מגיבים ל'לוויתן': זר - "הסיכון במניות ירד"; בשן - "עולה הסבירות לאימוץ ששינסקי"
חברת נובל אנרג'י והשותפות בקידוח 'לוויתן' אימתו היום את ההערכות המוקדמות כאשר דיווחו כי גודלו של מאגר הגז הוא 16 TCF. נובל ציינה כי מדובר בתגלית הגדולה בעולם בתולדות החברה והוסיפה כי מדובר בגז באיכות גבוהה.
ירון זר: "כבר לא סימני גז"
"'לוויתן' כבר לא רק סימני גז אלא תגלית מסחרית ענקית", כתב בסקירה ירון זר, "מדובר באבן דרך חשובה המפחיתה את הסיכון במניות. זאת מאחר שנפל התרחיש למציאת 'לוויתן' קטן". זר מציין כי סביר להניח שנקודת הקידוח לא הייתה אופטימאלית עבור שכבת הגז, אלא אופטימאלית בשקלול שכבות הגז והנפט. לדבריו, "עובי שכבת הגז אינה בהכרח העבה ביותר במאגר".
זר מציין כי "מדובר במאגר גדול ולכן נדרש יותר מקידוח אחד בכדי להעלות את האומדן. להערכתנו, במהלך שנת 2011 אומדן הגז בלוויתן עשוי לגדול משמעותית ככל שיצטברו נתונים נוספים, כגון קידוחים ומבחני הפקה".
באשר לתמחור המניות, זר מעריך שהאומדן שפורסם היום מגולם במלואו במניית רציו ומגולם ברובו במניות דלק קידוחים ואבנר: "ההשפעה העיקרית של ההודעה עשויה להיות בעיקר על סנטימנט בתחום ופחות על תמחור המניות". על כן, זר מעדיף את מניות דלק קידוחים יהש ואבנר יהש על רציו יהש.
ערן יונגר: "סבירות למציאת כמויות גז נוספות בעתיד"
"ההודעה של נובל מרמזת על סבירות למציאת כמויות גז נוספות בעתיד", כך אמר ערן יונגר, אנליסט האנרגיה של מגדל שוקי הון. "הודעה חיובית זו בדבר הכמות שנמצאה ורמיזה על היתכנות ממצאים נוספים יש בה כדי לתמוך במהלך החיובי בסקטור", הוסיף.
בקידוח 'לוויתן 1' נמצאו 16 TCF של גז שנובל אנרג'י הגדירה שמדובר ב"איכות גבוהה". יונגר מדגיש כי מדובר על מבנה גיאולוגי זהה לתמר: להערכתנו, בחירת מילים זו, מרמזת על סבירות למציאת כמויות גז נוספות בעתיד".
יונגר הוסיף כי "הודעה חיובית זו מחזקת את מהימנות הסקרים הסיסמיים ואנו סבורים כי ניתן בשלב זה לשקלל את כמות הנפט במאגר. אנו מערכים כמות זו לפי שווי של כ-500-700 מיליון דולר, המשקפים עלייה של כ-8%-10% לשווי המאגר".
גיל בשן: "לוויתן מעלה את הסיברות שמסקנות ששינסקי יאמצו"
"הכמויות הסופיות ינתנו רק לאחר שיבוצאו קידוחי אימות נוספים בשולי המאגר", מדגיש האנליסט גיל בשן מבית ההשקעות IBI, וזה צפוי לקחת עוד מספר שבועות". לדברי בשן, "יתכן כי הכמויות המוערכות יגדלו לאחר הקידוחים הנוספים לוויתן 2,3. קשה להאמין שיכפילו את הכמות כמו ב'תמר'". בשן מזכיר כי לקידוחי האימות ב'תמר' המתינו כ-4 חודשים.
בשן מציין כי השאלה האם מדובר בתגלית מסחרית, נותרה פתוחה. "תגלית מסחרית היא לא רק פונקציה של כמות אלא גם של אלף ואחד גורמים שיאפשרו ייצוא של הגז, מאחר וכל הגז במאגר מיועד לייצוא". לדבריו, "לא סתם השותפויות לא נוקבות במינוח 'תגלית מסחרית' - יש סימני שאלה גדולה לגבי אפשרויות הייצוא, זוהי משימה לא פשוטה כלל והוודאות לגביה עוד רחוקה מאוד".
למרות זאת, בשן מציין כי מדובר בחדשות טובות למשקיעים: "הדיווח מאשר את מה שהמשקיעים העריכו ולאמיתו של דבר כבר גילמו במחיר, כמעט ולא נשאר מרווח לתרחיש הפסימי ולשמחת כולם הוא גם לא התמשש". בשן מציין כי מכיוון שהדיווח כבר גולם במחיר ו"נלקח בחשבון כאופציה היחידה ע"י המשקיעים, התקשורת, החברות וכל העולם ואחותו", האנליסט מעריך כי אין סיבה לעליות נוספות במניות בעקבותיו, שכן "כמעט ואין פה שום מידע חדש". בנוסף, בשן מציין כי "הסיכוי שיתחילו להוציא גז מלוויתן לפני 2017 להערכתנו קלוש".
בשן ממליץ למכור את ישראמקו יהש, זאת משום שהיא עולה למרות שהיא איננה שותפה כלל בקידוח. בשן מעריך כי העובדה שקיים גז גם בלוויתן מעלה את הסבירות שהמלצות ועדת ששינסקי יאומצו.
ליאת גלזר: "עשויים לשמוע על רשיונות נוספים שיבחנו את אופציית הנפט"
"אין דרך הולמת יותר להערכתנו לסיים את 2010 מאשר בהודעה שפורסמה זה עתה", כך אמרה האנליסטית ליאת גלזר מאקסלנס. להערכת גזלר, גילוי נפט במאגר 'לוויתן' עשוי להביא לשינוי נוסף בהסתכלות על הסקטור כולו: "אנו עשויים לשמוע על רישיונות נוספים אשר יבחנו את אופציית הנפט".
גלזר גם מסכימה כי רציו מתמחרת את היקף המאגר ואף "כמות גז מעט גבוהה יותר". גלזר מציינת כי אפסייד נוסף צפוי להגיע בחודשים הקרובים משני מקומות: תמחור פוטנציאל הנפט ומיתון משמעותי של מסקנות ועדת ששינסקי.
ששינסקי ועדכוני הנפט משמעותיים מהדיווח
בהסתכלות קדימה, יונגר מציין את מסקנות ועדת ששינסקי בטווח הקרוב מאוד ולאחר מכן את העדכונים אודות שכבת הנפט. גלזר, בשן וזר מסכימים כי לעדכון הנוכחי של גודל מאגר 'לוויתן' השפעה נמוכה יחסית על תמחור המניות והשפעה גדולה יותר תהיה להמלצות הסופיות של ועדת ששינסקי.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
