שנת שיא לסלקום: רווח שנתי של 1.3 מיליארד שקל, עלייה של 4% בהכנסות
חברת הסלולאר סלקום פרסמה הבוקר (ג') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2010. סלקום הנמנית על קבוצת IDB מסמכת שנת שיא בפעילותה במונחי הכנסות, EBITDA ורוו נקי.
סלקום חתמה את שנת 2010 עם עלייה של 2.8% בהכנסות לרמה של 6.66 מיליארד שקל. ההכנסות ברבעון הרביעי עמדו על 1.66 מיליארד שקל.
במהלך השנה החולפת הגדילה חברת הסלולר את מצבת המנויים שלה ב-102,000 מנויים והיא עומדת על 3.39 מיליון מנויים. מספר מנויי הדור השלישי עומד בסוף 2010 על 1.14 מיליון מנויים - גידול נטו של כ-143,000 מנויים בשנה החולפת.
בשנת 2010 ההכנסה החודשית הממוצעת של סלקום ממנוייה נותרה יציבה: 144 שקלים לחודש. מנויי החברה הגדילו קלות את השימוש החודשי במכשירי הטלפון ודיברו כ-335 דקות בחודש בשנה החולפת, זאת לעומת 331 דקות לחודש בשנת 2009.
את שנת 2010 מסכמת סלקום עם רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) של 2.67 מיליארד שקל, עלייה של 5.55. בשורה התחתונה הרווח הנקי טיפס ב-9.2% והגיע ל-1.29 מיליארד שקל.
הדו"חות של סלקום חושפים גם כי תקלת הרשת החמורה שאירעה בחודש דצמבר עלתה לחברה בכ-66 מיליון שקל. סלקום מציינת כי בנטרול הפחתות חד פעמיות הקשורות לתקלה, הרווח הנקי המתואם גדול יותר ומסתכם ב-1.32 מיליארד שקל. ברבעון הרביעי של 2010 ה-EBITDA עמד על 631 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם ב-319 מיליון שקל.
בעקבות דו"חות הטובים הכריזה סלקום על דיבידנד שיחולק לבעלי המניות בהיקף של 303 מיליון שקל. בכך, הגיע הדיבידנד הכולל לבעלי המניות בשנה החולפת ל-1.4 מיליארד שקל.
- 1.המדינה והטיקונים מתחלקים בשוד הציבור! (ל"ת)אלמוני 15/03/2011 11:56הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
