זינקו ללא סיבה: שתי מניות הנמצאות בהסדר חוב וטיפסו בעשרות אחוזים
*** פורסם לראשונה: 13:33
שתי מניות קטנות ריכזו היום עניין רב וזינקו בצורה חדה וללא כל הסבר כלכלי העומד מאחריהן. הדבר המשותף לשתי החברות הוא שמדובר בחברות קטנות הנמצאות בקשיים ובמגעים להסדר לקראת גיבוש הסדר חוב. שתי החברות הן חברת הנדל"ן תשואה 10 וחברת קבלנות התשתיות מלרג.
חברת תשואה 10 העוסקת בתחום הנדל"ן והיא נמצאת כיום בשליטת יונה שמש וחבר הכנסת לשעבר ויצמן שירי. מניית החברה טיפסה ב-715 במחזור של 2.2 מיליון שקל. החברה נקלעה לקשיים במשבר העולמי האחרון ולא הצליחה לעמוד בתשלומים למחזיקי החוב.
בהודעה שהוציאה החברה לפני כשבוע ועל פי ההסדר המתגבש - בעלי החוב צפויים להשתלט על החברה ולהמיר את חובם למניות. בשלב זה לא ידוע מה יהיה חלקם של בעלי המניות בהסדר - אולם אם לשפוט על פי הסדרים דומים, בעלי המניות ידוללו כמעט לחלוטין.
נציין כי בחודש ספטמבר האחרון קרה דבר דומה במניות החברה. משפל של 1.3 אגורות, זינקה מניית החברה ביום מסחר בודד לרמה של 3.8 אגורות. מאז איבדה מניית החברה גובה עד לשער של 1.7 אגורות - השער האחרון לפני הזינוק הנוכחי.
החברה השנייה היא חברת מלרג העוסקת בתחום קבלנות התשתיות. לפני מספר חודשים נקלעה החברה לקשיים תזרימיים והגישה לבית המשפט בקשה (שאושרה) להקפאת הליכים. מאז ועד היום ניהלה החברה מגעים עם שתי קבוצות שירכשו את החברה.
ההצעה הטובה ביותר וזו שגם אושרה על ידי מחזיקי האג"ח היא של ארקו אחזקות. במסגרת העסקה ארקו תקבל 51% ממניותיה של מלרג והיתרה תועבר למחזיקי החוב. עוד סוכם כי ארקו תרכוש את השליטה תמורת סכום של 100,000 שקל ותעמיד לחברה הון חוזר בהיקף של 9.9 מיליון שקל נוספים. עוד סוכם, כי פרט למניות, ימירו בעלי החוב את חובה של מלרג אליהם לסדרת אג"ח חדשה בהיקף של 70 מיליון שקל.
- 11.במלרג אין מה לחפש במניה. האגח מעניינות. (ל"ת)ירין 10/01/2011 01:28הגב לתגובה זו
- 10.הנביא 09/01/2011 19:35הגב לתגובה זוהמניה חתכה למעלה מ-50 אחוז. כיום היא בשערים של היום שהמניה זינקה. היא מנייה במגזר הנפט, ורק נכנסה לתחום. אך להערכתי - סיכון מאוד גבוה (אני לא הייתי שם שם את כל הוני).
- 9.ומה עם ספן? למה עולה היום ויום חמישי? (ל"ת)גיל 09/01/2011 18:11הגב לתגובה זו
- 8.טלי 09/01/2011 16:10הגב לתגובה זולכו תעבדו
- 7.המשקיע הפשוט 09/01/2011 15:01הגב לתגובה זוקל מאוד להריץ מניות בעלי ערך נמוך ואז במכה אחת למכור, המשקיע הפשוט שלא מודע לתרגילים כאלו נכנס ומהר מאוד מוצא את עצמו מופסד והרבה. אני בפרוש יכול לאמר שבעבר אכלתי אותה באיזו מניה ולא עוד, אבל כמו שאומר המשפט: פריירים לא מתים הם מתחלפים!!!
- 6.r 09/01/2011 14:59הגב לתגובה זובמלרג ארקו לוקחים 51% מניות והנושים 49%. בעלי המניות לפני קיום ההסדר מאבדים הכל. דבר דומה היה בשבוע שעבר בנידר ואנשים קנו בעלייה של מאות אחוזים.
- 5.בנצי 09/01/2011 14:56הגב לתגובה זומתי יזנקו לנדמארק וליטו גרופ?
- 4.משקיע 09/01/2011 14:16הגב לתגובה זוכסף על הרצפהההההההההההה
- 3.מחזור ש 40 אלף שקל במלרג ,נו באמת !!!!!!!! (ל"ת)מלרג 09/01/2011 14:11הגב לתגובה זו
- 2.הנביא 09/01/2011 13:55הגב לתגובה זומה זה משנה. אפשר לעשות סיבובים טובים.
- 1.הנביא 09/01/2011 13:43הגב לתגובה זוכשמניות מגיעות ל-1 אגורה כמעט (תשואה 10, היתה לא מזמן ממש קרובה) והן לא ברשימת שימור - קל מאוד להריץ אותן. מעניין, שאחרי הזינוק, הן גם נחתכות מאוד חזק - ושוב, מי שנכנס בשערים לאחר הקפיצה המטאורית, יכול לחכות שנים שהכסף יחזור לקדמותו.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
