דוחות

רבעון טוב לאקוויטי1: "אסטרגיית החברה מתחילה להניב פירות, התחזית ל-2011 חיובית"

זרוע הפעילות של גזית גלוב בארה"ב פרסמה דוחות משופרים עבור הרבעון הרביעי של 2010 עם גידותל של 6% בהכנסות וכשבאמתחתה נכסים מניבים חדשים
לירן סהר |

חברת אקוויטי 1, זרוע הפעילות של גזית גלוב בארצות הברית, פרסמה אתמול (ד') את תוצאותיה עבור הרבעון הרביעי של 2010. החברה רשמה הרבעון גידול של 6% בהכנסות שהסתכמו בכ-72.4 מיליון שקל, לעומת 68.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

לדברי שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, התוצאות הטובות מהוות נקודת מפנה חיובית לחברה: "החברה רשמה עליה של 0.4% בתפוסה לעומת הרבעון השלישי, עדיין לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה מדובר בירידה של כ-0.3%, אולם ניתן לראות עליה של 3% בהכנסות מנכסים זהים. החברה צופה כי התפוסה בנכסים תעלה בכ 1% ב- 2011 צופה וכי תמשיך לבצע רכישות בהיקף של כ- 100-200 מיליון דולר. לכן, הצפי הוא כי ה-FFO ב-2011 ינוע בין 1.07 ל- 1.15 דולר למנייה".

"לאחר לא מעט רבעונים קשים אקוויטי1 מציגה תוצאות טובות שמראות כי האסטרטגיה של החברה להתרחב ולרכוש נכסים רבים בתקופה של השנתיים האחרונות הייתה נכונה ומתחילה לשאת פירות. התחזית של החברה ל- 2011 בהחלט מבטאת את הרגשת הביטחון של החברה בנכסיה ובשיפור מסויים במצב", מסכם ליפמן.

להערכת ליפמן, FCR הקנדית אשר תדווח בחודש מרץ , תציג תוצאות טובות, בהמשך לתוצאות הטובות ביותר לקבוצה שהציגה בשנים האחרונות. "דוחות גזית גלוב יציגו ב- 2010 תוצאות טובות התומכות במגמות אותן הובילה בשנתיים האחרונות".

אדר עציוני, אנליסט הנדל"ן של מגדל שוקי הון אומר כי בהתאם לצפי, החברה פרסמה תוצאות טובות לרבעון הרביעי, כאשר עיקר השיפור מורגש ב-NOI מנכסים זהים ועלייה ראשונה בתפוסה מאז פרוץ המשבר. " באופן כללי, מורגשת אופטימיות בשווקי הפעילות ואנו סבורים כי המגמה הכללית הינה לקראת שיפור נוסף. ברמת התמחור, מניית החברה נסחרת במכפיל FFO של כ-17 על על מרכז טווח התחזית ל-2011 ובתשואת נכסים גלומה של כ- 7.15% (כולל C&C). להערכתנו, רמת התמחור הנוכחית של החברה, המהווה כ-12% מה-NAV של גזית גלוב, קרובה לשווי הכלכלי. הNAV הסחיר של גזית גלוב עומד הבוקר על 46.6 שקל למניה. אנו ממליצים על גזית גלוב בהמלצת קנייה עם מחיר יעד של 51 שקל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים

על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה

רן קידר |

יוקר המחיה מכביד על המשפחות

דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.


במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.



יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.

השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה

החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.

מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.