ניתוח של "אנרג'י טריביון": ייצוא הגז מ'לוויתן' בצינור - עלות של 30 מיליארד דולר

המגזין היוקרתי מעריך שרזרבות הגז בישראל יגיעו ל-50 TCF. "ישראל תהיה חייבת לייצא 1 TCF בשנה, אירופה תקלוט את זה בקלות". האופציה המועדפת - LNG בקפריסין. מה צפוי - מצורף הניתוח המלא
אריאל אטיאס | (35)

בזמן שהמלצות ועדת ששינסקי להעלאת המיסוי על תגליות גז ונפט עושות את דרכן למליאת הכנסת, הגז הטבעי כחול לבן ממשיך לעשות רעש בעולם ומושך אנליסטים, כלכלנים וכותבים מקצועיים בתחום האנרגיה העולמי להיכנס לעובי הקורה של הקידוחים הישראלים ולהעלות את השאלה המתבקשת - איך ישראל תצליח לממש את עתודות הגז הגדולות שמול חופיה.

חדש ב-Bizportal - מדור חיפושי נפט וגז

בסוף השבוע האחרון פרסם מגזין האנרגיה המוערך "אנרג'י טריביון" (Energy Tribune) כתבה תחת הכותרת "האופציות של ישראל למימוש עתודות הגז טבעי שנמצאו במעמקי הים התיכון". בסקירה מקיפה, טוענים ניקולאס מיטסוס (Nicholas Mitsos) ומייקל אקונומידס (Michael Economides), עורך המגזין ואחד האנשים המוכרים בסקטור האנרגיה העולמי, "ההכרזות האחרונות הכניסו את ישראל לתוך קבוצה של שחקניות אנרגיה מובילות".

בהתבסס על התגליות האחרונות, 'תמר' ו'לוויתן', בגודל 25 טריליון רגל מעוקב (TCF) ודו"ח העתודות שפרסם משרד הגיאולוגיה האמריקני לפיו באזור הים התיכון עשויים להיות כ-200 TCF גז טבעי ניתנים להפקה, מעריכים במגזין כי "הערכה הגיונית, על-פי הניסיון, היא שרזרבות הגז שימצאו בישראל יעברו את ה-50 TCF, וישתוו לרזרבות של מצרים ולוב וידרגו את ישראל בין 25 המדינות עם הרזרבות הגדולות ביותר בעולם".

השותפה הגדולה במאגר 'לוויתן', נובל אנרג'י, נתקלה בשבוע שבעבר בביקורת מצד מגזין פורצ'ן שהטיל ספק ביכולותיה לפתח את תגלית הגז במים עמוקים הגדולה ביותר שנמצאה בעולם בעשור האחרון. שותפות נוספות במאגר הן רציו יהש, דלק קידוחים יהש ואבנר יהש.

סימן השאלה הגדול הוא מה ישראל תעשה עם כל הגז? המגזין טוען, שגם אם ישראל תמיר את כל ייצור החשמל העתידי שלה למערכות המבוססות על גז טבעי היא עדיין לא תצרך מעל 0.5 TCF בשנה. באופן תיאורטי - גם אם כל כלי הרכב במדינה יהיו ממונעים בגז טבעי עדיין ישראל תוכל לייצא כ-1 TCF בשנה לחו"ל, הרוב כנראה לאירופה.

מדינות מערב אירופה מייבאות כ-10 TCF גז טבעי בשנה, 85% באמצעות צינורות ו-15% מהגז מגיע בצורה נוזלית (LNG). ע"פ התחזיות, ייבוא הגז באירופה צפוי לגדול ב-50% בשני העשורים הבאים ולכן "ייצוא של 1 TCF מישראל לאירופה ייקלט בקלות רבה וייצר הכנסות של כ-6 מיליארד דולר בשנה למדינה ולשותפיה".

איך הגז יגיע לאירופה? "אפשרות להניח צינורות ביבשה במדינות השכנות - סוריה, לבנון, ירדן או עיראק - בלתי סבירה במצב הגיאופוליטי הנוכחי". אפשרות נוספת היא להניח צינורות בקרקעית הים שיתחברו ליוון - "הפרויקט המאתגר ביותר מסוגו אי-פעם". מדובר במסלול באורך של 1,040 קילומטר.

בהתבסס על פרויקטים דומים שבוצעו עד היום ובדרישות (יכולת להעביר 1 TCF בשנה) עלות פרויקט הנחת הצינורות עשויה להגיע ל-25 מיליון דולר לקילומטר או לסך של 26 מיליארד דולר. כמו כן, המגזין טוען שיוון תצטרך לשדרג את מערכת שינוע הגז במדינה כך שיוכלו להתמודד עם העברת 1 TCF בשנה - מה שיגדיל את עלות הפרויקט בעוד 4 מיליארד דולר לפחות.

לכן, לא מדובר באופציה רווחית לישראל ולשותפים כותבים במגזין ודרך טובה יותר היא העברת הגז באמצעות אוניות. "העלות מסתכמת ב-5 דולר ל-MMBtu (מיליון יחידות תרמיות בריטיות, כ-26.8 מ"ק של גז א.א) ותותיר בידי המדינה רווח זעום לאור מחירי הגז הרוסי".

ניתוח המצב: בשלב הראשון ישראל יכולה להשתמש בגז טבעי דחוס (ראשי תיבות CNG : Compressed Natural Gas) שישונע ע"י אוניות לקפריסין, איי ספרד וספרד עצמה. עלות הפרויקט נאמדת בכ-2.5 מיליארד דולר או 3 דולר ל-MMBtu. הכנסות צפויות: מעל 1 מיליארד דולר בשנה (בהתבסס על מחירי השוק של 9 דולר ל-MMBtu) רווחי מאוד לחברות. טווח זמנים: תוך 24 חודשים. כמות: 0.2 TCF לשנה.

תגובות לכתבה(35):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 24.
    בר ברע 24/01/2011 09:44
    הגב לתגובה זו
    השקעות זעומות, סיכון נמוך
  • 23.
    גם ככה כל הכסף מהמיסים על הגז ילך למפלגות... (ל"ת)
    דוד 24/01/2011 08:07
    הגב לתגובה זו
  • 22.
    אלבנדי 24/01/2011 02:29
    הגב לתגובה זו
    ממה שקראתי אין הטבות כל כך גדולות והכרה בהוצאות מוגבל ולא כפי שנטען 200%. אבל הכל מנוסח במילים גבוהות שבאות להסתיר את המלצות האמת. ואת אחוז המס האמיתי. רוב הדוח מוקדש לנימוקים מדוע מוצדק להעלות רטרואקטיבית מיסים ולמה המס שלהם צודק. אבל הדו" ח עצמו מעורפל וכל הטבה שניתנה מוגבלת בסכום.
  • 21.
    מוישלה 24/01/2011 01:00
    הגב לתגובה זו
    יווצרו מקומות עבודה בקפריסין! המיסוי בגין העבודה של העובדים ילך לממשלת קפריסין.
  • 20.
    משה 23/01/2011 21:00
    הגב לתגובה זו
    צינור הגז מנורבגיה לאנגליה עלה 10 מיליארד דולר - מסלולו מעל 1300 קילומטר. המספרים שמדברים עליהם כאן הם חרטה וכנראה שמנסים לשכנע אותנו שהפרוייקט יקר כדי שלא נתמוך בשישינסקי. הנה פרטים נוספים: http://www.youtube.com/watch?v=B1hHHa9XIEM
  • בר ברע 24/01/2011 09:51
    הגב לתגובה זו
    העומק של הים הצפוני הוא כ 90 מ' לעומת אלפי מטרים של הים התיכון. הנייר סובל הכל .
  • 19.
    יזמקו 23/01/2011 18:33
    הגב לתגובה זו
    אפשר להפנות את כל עתודות הגז להתפלת מים בכמות שתפתור את כל בעיית המים באזור, תפיק רווח עצום ליזמים ורגיעה ושלום לאזור כולו.
  • irda76 23/01/2011 19:31
    הגב לתגובה זו
    אך מה אם הבעיות אינן כלכליות, ולא חברתיות, ולא קיפוח, ולא כיבוש, ועוד אותן סיסמאות ההבל של " תדמית המראה" וחוסר התובנות התרבותיות המערביות -- אלא שנאה עזה, דתית, תרבותית ואדאולוגית?
  • 18.
    צריך לשים 20 אלף בכל 23/01/2011 18:31
    הגב לתגובה זו
    רציו ישראמקו מודיעין
  • 17.
    אורי 23/01/2011 18:22
    הגב לתגובה זו
    הרי אין ספק שליוויתן עם 16TCF ותמר עם 8 TCF ועוד מירה ושרה עם כ-4 TCF מהוות כמות עצומה של גז. אבל איך להוציא אותו ממעמקי הים? לשאלה זו אין הרבה מה להתלבט. או באמצעות צינור או באמצעות LNG, או באמצעות CNG. אבל כל אופציה כזו עולה מליארדי דולרים של השקעה, עם בעיות גיאופוליטיות לא פשוטות. הדרך היחידה להינות מהגז הזה היא להעביר אותו באמצעות צינור ארצה לשימוש מקומי אך אנו לא יכולים לצרוך מעל ל0.5 TCF במקרה ההיפוטטי ביותר. מה עושים? אפילו אם נסתכל על עוד השקעות עצומות במיליארדי דולרים רק כדי לייצא אותו אז אנו לא ניהיה ריחחים. הסיבה היא שאם ניקח לצורך חישוב הערך המהוון של כל תקבולי המזומנים הצפויים בעתיד, ריבית הלוואות מקובלת של 10% אז כבר לא שווה לנו כל העסק הזה. הפתרון היחיד הוא להקים מתקן LNG עבור כל משרח התיכון אשר ישרת צורכי הנלת הגז של כל המדינות השכנות (מצריםף ישראל, יוון, סוריה, לבנון, קפריסין...) אבל ואו ניהיה ריאליים ... דבר כזה יקרא בחיים או במקרה הטוב בעוד עשרות שנים כך שהערל הנקי כולל היוון NPV עלול ליהיות שלילי
  • 16.
    מנייה של פושעים ורמאים שעומדים בראשה נבלות (ל"ת)
    מאוכזב ממודיעין 23/01/2011 17:21
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    אין רווח מוכר הכל .הכל יחתך לחצי (ל"ת)
    בית תמ חוי 23/01/2011 15:36
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    שימו לב 23/01/2011 15:36
    הגב לתגובה זו
    http://wallstreet.bizportal.co.il/stock.php?id=DRYS
  • 13.
    איתן 23/01/2011 15:33
    הגב לתגובה זו
    מתוך הכתבה: אם נמיר את כל יצור החשמל לגז נצרוך חצי TCF לשנה. תמר לוויתן שוות 25 TCF. כלומר, תוך 50 שנה יגמר הגז. אז מה הבעיה? מה, אנחנו לא מסוגלים לתכנן 50 שנה קדימה? אפשר להפסיק לקנות מחו" ל נפט ופחם לחשמל ולעשות הכל בעזרת הגז. ואם יהיו עוד תגליות נוכל גם להניע בגז הזה את המכוניות שלנו ולהפסיק לקנות נפט. מה יותר טוב מזה? מישהו יכול להגיד לי למה?
  • צבחקה החשמלי 23/01/2011 17:36
    הגב לתגובה זו
    כי צריך להחזיר השקעות ואף משקיע לא יחכה 50 שנה, חוץ מזה שישראל תמצא עוד 25 TCF במשך השנים. יש לנו לדורות קדימה. ועוד לא דיברנו על הנפט ועל הגז שקפריסין תמצא.
  • קובי 23/01/2011 16:28
    הגב לתגובה זו
    מספיק לנו ל- 20 השנה הקרובות את מה שיש בתמר, לוויתן זה רזרבה
  • אחרי 20 שנים יהיה כבר פטנט מהשמש (ל"ת)
    kjhu 23/01/2011 18:17
  • איתן 23/01/2011 16:50
    זה סך הכל 20 שנה, לא 200 שנה... אפשר לחכות שתמר תיגמר ולהמשיך לשאוב מלוויתן עוד 40 שנה קדימה. או במקום זה, להפסיק לקנות נפט ולהשתמש בגז לרכבים פרטיים כבר מחר. בלי LNG ובלי לזרוק לפח 30 מיליארד דולר על חתיכת צינור.
  • יאשה 23/01/2011 16:02
    הגב לתגובה זו
    יש להוסיף נתון קיים של גז טבעי ל - חמש השנים הקרובות מאכילת החומוס בארץ! ומאכילת חמין בשבתות!
  • 12.
    LNG בקפריסין כתוצאה מחמדנותו של שטייניץ (ל"ת)
    אזרח 23/01/2011 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    איתי 23/01/2011 15:18
    הגב לתגובה זו
    למי שיודע להבין מעבר לכתוב מדובר בנתונים מעולים, חברה לקנות רציו גם בלי נפט יש אפסייד של עשרות אחוזים ואם יהיה נפט המנייה בכלל תגיע לשווי מטורף
  • 10.
    משקיע 23/01/2011 15:16
    הגב לתגובה זו
    להיכנס, מתחילים להתעניין בשוק הישראלי, עניין של זמן עד שכסף מחו" ל יתחיל לזרום. שווה להיות במניות הללו.
  • 9.
    j 23/01/2011 15:06
    הגב לתגובה זו
    בשביל להבין שרציו תשלש את עצמה? יאללה גם נפט ורציו בשער 500
  • 8.
    לא כ" כ הבנתי 23/01/2011 14:58
    הגב לתגובה זו
    אבל אם עלות הפרוייקט 30G$ ז" א שהשותפים יעשו קופה לא רעה כי המדינה לא תראה רבע שקל עד שימחרו 250% דהיינו 75G$ אני במקום השותפים עושה את העלות היקרה ביותר ומרוויח כמה שיותר ושהדינה תחכה ותמתין מהצד ובשקט רבבבבבבבבבב...
  • יצחק 23/01/2011 16:06
    הגב לתגובה זו
    שרק ההיטל שמרכיבו 33% מהמיסוי נדחה. התמלוגים ומס החברות משולמים מייד הם לא נדחים והם כל אחד כ 33% מהמיסוי.
  • יצחק 23/01/2011 15:46
    הגב לתגובה זו
    רק ההיטל נידחה זה אחד התיחמונים של דו" ח ששינסקי.
  • 7.
    30 מיליארד שקל ולא דולר (ל"ת)
    ד" ר גירבוז 23/01/2011 14:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כל הכבוד - תעשייה לתפראת אל תתנו לשטייניץ (ל"ת)
    להרוס - תפיצו מקפריס 23/01/2011 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שממינציט 23/01/2011 14:52
    הגב לתגובה זו
    כולם ואז לא יהיה צריך לעשות עם הגז דבר, אלא להשאיר אותו באדמה. הרי על הצינור הוא ירצה מס מיוחד ועל מתקן ההנזלה הוא יגבה מע" מ כפול.
  • 4.
    בינתיים ביבי ה... דופק את כל הסקטור של הגז (ל"ת)
    דויד 23/01/2011 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נילי 23/01/2011 14:46
    הגב לתגובה זו
    ההפך מכך. המדינה אינה מוכנה להשקיע. היא כן מוכנה לקחת כסף שלא מגיע לה .
  • 2.
    אם תרצו אין! (ל"ת)
    הרצל 23/01/2011 14:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנו לפני גל ירידות חזקות במניות גז לברוח לפני (ל"ת)
    א יוסי 23/01/2011 14:45
    הגב לתגובה זו
  • ישראל 23/01/2011 17:39
    הגב לתגובה זו
    תלמד יש בעלי עניין, שיש להם השפעה וכח שאתה לא מתאר, ובין היתר הם יכולים לקדם כתבות מסוימות, כשהדבר קריטי אנו כלל הציבור יודעים אותו בדיעבד. תסתכל על מניית רציו, עם כל הרעש שמסביב היא עדיין יציבה, אם אתה רוצה לדעת את האמת תסתכל איך המניה מתנהגת. ורציו מתנהגת כמניה חזקה, שככל הנראה עוד תעלה ויפה. כנראה שיש שם גם נפט ואז שישו ושמחו
  • ברק ברח 23/01/2011 15:48
    הגב לתגובה זו
    צריך להיות באמת קונילמל בשביל לברוח... רציו משמע גז וסיכוי לנפט זה לא גבעות וכל מיני כאלה שעדין מחפשים את עצמם.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.