נובל אולי "קטנה" - אבל היא השותפה הנכונה לפיתוח לוויתן

המגזין פורצ'ן פרסם אתמול מאמר בו הוא מטיל ספק ביכולת של נובל לפתח את ה'לוויתן', אני דווקא שמח שנובל איתנו
אריאל אטיאס | (28)

בישראל נהוג להתייחס לשותפה האמריקנית של תשובה בקידוחי הגז בישראל כענקית חיפושים בעלת ניסיון עשיר במציאה ובפיתוח מאגרים חדשים. נכון שהמציאות קצת שונה ונובל אנרג'י אינה נחשבת לענקית אנרגיה בגזרה הבינלאומית, אך דווקא בגלל זה היא טובה לנו, הישראלים.

מגזין הכלכלה פורצ'ן (Fortune), אחד הגדולים והוותיקים בעולם, פרסם אמש כתבה תחת הכותרת "Noble's cause: Can an independent manage Israel's Leviathan?" בה הוא הביא ציטוטים ממומחים שבחנו את יכולתה של נובל אנרג'י לפתח את תגלית הגז במים עמוקים הגדולה ביותר שנמצאה בעולם בעשור האחרון, 'לוויתן', בה קיימים מצבורים של 16 טריליון רגל מעוקב (TCF) גז טבעי.

בכתבה הראתה כתבת המגזין שלי דובויס בקיאות רבה במתרחש בזירת הגז שהתפתחה בישראל בשנתיים האחרונות, למעט בלבול קל בין נובל אנרג'י (סימול: NBL) לנובל קורפ (סימול: NE), חברה שוויצרית המספקת שירותי קידוח והפקה, תובלה ימית ושירותים נלווים לתעשיית הנפט והגז העולמית.

אין ספק שנובל לא מגיעה עם הגב הפיננסי והניסיון הקיים בחברות גדולות כגון אקסון מובייל (סימול: XOM) הנסחרת לפי שווי של 400 מיליארד דולר, שברון (סימול: CVX) הנסחרת לפי שווי של 187 מיליארד דולר או רויאל דאץ' של (סימול: (RDS.A) ההולנדית ונכון ש'לוויתן' הוא התגלית הגדולה ביותר בהיסטוריה של נובל אנרג'י והוא שוכן במדינה "שכל שכונותיה היו רוצות לראות אותה חדלה מלהתקיים".

גם אין עוררין שתגלית הגז של נובל אנרג'י, שבסיסה בבירת הנפט האמריקאית יוסטון שבטקסס, והשותפות הישראליות עדיין בתחילת דרכה, והוצאת הגז ממעמקי הים עשויה להיות קשה מכפי שרוב המשקיעים חושבים ואולי בין המסובכות בעולם, אך לכן אנחנו צריכים חברה עם תיאבון גדול, חברה צומחת שהתגלית האחרונה בישראל מהווה עבורה כ-15-20% עלייה בתפוקה.

כ-60%-70% מפוטנציאל הנפט העולמי מצוי במדינות מוסלמיות וזאת גם הסיבה שלמרות מיקומה הגיאוגרפי של ישראל, בין ירדן (המחזיקה ברזרבות פצלי שמן בין הגדולות בעולם) ובין מצרים בה התגלו כבר לפני שנים רבות מצבורים ענקיים של גז טבעי, עד שנת 1997 חברות זרות בתחום חיפושי הנפט והגז בכלל לא הגיעו לישראל (בריטיש גז הייתה הראשונה ונובל אנרג'י הייתה השנייה ב-1999).

ניתן להניח שהסיבה שלמרות הגילוי של 'ים תטיס' ולמרות תגלית 'תמר' בתחילת 2009, חברות חיפוש זרות נוספות עדיין לא הגיעו לכאן הוא החרם הערבי איתו חברות ענק כמו אקסון, 'שברון' או 'של' המצוינות בכתבת המגזין, ממש לא היו רוצות להתעסק.

נובל אנרג'י פועלת בגינאה (רפובליקה במערב אפריקה), קאמרון, בריטניה, אקוואדור ואפילו סין. נובל אנרג'י היא שותפה בכירה בכל קידוחי המים העמוקים שנעשו כאן בעשור האחרון ולא מתביישת לציין את ישראל באתר הבית שלה תחת הפעילות הבינלאומית שגרמה לצמיחה הגדולה בתפוקת החברה בעשור האחרון.

אז נכון, הסיפור לא פשוט והדרך עוד ארוכה, אך נובל אנרג'י היא השותף שאני שמח לראות לצידנו, חברה ותיקה (הוקמה ב-1932) עם תיאבון גדול לצמיחה ולא איזו חברת ענק שבשביל להימנע מהסתבכות עם החרם הערבי הייתה עוצרת את כל הפעילות בישראל ודוחה את פיתוח הפרויקט בעוד שנים רבות ובכך גם את העצמאות האנרגטית של ישראל.

תגובות לכתבה(28):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 23.
    אלבנדי 23/01/2011 02:30
    הגב לתגובה זו
    אגב, השותפים המקוריים של אבנר ודלק קידוחים בתטיס היו 2 חברות נפט בינלאומיות שפרשו בגלל החרם הערבי. בעקבות כך נדרשה אבנר להחזיר הרישיונות הימיים לממונה לחיפושי נפט (למדינה). רק בעקבות הליך משפטי שאבנר פתחה נגד המדינה, סוכם לתת לה ארכה למצוא שותף בעל ניסיון בקידחים ימיים לעומק גדול. הגיאולוג של אבנר, דר' רוזנברג נסע לארה" ב והביא את נובל תוך זמן קצר במקום הגורילות שברחו. נובל קיבלו תנאים מצוינים.יכולתם המקצועית נבחנה אז (1999) ע" י הממונה על חיפושי הנפט. בזמנו נובל נסחרה לפי שווי של 2 מיליארד דולר. היום היא נסחרת לפי 15 מיליארד דולר. ברור שנובל תצטרך להתאמץ כדי להשיג את המימון לפיתוח תמר לוויתן יחדיו.
  • 22.
    על אטיאס כתב גורביץ' בכתבה על היפוך מגמה? (ל"ת)
    צח-העט 22/01/2011 17:36
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    הנביא 21/01/2011 22:45
    הגב לתגובה זו
    מסתמן תיקון אלים במניות הנפט/גז, ביחוד במניות לוויתן. תבנית ראש כתפיים.
  • ל21 למה צריך להזהר? (ל"ת)
    יעקב 23/01/2011 20:36
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    השמקיע המודאג 21/01/2011 22:37
    הגב לתגובה זו
    כנסו לאתר הזה ותהיו בהלם!!!! הפכנו לבדיחה וללעג אם אנו ממנים זייפנים כרוניים לעמוד בראש וועדות !! http://www.eytan-sheshinski.com
  • 19.
    עמלץ לבן 21/01/2011 21:57
    הגב לתגובה זו
    זה שר אוצר אמין כל מילה מקיים ואפשר לסמוך עליו. האם הייתם קונים מימנו מכונית משומשת תחשבו על זה
  • 18.
    קרנות נאמנות גז ונפט הקניה הטובה והנכונה . (ל"ת)
    זה הסקטור 21/01/2011 17:54
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    אלמגור 21/01/2011 13:12
    הגב לתגובה זו
    סחטן על הכתבה,גאון פיננסים
  • 16.
    ראיה נכונה ונבונה (ל"ת)
    משקיע 21/01/2011 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    למה לקח שישנסקי 10 חודשים לחשב מומוצע OECD (ל"ת)
    8 21/01/2011 07:15
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    מסכים (ל"ת)
    אני 20/01/2011 21:55
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    מגיבה 20/01/2011 21:34
    הגב לתגובה זו
    אם יאפשרו לנובל היא כנראה תבצע זאת על הצד הטוב ביותר, כל החברות הגדולות היו פעם קטנות, עדיין על פי התנהלות (למי שעוקב דרך yahoo ו-zacks, נובל בעלת נפח מסחר לא מבוטל. ובנתיים עלי היא מועדפת ולא חברה כמו BP עם הזחיחות שלה והנזקים שגרמו בים. יש שטוענים שנובל חברה בינונית ומנהליה רציניים. שרק יתנו לעבוד, לפרגן והתוצאה תהיה חיובית!
  • 12.
    יופי רק חבל ששטייניץ גזל ממנה 62% בלי בושה (ל"ת)
    הישראלי המכוער 20/01/2011 21:16
    הגב לתגובה זו
  • simon 20/01/2011 21:36
    הגב לתגובה זו
    I agree with what the analist say and share his opinion
  • 11.
    השכל חזר למוח שלך ? פתאום אתה מדבר לעניין (ל"ת)
    מה קרה אטיאס 20/01/2011 20:37
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    בובו 20/01/2011 16:48
    הגב לתגובה זו
    מי זה בכלל אריאל אטיאס
  • דן 21/01/2011 21:37
    הגב לתגובה זו
    בבתחתית הכתבה רשום " עורך אתר ביזפורטל" .... והוא הביע דעה אישית..
  • 9.
    אלדו 20/01/2011 15:19
    הגב לתגובה זו
    נובל לא פישלה ומיצאה את המירב מכל המאגרים ,חברה אמינה עיקבית ואמיצה לעמוד כנגד כל החרם הערבי שמופנה כנגדנו. נובל קיימת 80 שנה עם פול נסיון ואין-ספור של הצלחות
  • 8.
    הבחור לא היה חרדי פעם ? (ל"ת)
    בן קיבוץ גזית 20/01/2011 14:36
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    קשקשן 20/01/2011 12:36
    הגב לתגובה זו
    מאיפה אתה יודע
  • 6.
    רק שלא בטוח שהיא עדיין שמחה להיות איתנו (ל"ת)
    לאחר כל ההשתלחויות.. 20/01/2011 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כתבה יפה והוגנת! כל הכבוד (ל"ת)
    רן רן 20/01/2011 11:23
    הגב לתגובה זו
  • אין ספק שנובל חברה עם שם בין לאומי. (ל"ת)
    רונן 20/01/2011 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מארק 20/01/2011 10:05
    הגב לתגובה זו
    בריטיש גז קיבלת היתר לחיפושי נפט/גז ב יוני 1999 חודש אחרי שנובל כבר התחילה לקדוח התגלית הראשון שלה בארץ - קידוח נעה
  • 3.
    צודק=כתבה נבונה (ל"ת)
    tuki 20/01/2011 10:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חזק -הכתבה בפורצ' ן לא מציגה את התמונה האמיתית (ל"ת)
    סמי 20/01/2011 09:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אריאל אתה הזויייייייייי פעם ככה ופעם ככה (ל"ת)
    הרואה ואינו נראה 20/01/2011 09:38
    הגב לתגובה זו
  • ירון 20/01/2011 09:44
    הגב לתגובה זו
    זה המקום שלו להביע את דעתו. בכתבה הוא מעביר את הדיווח העובדות. כפי שכל האתרים האחרים עשו הבוקר פולו-אפ. כאן הוא אומר את דעתו האמיתית מה הוא באמת חושב
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי