה זו
- 4.ברור שאני מפונק 04/05/2011 11:16הגב לתגובה זולמה שאני לא אקנה דירת 3 חדרים בגליל או בנגב בחצי מחיר(וגם זה מוגזם) ואסע כל יום שעתיים לכל כיוון. אשלם המון כסף לאחזקת רכב ודלק, אבל גם זה פינוק גדול מדי: למה לא לבנות אוהל באיזה יער, ואולי,חלילה, אני אפילו אדרוש מים זורמים וחשמל!!
- 3.דוד 04/05/2011 11:12הגב לתגובה זוחברה אתם לא מבינים שבלי להוריד או לבטל את מחירי הקרקעות, מחירי הדירות לא יירדו נקודה.....
- 2.מריצים דירות ! ! ! 04/05/2011 11:09הגב לתגובה זואלפי דונמים במחסני חב הנדלן ! ! שמווסתות מחירי הדירות לפי רצונן ומושכות מחירים למעלה בלי סוף ! ! השוק כולו מצוי בשליטתן ! ! הפכנו לעבדים למשכנתא ! ! והם מושכים בונוסים על חשבבוננו ! ! וצוחקים כל הדרך לבנק ! ! עד מתי תימשך הלגיטימציה הקלוקלת ? ?
- 1.א 04/05/2011 11:08הגב לתגובה זומוזר מאוד שעד עכשיו לא החזירו. כנראה שיש מה להפסיד לחברים של מקבלי ההחלטות.
- מ 11/05/2011 20:02הגב לתגובה זומשך עשרות שנים אנשים החזיקו קרקעות שהמדינה לא הפשירה. במקביל, דרשה המדינה מס דרקוני - 2.5% משווי הקרקע בתואנה שהדבר יגרום לאנשים לבנות. כשהגיע הזמן לבנות דרשו מאנשים מס שבח אדיר של 50% מאנשים שקנו קרקעות לפני 50 ו-60 שנה ושילמו כל השנים את המס, ואילו ההצמדה של המס למדד היתה בדיחה כי במקום להצמיד למדד הצמידו למשהו שהיה רחוק במאות אחוזים מעלית המדד. לעומת זאת, אנשים שלא קנו רכוש, אלא כסוציאליסטים טובים - קיבוצניקים, קבלו אדמות מדינה חינם כקרקע חקלאית והיום הם מקבלים את הקרקע חינם, בלי צורך לשלם את המיסים ששלמו אנשים שרכשו קרקעות בעצמם משך עשרות שנים. למרבה הבדיחה, אנשים שקנו בשנות השישישם חויבו ב- 50% מס בעוד שאנשים שקנו בשנות התשעים, כולל כנראה רבים מנבחרינו שלמו רק 25% מס
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים
על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה
יוקר המחיה מכביד על המשפחות
דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.
במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.
יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.
השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה
החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.
