0 מתוך 700: מדוע אין בבורסה בתל אביב אפילו חברה ערבית-ישראלית אחת?

השר שמחון בכנס בבורסה בעניין שוק ההון והמגזר הערבי: "שני המגזרים המרכזיים לצמיחה אפשרית במדינת ישראל הם החרדי והערבי". אסתר לבנון: "כולנו ישראלים וזה המסר שאנחנו רוצים להעביר, לא לפשפש בתעודת הזהות של אף אחד"

בבורסה בתל אביב נסחרות ניירות ערך כ-700 חברות, אך אין אפילו חברה ערבית-ישראלית אחת. בכנס שערכה הבורסה תחת הכותרת "שוק ההון והמגזר הערבי" דיברו אנשי עסקים על חוסר המודעות שקיים במגזר לאפשרויות שמעניקה הבורסה, אך גם על היחס החשדני שמקבלים.

"זהו רגע היסטורי בתולדות הבורסה", אמרה אסתר לבנון, מנכ"ל הבורסה בתחילת הכנס, תוך התייחסות לכך שבבורסה בת"א לא רשומה אף חברה ערבית-ישראלית. "אנחנו בתהליך לתקן את העוול ההיסטורי הזה. בעבר היו 2 חברות שנמחקו", אמרה והדגישה כי "שתי החברות האלה נמחקו לא בגלל שהיו של ערבים-ישראלים. כולנו ישראלים פה וזה המסר שאנחנו רוצים להעביר כאן, ולא לפשפש בתעודת הזהות של אף אחד".

"ככל שנדע ללמוד את התרבות של החברה במגזר הערבי והחרדי, כך ייטב לכולנו", אמר היום שר התמ"ת שלום שמחון הזהיר כי אי-שיתוף המגזר החרדי והערבי יביא בעתיד לפגיעה בתוצר הישראלי. "שני המגזרים המרכזיים לצמיחה אפשרית במדינת ישראל הם החרדי והערבי", אמר, "מפת העדיפות צריכה להשתנות כי המפה האמיתית היא שני המגזרים האלה".

"אני מאמין ביכולת להגיע את תוך המגזר ולא לחכות שהמגזר יגיע אלינו. אם נדע לכבד זה את זה ולהבין כל אחד את היתרונות והחולשות אחד של השני יביא לשינוי גם בבורסה. זה צריך לקרות במערכת החינוך, אך גם בסביבה העסקית של ישראל". שמחון, שמונה לאחרונה גם לשר לענייני מיעוטים, אמר כי בכוונתו להטמיע את הטיפול במיעוטים במשרד התמ"ת והוא מקווה שהממשלה תחליט בעניין זה כבר בשבועות הקרובים. "אני פונה מכאן לכל המעסקים ופעול לקבל לשורותיהם עובדים ערבים מוכשרים בוגרי אוניברסיטאות".

אחד הדוברים בכנס, בשיר עבד אלראזק, יזם בתחום הנדל"ן, אמר: "אנחנו מהווים 20% מהאוכלוסיה עם תוצר לאומי של 8%. יש מה לדבר ויש מה לתקן". לדבריו, במגזר הערבי מתחילים להבין שצריך להיכנס גם לתעשייה ולא להתמקד רק בעסקים בתחום השירות, תשתיות ובנייה. בנוסף ציין כי אחד החסמים הוא דעות קדומות: "הבנקים מסתכלים על הסקטור הזה כבעל סיכון גדול. כשאני הולך לבנק לאומי או פועלים בנצרת יתייחסו אלי אחרת מאשר תל אביבי עם נתונים דומים". משתתפים בכנס דיברו על הצורך להכיר באופן מקצועי את שוק ההון ואת יתרונותיו למגזר העסקי הערבי-ישראלי. "הרבה עסקים לא מכירים את החברות הערביות שהיו בבורסה, זה לא בתודעה שלהם וצריך לעבוד על זה".

בכנס הציגו יורם טיץ, מנכ"ל משותף בארנסט אנד יאנג ישראל וצחי סולטן מכלל פיננסים חיתום לאנשי העסקים בבורסה את האפשרויות של הנפקה בבורסה. "המטרה היא ליצור סביבה תומכת שתעזור לשבור את האלמנט הפסיכולוגי במגזר", אמר טיץ. "יש פה פוטנציאל. זה הכי פשוט שיכול להיות".

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    לא תודה.שינפיקו בבורסה המצרית (ל"ת)
    M-59 03/02/2011 19:15
    הגב לתגובה זו
  • זיכרון אירגוני 04/02/2011 07:37
    הגב לתגובה זו
    גנבו את הציבור בבולס חברת השיש ,היתה חברה אחות באיטליה שיבאה את השיש ומכרה אותה לאחותה הישראלית ברווח לאחרונה 0 לפני כול גיוס פלא היה רווח זה היה בתקופה שהרשות לניע לא באמת הייתה קיימת ,נראה חברה אחת עם אמות מידה שהרשות לני" ע דורשת של ערבים,הם יסכימו לשקיפות ולתשלום מס מלא ..מה לגבי התרבות העסקית של דיווח ואי לקיחת שוחד ....נו נכתבה היא פוליטית
  • 16.
    אסי פמיה 03/02/2011 16:36
    הגב לתגובה זו
    המגזר הערבי נמנע בכל מאודו מתשלום מיסים כלשהו או הכרה במדינה. המגזר החרדי פשוט לא מאמין בנוכלי הבורסה (ויש גם כאלו) וברובו הגדול מצוי מתחת לקו העוני. בתקופה שבה משטרים מתונים ויציבים במזרח התיכון מוחלפים במשטרים איסלמונאציים ומפגינים מרססים מגני דוד על מנהיגיהם המתונים כדי שנתפכח לפני שנמצא עצמנו מתמודדים עם אסון ביטחוני עצום ביותר. האמת, שאף אחד מן המגזרים אינו מעוניין בכך ודאי שלא בתקופה שבה הבורסה בת" א עומדת לקרוס. די לחלומות באספמיה אנחנו במזרח התיכון.
  • 15.
    אני מנפיק מחר את אבו חסן! (ל"ת)
    רונאלדיניו 03/02/2011 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    מצלאווי ופאנגיה הם חברות ערביות (ל"ת)
    בנימין 03/02/2011 16:05
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    ישראלי 03/02/2011 15:46
    הגב לתגובה זו
    או מזמן לא זרקת משהו מפיך?נו באמת.....תתעשת אדון שמחון.חברות מנפיקות גם אם ערביות יהיה מי שיקנה את מניותיהן, הרי שם המשחק הוא "כמה יצא לי מזה" ולא שום דבר אחר.כמה שטויות שליחי ציבור מסוגלים לפלוט בקדנציה אחת.....וואלללה
  • 12.
    האיסלם הדקטטורי הנאו 03/02/2011 15:37
    הגב לתגובה זו
    כי אנחנו פלסטינים ואנו בעד מחיקת ישראל ובעד כינון מדינה פלסטנית מהים ועד הירדן .חמס ואחים המוסלמים זה הדוגמה הטובה ביותר עבורנו
  • 11.
    יהודי 03/02/2011 15:26
    הגב לתגובה זו
    הישראלים הכרישים של אחד העם יעשו עליהם סיבוב, יתקעו אותם בדירקטוריון, יתקעו להם הוצאות יועץ משפטי, רואה חשבון, מבקר פנים. עד שיגמרו לשתות להם את השקל האחרון הם יבינו למה הם לא רצו אחד העם.
  • 10.
    אנחנו חברה דמוקרטית .שיקימו חברה וינפיקו (ל"ת)
    אבישי 03/02/2011 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    חיים 03/02/2011 15:11
    הגב לתגובה זו
    מה פירוש חברה ערבית? טבע היא חברה יהודית או ערבית? אוסם חברה יהודית או ערבית? ולמה אין חברות ממוצא תימני? לא הוגן שכל החברות אשכנזיות או טריפוליטאיות. תתחיל להתעסק ברצינות בענייני המשרד שלך במקום להכריז הכרזות חסרות כל הקשר.
  • 8.
    NKFHMSED 03/02/2011 15:10
    הגב לתגובה זו
    חלאס אתה יודע שהרבה ירד לעם לאחר התרגיל עם ברק, אכשיו אתה מחפס אהדה מהמגזר, העם לא טיפש ובבחירות יתנו את הדעת
  • 7.
    שמעון 03/02/2011 15:08
    הגב לתגובה זו
    מצגת לשוק ההון של תאופיק ו חאמזי????????????????????
  • 6.
    ישר 03/02/2011 15:07
    הגב לתגובה זו
    הגזענות לא פוסחת על הבורסה די נמאס מכל יפיי הנפש דרוש שוויון דחוף ראה מצרים...
  • 5.
    כ 03/02/2011 14:47
    הגב לתגובה זו
    שיקימו חברה וירשמו אותה למסחר. מישהו מונע מהם משהו???
  • 4.
    xxxxx 03/02/2011 14:09
    הגב לתגובה זו
    הרבה מאוד יהודים מוכשרים ובטח גם ערבים לא מתקבלים למשרות מסויימות כי הן שמורות לאנשי שלומנו ,לבנים של, ולחברים של, גם רוב המכרזים תפורים מראש. מעומדים רבים חוו זאות על בשרם:עוברים מבחנים בהצלחה לתפקיד זה או אחר בשרות המדינה,ואומרים לך בפרוש יש לנו " מעומד שלנו" !!!!! המיכרזים הם למראית עיין בלבד!!!!!!!!!!!
  • 3.
    אלי א' 03/02/2011 14:05
    הגב לתגובה זו
    כל מה שמעניין אותו זה לעשות לביתו ולמשפחתו נישל אלפי יהודים מפרנסתם בגידול ביציים כדי להעשיר את משפחתו, אז הוא מתעניין בפרנסת הערבים.
  • 2.
    רמי לוי מעסיק אותם (ל"ת)
    סחטיין 03/02/2011 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עובד שלא יתאסלם תוך 60 יום ... יפוטר (ל"ת)
    מעסיק גדול 03/02/2011 13:20
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי