אג"ח מעריב - קניה? התרסק רגע לפני עסקת נוחי ואז זינק ב-35% - צפו בגרף
עסקת העברת השליטה בעיתון היומי מעריב הייתה הסיפור של עולם הכלכלה בשבוע שעבר. שלל ספקולציות עפו לאוויר בעניין מטרתו של נוחי דנקנר ברכישה זו ובשורה התחתונה ניתן לראות שכך או כך - את שוק ההון העסקה הזו תפסה לחלוטין בהפתעה.
בימים שלפני הרכישה נפל האג"ח (מעריב אג ד) של מעריב לשפל של 53.5 אגורות על רקע חשש מהסדר חוב מתקרב ובדיווח של החברה מה-22 לחודש (כן, כן, החודש) עוד דובר על מינוי נציגות לאפשרות של גיבוש הסדר חוב. יום לאחר מכן הגיעה העסקה עם דסק"ש והאג"ח טס למחיר של סביב 72 אגורות. מדובר בסידרה שהנפיקה מעריב לפני כשנה בהיקף של כ-50 מיליון שקלים. כבר אז הונפק הנייר ב"זול" מאוד - 75 אגורות בלבד כשהרעיון היה לתת אג"ח בזול אבל לשלם ריביות שוטפות נמוכות - 2% בלבד מעל ריבית המק"מ. המחשבה הייתה שבינתיים כדאי שלא להכביד על החברה ועד מועד הפרעונות, המצב ישתפר. כרגע זה אומר שהחברה משלמת ריבית שנתית של כ-5% אבל האג"ח הונפק בריבית משתנה ולכן ההעלאות הריבית הצפויות יעלו את הריביות של מעריב. גרף שנתי - האג"ח של מעריב
האג"ח של מעריב נסחר ברשימת השימור וזאת כיוון שהוא אג"ח להמרה ולכן נסחר אוטומטית בשימור כאשר המניה נסחרת בשימור. הסיבה שהמניה נסחרת בשימור היא אחזקות ציבור שנמוכות מ-15 מיליון שקלים. כאשר המניה תצא משימור, ייצא גם האג"ח. הערכה היא שלאחר שדסק"ש תזרים את 100 מיליון השקלים והכשרת הישוב תזרים את ה-12 מיליון ש', שווי אחזקות הציבור יטפס מעל 15 מיליון ש' וכך יימצאו את עצמם האג"ח והמניה מחוץ לשימור. מתי זה יקרה? כרגע החברות חתמו על הקלוזינג ויש להן 60 יום ועוד הארכה אפשרית של 60 יום להעביר את הסכם באסיפות הכלליות וכו'. בשורה התחתונה ואם לא יהיו הפתעות - סביב יולי ההסכם ייסגר והניירות ייצאו מרשימת השימור.
האם האג"ח הוא "קניה" ומה עם המניה?
הבוקר סגר האג"ח של מעריב בעלייה של 0.7% לרמה של 72.4 אגורות וריכז מחזור של 581 אלף שקלים בלבד. מיכה צ'רניאק, מנכ"ל להבה, אמר בשיחה עם Bizportal כי "כהשקעה זו השקעה ספקולטיבית אבל מאוד מעניינת. הסיבה שהנייר הזה עדיין נסחר במחיר של סביב 70 אגורות זה מצביע על חוסר וודאות מסויים, אם נוחי בפנים ב-100%, הנייר שווה יותר. מבחינת משקיעי האג"ח, כל מה שצריך זה שנוחי יחזיק את העיתון הזה בחיים איזה שנה-שנתיים ואז הסיכון יורד משמעותית. כרגע האג"ח עדיף בהרבה על השקעה במניה, אני לא יכול להבין מי קונה עכשיו את מניית מעריב כאשר האג"ח נסחר במחיר שהוא נסחר."
- 2.עיתון עיתון (ל"ת)מעריב 28/03/2011 15:26הגב לתגובה זו
- 1.מתי מוכרים את החברה??? נמאס לי לחכות (ל"ת)מכתשים אגן 28/03/2011 12:51הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
