פסגות על קרדן: "התמורה מעסקת ג'יטיסי נועדה להרחבת הפעילות בסין; נסחרת ב-7% דיסקאונט"
חברת קרדן אן.וי, בשליטתם של יוסי גרינפלד, אבנר שנור ואיתן רכטר, מדווחת היום כי גייסה כ-195 מיליון אירו ממכירת מניות החברה הנכדה ג'י.טי.סי פולין, לאחר שהודיעה אתמול כי תמכור 16% ממניותיה באמצעות הצעת מכר פרטית.
לאחר המכירה תמשיך חברת הבת ג'י.טי.סי אחזקות השליטה האפקטיבית בג'י.טי.סי ותחזיק כ-27.14% מהון מניותיה. הכנסות המכירה ישמשו את קרדן להגדיל את גמישותה הפיננסית ביישום האסטרטגיה העסקית שלה. במסגרת המהלך, התחייבה החברה שלא לבצע עסקאות במניות הנותרות במהלך תקופה של 15 חודשים לפחות.
לדברי אלאן איצקוביץ', יו"ר הדירקטוריון המנהל של קרדן אן.וי: "בעקבות הביקושים הגדולים, החלטנו להגדיל את הנתח הנמכר ל- 16%. המכירה הייתה בפיזור רחב, למספר רב של גופים מוסדיים פולנים ובינלאומיים".
ג'י.טי.סי פולין הוקמה ב-1994 והינה אחת מחברות נדל"ן המניב המובילות בתחום הפיתוח במרכז ומזרח אירופה. המנייה הונפקה לציבור בשנת 2004 ושווי השוק שלה הינו כ-1.38 מיליארד אירו. בהתאם לדוחות הכספיים עבור הרבעון השלישי השווי המוערך של נכסי הפורטפוליו של החברה עמד על 2.4 מיליארד אירו וערך ההשקעות בנכסים מניבים הינו בסך של כ-1.5 מיליארד אירו, כמחציתם בפולין.
בבית ההשקעות פסגות מניחים כי התמורה תיועד לביצוע השקעות חדשות או לחיזוק השקעות קיימות. "למעשה זוהי דרך הפעולה העיקרית של קבוצת קרדן. פיתוח פעילות מאסיבית במדינות מתפתחות לצורך בניית פלטפורמה רחבה אשר מתפתחת באופן עקבי ולאחר ביצוע אקזיט חלקי משתמשים בתמורה לצורך הרחבת פעילות מתפתחת אחרת".
"קרדן מוותרת על חלק משמעותי מהאחזקה העיקרית והטובה ביותר שלה כאשר להערכתנו חלק מהתמורה יופנה כאמור לפעילות מתפתחת אחרת", מציינים בפסגות. "אנחנו סבורים כי הפעילות שתורחב הינה פעילות הנדל"ן בסין. למעשה יש פה מעין רכיב מסוים של הגדלת הסיכון. קרדן כבר כיום פועלת ברמת סיכון גבוהה יחסית הנובעת מהאזורים הגיאוגרפיים בהם היא נמצאת.
בקרדן סבורים כי בערים בהם החברה פועלת בסין, ערים המוגדרות כteir2-3, לא קיימת בועה ועיקר הדירות שהן מוכרים מיועדות למגורים ולא להשקעה. בנוסף תהליך העיור הגדול בסין צפוי להמשיך לתמוך בפרויקטים המיועדים למגורים בערים אלו. בפסגות מציינים כי לחברה תוכניות להרחבה משמעותית של פעילות הנדל"ן המניב ולפתוח מרכזים מסחריים נוספים לזה שכבר נפתח ברבעון האחרון. פעילות זו דורשת כמובן מימון רב ולכן סביר כי נראה הפניית כספים לפעילות זו. . בעקבות המכירה עדכנו את מחיר היעד הכלכלי ל-23.1 שקל למניה, גבוה בכ-1% ממחיר המניה בשוק. הדיסקאונט הסחיר עומד כיום על 7% בלבד. אנו משאירים בשלב זה את המלצתנו על תשואת שוק".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
