תשובה רוכש עוד מ-LION: דלק US תשלם 145 מיליון ד' ותכפיל את כושר הזיקוק

היקפה של העסקה מסתכם ל-145 מיליון דולר והיא צפויה להסגר ברבעון הנוכחי. המנכ"ל עוזי ימין: "הרכישה צפויה למעלה מלהכפיל את כושר הזיקוק של החברה"
לירוי פרי | (2)

חברת דלק US מקבוצת דלק של יצחק תשובה, הודיעה הבוקר (ב') כי חתמה על הסכם לרכישת מניות השליטה בחברת האנרגיה האמריקאית ליון (Lion Oil). היקפה הכולל של העסקב מסתכם ל-145 מיליון דולר והיא צפויה להסגר במהלך הרבעון השני של 2011.

חברת דלק US (נאסד"ק: DK), הפועלת בתחום זיקוק והפצה של מוצרי נפט והפעלת תחנות תדלוק ומרכזי נוחות בארה"ב, חתמה את ההסכם מול חברת ארגון (Ergon). עם תום

בהתאם להסכם דלק US, המחזיקה כיום בכ-34.6% מהון המניות בליון אותן רכשה בשנת 2007, רוכשת כעת 53.7% נוספים מהון המניות, כך שלאחר השלמת העסקה תחזיק דלק בכ-88.3% מהון המניות.

עם השלמת הרכישה תעביר דלק US לשליטתה את בית הזיקוק של Lion Oil, בעל יכולת זיקוק של 80,000 חביות ביום ברמת מורכבות של 9.0, הממוקם באל-דוראדו, ארקנסו. בנוסף תחלוש דלק על מערכת צינורות להולכה ואיסוף של נפט גולמי באורך כולל של 800 מייל וכן על 3 מסופים לשיווק דלקים.

דלק US תרכוש את חלקה של Ergon בחברת ליון לפי המיתווה הבא: תשלום במזומן בסך 50 מיליון דולר והקצאת מניות דלק US בערך של כ-45 מיליון דולר. בנוסף, ליון תחתום על שטר חוב בסך 50 מיליון דולר לטובת ארגון ותעביר לה נכסים מסויימים שאינם בתחום הזיקוק והנמצאים בבעלותה.

"רכישת בית הזיקוק באל-דוראדו צפויה למעלה מלהכפיל את כושר הזיקוק של החברה להיקף של כ-140,000 חביות ביום. מיקומו של בית הזיקוק מאפשר גישה אופטימאלית למגוון מקורות של נפט גולמי", כך ציין עוזי ימין, נשיא ומנכ''ל דלק US.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בזן 21/03/2011 11:42
    הגב לתגובה זו
    כי הם רוצים לקנות גז ברוסיה ולא מישראל , יזקק את הנפט מליותן בארה" ב ! המדינה מפסידה פעמיים .....רא6ש ממשלה כושל !
  • 1.
    כנראה שהוא יודע שיהיה לו הרבה נפט לזקק.. (ל"ת)
    ג 21/03/2011 10:23
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.