זאת שביתה? עיני התערב ונמלי אשדוד, חיפה ואילת חזרו לפעילות לאחר שעתיים

שעתיים בלבד לאחר הכרזת השביתה, הנמלים חוזרים לפעילות
לירוי פרי | (14)

זמן קצר (מאוד) לאחר ההכרזה המפתיעה הבוקר על שביתת העובדים בנמלי הים באשדוד, חיפה ואילת, כעת מסתיימת לה השהיית הפעילות או כפי שקראו לה "שביתה".

לפני זמן קצר פרסמה ההסתדרות כי "בעקבות התערבות של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, חוזרים עובדי הנמלים לעבודה מלאה. העובדים יקבלו את המפרעה על חשבון תוספת השכר ותמשיך ההידברות בענין הגימלאים."

מהסתדרות העובדים נמסר כי השביתה פרצה בעקבות עיכוב בחתימה על הסכם השכר על פי ההבנות שגובשו בתחילת ינואר ובעקבות המחלוקת שהתגלתה סביב מנגנון המדד של גמלאי הנמל.

אולם, במשרד האוצר מציגים גרסה שונה. אתמול במהלך ישיבה לילית מול נציגי הממונה על השכר, טוענים באוצר כי נציגי עובדי הנמלים העלו דרישות חדשות שעד כה לא עלו במהלך הדיונים.

"הדרישה המרכזית כלל אינה קשורה להסכמי השכר אלא מדברת על מנגנון הפיצוי של גמלאי הנמלים שעברו לשכר צמוד למדד דרישה לפיצוי רטרואקטיבי משנת 2008", כך נכתב הדועת האוצר.

נציגי הממשלה ביקשו מנציגי העובדים מספר ימים על מנת לבחון את ההצעה, את עלותה ואת יכולת המימון שלה. אולם, "העובדים החליטו לפתוח בשביתה מיידית חסרת אחריות וחסרת הצדקה", טענו גורמים באוצר.

יתכן כי מלכתחילה לא הייתה כוונה לפתוח בשביתה, אלא רק להשתמש בה כ"חרב האיומים" כנגד הממשלה. ספק שמדובר באיתות של יו"ר הסתדרות העובדים, עופר עיני, לכך שאינו שבע רצון מחבילת ההקלות שניתנו עד כה מטעם הממשלה.

עיקרי ההסכמות בין שטייניץ לעיני

לפני כחודש וחצי, הגיעו ההסתדרות וועד העובדים להסכמות עם משרד האוצר על הסכם השכר לעובדי הנמלים. במסגרת ההבנות נקבע כי העובדים יקבלו תוספת של 3% לשנה. מדובר בהסכם לשנתיים, החל מחודש פברואר 2010 ועד לפברואר 2012. אי לכך מסתכמת תוספת השכר ב-6%. כמו כן, עובדי דור ב' יקבלו 5% נוספים כפיצוי על השנים. עוד הושג בהסכם: פדיון ימי מחלה, חופשה וכדומה, אולם מאז הסכם השכר טרם נחתם.

אתמול התקיימה ישיבה בהשתתפות יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי, ראשי הוועדים בנמלים לבין הממונה על השכר באוצר, אילן לוין והצוותים המקצועיים משני הצדדים. בישיבה התברר כי משרד האוצר דורש להחיל את מנגנון ההצמדה למדד של הגמלאים בנמל בפנסיה תקציבית החל משנת 2011 ולא משנת 2008 כמו הגמלאים בפנסיה התקציבית של עובדי המדינה. ההסתדרות והעובדים דורשים כי המנגנון יחול משנת 2008 כמו לעובדי המדינה.

מנגנון ההצמדה למדד של גמלאים בפנסיה התקציבית נקבע לראשונה במגזר הציבורי בשנת 2008 בהסכם בין ההסתדרות לאוצר. מנגנון זה מנתק את הגמלאים בפנסיה התקציבית מהסכמי השכר במגזר הציבורי ומצמיד את גמלתם למדד כך שבכל תחילת שנה היא מעודכנת באופן אוטומטי בהתאם לעליית האינפלציה. באותו הסכם נקבע תמורת שכר מנגנון השכר יקבלו הגמלאים במדינה תוספת שכר חד פעמית של עד 12% והטבות נוספות.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    דוד 24/02/2011 16:43
    הגב לתגובה זו
    1.זו מדינה קטנה בעיותיה כרימון ותודה לאל יש לחם לכולם--ראינו ורואים סביבינו רעבים מובטלים ומסכנים רבים{ הרעב אבטלה מפיל מדינות כדומינו 2.היום אלפי עובדי תורכיה נטשו כל בלוב ברחו חזרו לתורכיה כך גם יתר זרים ולכן אם יורד גשם חייבים להתכונן=אם משבר בכל עולם צריך להתכונן {אפילו רוסיה אמר למצרים אין לנו מספיק חיטה ליצאו 3.שורה סופי מגיע לעיני כבוד והערכה באחריאות שנקט = =מדינה ענייה אם לא נשמור ולא נדעג לעצמינו אז נזדקק,הלואות או נדבות
  • 12.
    גימלאי צהל דודו 24/02/2011 12:06
    הגב לתגובה זו
    מה לעשות שגימלאי צהל בעברלא שבתו וגם בהווה אינם מסוגלים לאיים לשבות או לנקוט בצעדים ולו רק לצורך תיקון העיוות בקיצבאות שנשחקו
  • 11.
    דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי! (ל"ת)
    ד 24/02/2011 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    דוד 24/02/2011 10:54
    הגב לתגובה זו
    1.עיני כידוע לא קיבל מנדת=וכן רואה הסערה וזעזועים סביבינו אפילו אובמה ניזחר בכל 2.נמלים,חינוך,בריאות,כל משרדי ציבור צורחים לא ללחם לעוגה ומוטורות צעד לידו כולם עובדים ב-23-שח לשעה 3.זאת שעת חירום ולא שביתות=כי ראה בשכר 2000$אין גם באירופה ואלפי תורכים וזרים מעוסקים,בתוניס,לוב,מצרים כל מדינות ערב וממש לצידם אותם מקומים מקבלים שכר רק-4$ליום 4.ישראל ענייה וכתוצאה רשלנות הסתדרות הגענו לתיסבוך וחובה להוריד שכר ושום תוספת עליכם ליזום כדור שלג מפרמידה קיצוץ 20%כי ימים קשים לפנינו
  • 9.
    זאת זכות להילחם באוצר הרע (ל"ת)
    גדי 24/02/2011 09:56
    הגב לתגובה זו
  • חי טלי וגדי אותו בנאדם (ל"ת)
    המתערב 24/02/2011 11:50
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    תודה לעובדי הנמל שעומדים בחזית מול נערי האוצר (ל"ת)
    טלי 24/02/2011 09:55
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    עובדי הנמל נילחמים למען כולם (ל"ת)
    טלי 24/02/2011 09:54
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    תודה רבה לעובדי הנמל (ל"ת)
    חי 24/02/2011 09:53
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עובדי הנמל הם הפטיש של העובדים וצריך להודות ל (ל"ת)
    חי 24/02/2011 09:53
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    צביקה 24/02/2011 09:52
    הגב לתגובה זו
    עיני אדם משחית את החברה בישראל
  • 3.
    העציץ ( שר האוצר ) לא מכבד הסכמים (ל"ת)
    חי 24/02/2011 09:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ישראלי 24/02/2011 09:39
    הגב לתגובה זו
    עיני אתה קטן
  • 1.
    משלם שנים דמי חבר 24/02/2011 09:15
    הגב לתגובה זו
    הוא פשוט חוצפן להשבית את הנמלים בגלל ויכוח שיכול להתברר בבית הדין או להסתיים בצורה אחרת...באיזו זכות הוא משבית את הנמלים ופוגע במשק... אני הראשון בעד זכויות עובדים...אבל מדובר בויכוח פתיר ובטח לא צריך להשבית את הנמלים בשביל זה... חשבתי שהבנאדם שפוי...מתברר שגם לו עלה השתן לראש...
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים

על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה

רן קידר |

יוקר המחיה מכביד על המשפחות

דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.


במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.



יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.

השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה

החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.

מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.