בדרך לאחד העם: הבורסה תשיק מדדים חדשים על סקטור הנפט וגז, הביטוח, התקשורת והטכנולוגיה
דירקטוריון הבורסה לניירות ערך בתל אביב אישר היום השקת שלושה מדדים ענפיים חדשים שיעקבו אחרי מניות מסקטור הנפט והגז, הביטוח התקשורת וכמו כן 2 מדדי הייטק חדשים. המדדים יחלו להיסחר באחד העם רשמית ב-3 באפריל. הבורסה מסרה, כי בכל אחד מהמדדים ייכללו כל המניות העומדות בתנאי הסף של מאגר המניות למדדים, לאותו ענף, ללא הגבלה על מספר המניות הכלולות במדד. נכון להיום מדובר ב-32 מניות - מדד ת"א-נפט וגז (15 מניות) בשווי שוק מצרפי של 33 מיליארד שקל; מדד ת"א-ביטוח (5 מניות) בשווי שוק מצרפי של 23 מיליארד שקל; מדד ת"א-תקשורת (12 מניות) בשווי שוק מצרפי של 64 מיליארד שקל. בנוסף, אישר הדירקטוריון השקת 2 מדדי הייטק חדשים כחלק מתהליך מיצוב הבורסה בתל אביב כמרכז לחברות הייטק: מדד "ת"א-טכנולוגיה" שיכלול את כל המניות ברשימת הטכנולוגיה, הכוללת מניות של חברות אלקטרוניקה וייצור ציוד תקשורת, מחשבים, חברות קלינטק (העוסקות בתחומי חסכון וטיפול במים, אנרגיה חלופית וטיפול באשפה) וחברות השקעה בהיי-טק, אך ללא מניות ביומד. מדובר במדד בשווי שוק של כ-45 מיליארד שקל. מדד ת"א בלוטק-50 (שם זמני) אשר יחליף את מדד תל טק ויכלול את 50 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין המניות הנכללות במדד ת"א-טכנולוגיה ובמדד ת"א-ביומד. מדובר במדד בשווי שוק של כ-57 מיליארד שקלים. "התרחבות סקטור ההייטק והביוטכנולוגיה מצביעה על המעמד המוביל של הבורסה בתל-אביב בתחום. אנו מקווים כי השקת מדדי הטכנולוגיה החדשים יעודדו חברות ישראליות להנפיק בבורסה בת"א ויביא משקיעים זרים להשקיע בחברות אלו ", מסרה אסתר לבנון, מנכ"ל הבורסה. "יצירת המדדים החדשים, עונה על צרכי השוק ועל הביקוש לנכסי בסיס נוספים לתעודות סל, כמו גם מאפשרת לחברות קטנות יותר הזדמנות לחשיפה ויצירת סחירות למניותיהן". במדד הטכנולוגיה תבלוט חברת נייס עם שווי שוק של 7.5 מיליארד שקלים, אשר תקבל את המשקל המקסימלי (10%), כמו גם אלביט מערכות בשווי שוק של 7.9 מיליארד שקלים תקבל את המשקל המקסימלי. ארבע המניות המובילות במדד ת"א נפט וגז הן רציו יהש, ישראמקו יהש, אבנר יהש ודלק קידוחים יהש - כולן עם משקל של 15%.
- 1.ברןך 17/02/2011 16:38הגב לתגובה זוזה יכול רק להוסיף לבורסה דבר טוב שנראה בעיני במיוחד בתחום הגז והפט
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
