מקבלת אשראי: כיל תקבל 675 מיליון ד' מקבוצה של 17 בנקים - רובם זרים

הסכומים שמעבר ל-225 מיליון דולר ישאו ריבית גבוהה יותר. פרט לכך, המדינה תובעת מכיל כ-300 מיליון דולר תמלוגים
לירוי פרי | (11)

חברת כיל, אשר דיווחה אמש כי מדינת ישראל תובעת ממנה תמלוגים בסך של כ-300 מיליון דולר, מודיעה הבוקר על התקשרות עם קבוצה של 17 בנקים, מרביתם בינלאומיים, בהסכם להענקת קו אשראי.

מדובר באשראי של 675 מיליון דולר לתקופה של חמש שנים ממועד העמדת אשראי בפועל. קו האשראי בגין סכום של עד 225 מיליון דולר יועמד בריבית בסיסית ליבור + 0.8% ואילו בגין סכומים העולים על סך של 225 מיליון, תיגבה תוספת ריבית שבין 0.15% ל-0.3%.

המדינה וכיל במחלוקת

במסגרת מאמצי מדינת ישראל לתבוע את כל שמגיע לה מנכסי המדינה, אמש הגישה המדינה תביעת תמלוגים כנגד כיל על סך כולל של 291 מיליון דולר. המדינה טוענת לאי העברת תמלוגים מצד כיל במשך מספר עשורים.

אמש דיווחה חברת כיל על קבלת כתב תביעה מצד המדינה. עיקרו של כתב התביעה הינו אי הסכמה בין הצדדים באשר לתמלוגים שכיל הייתה צריכה להעביר למדינה בשנים 2000 עד 2010 בגין כריית אשלג בים המלח.

בכתב התביעה תובעת המדינה סכום של 265 מיליון דולר, בגין תשלום תמלוגים בחסר בשנים 2000 עד 2009 כשהוא נושא ריבית והצמדה, וכן סכום נוסף של 26 מיליון דולר בגין העלאת שיעור התמלוגים החל משנת 2010.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    כיל משלמת תמלוגים גבוהים אבל המדינה רוצה יותר (ל"ת)
    שתבינו 16/03/2011 02:41
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שתשלם בזה את התמלוגים (ל"ת)
    חזי 15/03/2011 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הצלף 15/03/2011 10:15
    הגב לתגובה זו
    תן לי את מיליום שקל אני אשמח במקום להפסיד את הכסף בבורסה
  • 5.
    כיל לווה יותר ממה שתובעים ממנה (ל"ת)
    מיכל 15/03/2011 10:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פתאם הם נזכרו? 15/03/2011 09:38
    הגב לתגובה זו
    וזה יהיה בדיוק כמו הדירות הם חיכו שהשוק יעשה את שלו ועכשיו הם בברוך רציני ולא יכולים לעשות כלום. ככה יהיה פה כולם יברחו מפה וזה יהיה מדינה עשירה עם תושבים עניים (בעצם כמה משפחות מלוכה שיהיה להם הכל) המהלך יפגע רק בבבעלי המניות ובעובדים. השאר יתעשרו. לא ראיתי שקורה משהו פה לטובת האזרח הם הטילו מס על הבורסה איפה הכסף הזה?? לאן זה נעלם ולמה אין פה אפילו רכבת פשוטה מפת לתל אביב? מה הם עושים עם הכסף.? מדינה מפגרת הכל פה רק דיבורים.
  • 3.
    קיבא 15/03/2011 08:52
    הגב לתגובה זו
    אך שכר של עשרות מליונים לעקיבה ולשאר המנהלים הם ממעבירים.
  • 2.
    עמוס 15/03/2011 08:45
    הגב לתגובה זו
    לאחים עופר כרגיל
  • אסף 15/03/2011 08:56
    הגב לתגובה זו
    אתה צודק השאלה אם כרגע זה הזמן שכל הבורסות נופלות וזה עוד טריגר לשחיטה!נראה לי וזו דעתי בלבד שזה לא בדיוק הזמן למלחמות האלו....חיכינו מספיק זמן נחכה עוד קצת.
  • 1.
    מדינה מפגרת 15/03/2011 08:30
    הגב לתגובה זו
    עוד מפוטרים המדינה תהיה עשירה אבל לא יהיה לה תושבים. השלטון הזה גמר את הקרירה שלו. עוד מעט הם יעופו לנו מהעיניים
  • יעל 15/03/2011 09:07
    הגב לתגובה זו
    ואחר כך כיל תעביר את עסקיה לחול ותמכור את החברה פה וכולם יהיו מובטלים ככה זה עובד פה כאן לא אוהבים שמשהוא מרויח
  • שולה 15/03/2011 08:56
    הגב לתגובה זו
    כמו הגז והנפט,הרוחים מהכימיכלים בים המלח לדעתך שיכים למנכ" ל שמשתכר מליונים, ולבעלי המניות בלבד ???
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.