מקבלת אשראי: כיל תקבל 675 מיליון ד' מקבוצה של 17 בנקים - רובם זרים
חברת כיל, אשר דיווחה אמש כי מדינת ישראל תובעת ממנה תמלוגים בסך של כ-300 מיליון דולר, מודיעה הבוקר על התקשרות עם קבוצה של 17 בנקים, מרביתם בינלאומיים, בהסכם להענקת קו אשראי.
מדובר באשראי של 675 מיליון דולר לתקופה של חמש שנים ממועד העמדת אשראי בפועל. קו האשראי בגין סכום של עד 225 מיליון דולר יועמד בריבית בסיסית ליבור + 0.8% ואילו בגין סכומים העולים על סך של 225 מיליון, תיגבה תוספת ריבית שבין 0.15% ל-0.3%.
המדינה וכיל במחלוקת
במסגרת מאמצי מדינת ישראל לתבוע את כל שמגיע לה מנכסי המדינה, אמש הגישה המדינה תביעת תמלוגים כנגד כיל על סך כולל של 291 מיליון דולר. המדינה טוענת לאי העברת תמלוגים מצד כיל במשך מספר עשורים.
אמש דיווחה חברת כיל על קבלת כתב תביעה מצד המדינה. עיקרו של כתב התביעה הינו אי הסכמה בין הצדדים באשר לתמלוגים שכיל הייתה צריכה להעביר למדינה בשנים 2000 עד 2010 בגין כריית אשלג בים המלח.
בכתב התביעה תובעת המדינה סכום של 265 מיליון דולר, בגין תשלום תמלוגים בחסר בשנים 2000 עד 2009 כשהוא נושא ריבית והצמדה, וכן סכום נוסף של 26 מיליון דולר בגין העלאת שיעור התמלוגים החל משנת 2010.
- 8.כיל משלמת תמלוגים גבוהים אבל המדינה רוצה יותר (ל"ת)שתבינו 16/03/2011 02:41הגב לתגובה זו
- 7.שתשלם בזה את התמלוגים (ל"ת)חזי 15/03/2011 10:47הגב לתגובה זו
- 6.הצלף 15/03/2011 10:15הגב לתגובה זותן לי את מיליום שקל אני אשמח במקום להפסיד את הכסף בבורסה
- 5.כיל לווה יותר ממה שתובעים ממנה (ל"ת)מיכל 15/03/2011 10:05הגב לתגובה זו
- 4.פתאם הם נזכרו? 15/03/2011 09:38הגב לתגובה זווזה יהיה בדיוק כמו הדירות הם חיכו שהשוק יעשה את שלו ועכשיו הם בברוך רציני ולא יכולים לעשות כלום. ככה יהיה פה כולם יברחו מפה וזה יהיה מדינה עשירה עם תושבים עניים (בעצם כמה משפחות מלוכה שיהיה להם הכל) המהלך יפגע רק בבבעלי המניות ובעובדים. השאר יתעשרו. לא ראיתי שקורה משהו פה לטובת האזרח הם הטילו מס על הבורסה איפה הכסף הזה?? לאן זה נעלם ולמה אין פה אפילו רכבת פשוטה מפת לתל אביב? מה הם עושים עם הכסף.? מדינה מפגרת הכל פה רק דיבורים.
- 3.קיבא 15/03/2011 08:52הגב לתגובה זואך שכר של עשרות מליונים לעקיבה ולשאר המנהלים הם ממעבירים.
- 2.עמוס 15/03/2011 08:45הגב לתגובה זולאחים עופר כרגיל
- אסף 15/03/2011 08:56הגב לתגובה זואתה צודק השאלה אם כרגע זה הזמן שכל הבורסות נופלות וזה עוד טריגר לשחיטה!נראה לי וזו דעתי בלבד שזה לא בדיוק הזמן למלחמות האלו....חיכינו מספיק זמן נחכה עוד קצת.
- 1.מדינה מפגרת 15/03/2011 08:30הגב לתגובה זועוד מפוטרים המדינה תהיה עשירה אבל לא יהיה לה תושבים. השלטון הזה גמר את הקרירה שלו. עוד מעט הם יעופו לנו מהעיניים
- יעל 15/03/2011 09:07הגב לתגובה זוואחר כך כיל תעביר את עסקיה לחול ותמכור את החברה פה וכולם יהיו מובטלים ככה זה עובד פה כאן לא אוהבים שמשהוא מרויח
- שולה 15/03/2011 08:56הגב לתגובה זוכמו הגז והנפט,הרוחים מהכימיכלים בים המלח לדעתך שיכים למנכ" ל שמשתכר מליונים, ולבעלי המניות בלבד ???

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
