איפה רוצה לגור העשיר? ת"א במקום ה-34 בעולם, איזו עיר במקום הראשון?

מחקר של סיטי בנקאות פרטית בחן בקרב עשירי העולם את 36 ערי העתיד שיהוו כוח משיכה מוביל עד 2020. 6 מתוך 10 הערים המבטיחות בעולם ממוקמות באסיה
לירן סהר | (10)

אסיה הופכת למרכז העולם העשיר, כך לפחות ניתן להסיק ממחקר של סיטי בנקאות פרטית שבחן את 36 ערי העתיד שיועדפו על ידי עשירי העולם.

כיום ניו יורק, לונדון, פריז וטוקיו מדורגות בארבעת המקומות הראשונים, אולם חלק מדירוג זה ישתנה עד 2020. המחקר מראה כי שנחאי, מומבאי וביג'ינג צפויות לזנק ככוחות משיכה מובילים בעולם עד 2020. מומבאי, אשר ממוקמת כיום במקום ה-38 צפויה לקפוץ למקום השביעי עד 2020, הקפיצה הגדולה ביותר. שנחאי צפויה לעקוף את בייג'ינג ולנסוק למקום השלישי.

ניו יורק ולונדון ימשיכו ככל הנראה לעמוד במקומות הראשון והשני, אולם ערים אירופיות דוגמת בריסל, פריס, ברלין ופרנקפורט צפויות לאבד מהפופולריות שלהן.

הפופולריות של הערים האסיתיות תגבר אודות לצמיחה הכלכלית באזור, הגבוה משמעותית מהצמיחה במערב, שיעורי התעסוקה ההולכים וגדלים, מסים נמוכים ורמת חיים וחינוך עולה.

הסקר נערך בקרב יועצי השקעות של 5,000 לקוחות בעלי שווי נקי גבוה של למעלה ממיליון דולר נכסים נזילים של סיטי ב-36 מדינות בעולם. לפי הדירוג, הונג קונג תגיע למקום ה-5, סינגפור למקום השישי וטוקיו למקום השמיני. פריז ומוסקבה יגיעו למקומות ה-9 וה-10 בהתאמה.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ירון לונדון 06/04/2011 15:33
    הגב לתגובה זו
    תמהיל אוכלוסיית לונדון לשנת 2030 צפוי להיות בעל 70% מוסלמים.אין מצב שהיא יכולה להישאר במקום השני כך.אגב,זו הבעיה האמיתי של כל אירופה.
  • 5.
    עניי עולם 06/04/2011 15:00
    הגב לתגובה זו
    הכי טוב לגור בארגז של טלויזיה באמצע הרחוב אין ארנונה .אין חשמל.אין מים.אין הוצאות מיותרות . כל מה שצריך זה להוציא את היד החוצה הכסף כבר ימצא את דרכו אליכם .זאת הפרנסה של 50% מאוכלוסית העולם כולו
  • 4.
    נ 06/04/2011 13:22
    הגב לתגובה זו
    גם ישראל לא מציאה הייתי הולך לגור בארצות הברית אוסטרליה אוו סקדינביה
  • 3.
    זה מציג את גודל הבועה - רמת מחירים גבוהה מאוד (ל"ת)
    רוני 06/04/2011 12:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ומה עם טירה? (ל"ת)
    טיראי 06/04/2011 11:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע ברציו 06/04/2011 10:46
    הגב לתגובה זו
    רק אגיד. את מי זה מעניין???? מה אני עושה עם המידע הזה?
  • רציונאלית 06/04/2011 11:56
    הגב לתגובה זו
    מה שתעשה עם המידע הזה פשוט- חכה בסבלנות משתלמת עם רציו וכשהיא תגיע לקפיצה המקווה- אולי תקנה נדל" ן....
  • משקיע ברציו מגיב 06/04/2011 12:19
    אז זהו שאין לי שם הרבה וגם היא תעלה 300 אחוז אני לא אצליח לקנות מלונה של העשירים בעולם
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים

על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה

רן קידר |

יוקר המחיה מכביד על המשפחות

דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.


במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.



יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.

השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה

החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.

מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.