קרדן ואלביט כבר לא? מדוע נפרדה דרכן של צמד המניות
בקרב הפעילים בשוק ההון, ישנה נטייה תמידית לחפש השוואות, בין מניה אלמונית למניה פלונית. הדחף להשוות נעוץ מעצם חוסר הוודאות המובנה בשוק ההון. גם מעריכי השווי אשר מקפידים לבצע היוון תזרימי מזומנים עתידיים תוך התחשבות בתחזיות מאקרו ומיקרו כלכליות, לא יכולים שלא להשתמש מידי פעם בשיטות ההערכה ההשוואתיות כמו שיטות מכפילי הרווח וההון. שיטת ההערכה ההשוואתית פשוט קלה ואינטואיטיבית מידי בשביל לא להשתמש בה. אך שימוש יתר בשיטה זו עשוי להחטיא את המטרה שלנו, כאשר לעיתים, הנתונים של חברה א' משתנים לעומת חברה ב', ובסיס ההשוואה נשמט.
שתי אחיות יפות?
כך קרה עם מניות קרדן אן.וי ואלביט הדמיה. לאורך שנים רבות, ובעצם עד אמצע 2010, התנהגות המניות הייתה כמעט זהה. שתי המניות הגיעו לשיא כל הזמנים בסוף שנת 2007, ושתיהן הגיעו לשפל בסוף 2008. בגרף המצורף, ניתן לראות כי התנהגות המניות דומה מאוד לכל אורך התקופה, גם אם עוצמת השינוי הייתה שונה. גם לאחר היציאה מהמשבר, ראה ציבור המשקיעים את החברות באופן דומה, והתנהגות המניות המשיכה באותו הרצף. אך החל מהקיץ האחרון, נראה כי ישנו שינוי מהותי בתפיסת המשקיעים את המניות, כאשר משקיעי קרדן נהנו מתשואה של 30% ומשקיעי אלביט הדמיה סבלו מתשואה שלילית של 20%. פער של 50% בפרק זמן קצר של חצי שנה, בין מניות אשר נתפסו דומות מאוד, מחייב הסבר.
על פניו, שתי החברות עוסקות בעסקים דומים: הן קרדן אן.וי והן אלביט הדמיה עוסקות בייזום נדל"ן במזרח אירופה. קרדן באמצעות חברת GTC ואלביט הדמיה במלונאות ובקניונים באמצעות פלאזה סנטרס. לקרדן פעילות פיננסים נוספת במדינות מזרח אירופה (אשר חלקה נמכר לאחרונה). לשתי החברות היו שאיפות התרחבות לשווקים מתעוררים נוספים - קרדן לסין ואלביט בהודו - שוב , מקור לדמיון בין החברות. לכל אחת מהן ישנו מרכיב נוסף של חלום, שאיננו בליבת העסקים הבסיסית של החברות: אלביט מחזיקה בחברת אלביט מדיקל, אשר מאפשרת חשיפה לתחום הביומד (אינסייטק וגמידה סל) וקרדן חשופה לתחומי המים (התפלה, טיהור וכד'). כך שבנוסף לסיפור הנפלא והחלום המגולם בנדל"ן בשווקים מתעוררים, עוררו החברות את דמיון המשקיעים גם בתחומים אקזוטיים נוספים.
החלום ושברו - חזרה לקרקע המציאות
מניותיהן של אלביט וקרדן נישאו על ידי גלי הגאות אשר הניעו כספים רבים לכל דבר שרק הריח מניחוח של שווקים מתעוררים והציגו עליות של מאות אחוזים עד סוף 2007. אך השינוי המהיר בתפיסות הסיכון והפחד ששרר בשווקים במהלך 2008 הביא את המניות לירידה של 90% (!) מהשיא של 2007. פרויקטים יזמיים, באופן טבעי, דורשים הון גדול ונשענים על אשראים גדולים במיוחד. המשבר הכלכלי של 2008 היה בראש ובראשונה משבר אשראי, ועצירת הכספים הביאה להקפאה של פרויקטים יזמיים רבים, כאשר החשש העיקרי שעלה באותה העת היה, לא האם החברות ירוויחו כספים, אלא האם בכלל יוכלו להחזיר את החובות שלהם.
לאחר שנרגע משבר האשראי, יכלו החברות לחזור לפעילות. ומכאן ניתן למדוד את מעשי ההנהלות של החברות שהביאו לתוצאה הנוכחית. מה קרה בקרדן? האירוע המהותי ביותר הוא מכירת חלקה של קרדן ב-TBIH, חברת בת אשר עסקה בביטוח ובפנסיה במדינות מזרח אירופה. פעילות זו, גם אם יש לה פוטנציאל גדול, דרשה מקרדן משאבים רבים והעלתה המינוף של החברה. מכירת חלקה של קרדן תמורת 625 מיליון שקלים הורידה את רמת הסיכון שבחברה.
בנוסף לכך, חתמה החברה עם קרן ההשקעות פימי על הסכם להשקעה בחברת הבת תה"ל (בעסקה של הלוואה ואופציות, כלומר בדומה לאג"ח להמרה), אשר מעניק לפימי אופציות למניות החברה לפי שווי של 189 מיליון אירו לעומת שווי בספרים של 97 מיליון אירו. בנוסף לכל אלו, לקרדן פעילויות עוגן בישראל, באמצעות החזקה בקרדן ישראל (נדל"ן, מכירות רכב וליסינג).
ההתפתחויות החיוביות בפעילות החברה באו לידי ביטוי בתשואת האג"ח של החברה שירדה מרמה מסוכנת של 8.5% ביוני השנה, עד לרמה של כ-5% כיום. תשואה כזו בדירוג של BBB+ עדיין מייצגים סיכון גבוה יחסית, אך יחד עם זאת היא מאפשרת גיוס הון לחברה אם תחפוץ בכך. הנפקה עתידית של תה"ל עשויה להציף ערך משמעותי לחברה בטווח הארוך יותר. בזמן שמחזיקי החוב של קרדן נהנו מירידת רמת הסיכון בחברה, לא ניתן להגיד זאת בצורה מלאה על בעלי המניות. למרות המהלכים החיוביים האלו, המניה עדיין נמצאת ברמה נמוכה בכ-25% מזו שבה שייטה לפני שנה, וכ-70% מתחת לרמות השיא של 2007.
מה קרה באותו הזמן באלביט הדמיה? נראה כי שוק ההון פחות אהב את המהלכים של אלביט, אשר היו שנויים במחלוקת. רבות מפעולותיה של אלביט העידו על צורך הולך וגובר במזומנים: מלבד כניסה לשוק הנדל"ן המסחרי בארה"ב על ידי רכישת MDT, החברה ניסתה לגייס כספים בשוק ההון על ידי הרחבות סדרה ז' ב-200 מיליון שקל , אשר מתוכם הצליחה לגייס רק 161 מיליון. בנוסף, החברה מכרה מניות של חברת הבת פלאזה שברשותה ב-98 מיליון שקל, וניסתה מספר פעמים להנפיק את פעילות הביומד ללא הצלחה. בסופו של דבר ולאחר שנים רבות של ציפייה, נכנסה אלביט מדיקל לבורסה דרך הדלת האחורית, ע"י מיזוג עם שלד בורסאי (אנטר הולדינגס), מהלך שלא התקבל בעין יפה.
בנוסף לכל אלו, התרחשויות נוספות סביב החברה ובעל השליטה בה, מוטי זיסר, תרמו לסנטימנט השלילי במניה - מכירת מניות החברה על ידי בעל השליטה, ניסיונות למימוש פעילות בתי החולים והמחלבות בהודו לאחר שבוצעה השקעה ולאחרונה אף הודיע בנק הפועלים על ביצוע הפרשה כנגד הלוואה שהעניק לבעל השליטה, מוטי זיסר. בתוך כך, המשקיעים בשוק ההון הביעו את חששם ברגליים, כאשר מניית אלביט המשיכה לרדת (43% מתחילת השנה) בזמן שהתשואה על אג"ח סדרה ז' של החברה עלתה מ-5% לרמה של 6.5%.
מבט לעתיד
לסיכום, נראה כי ההנהלה של קרדן הפנימה בצורה טובה יותר את השלכות המשבר והגיבה במידה יעילה יותר לצמצום מצבת החובות של החברה והורדת המינוף הכולל. באלביט הדמיה, לעומת זאת, השלכות המשבר עדיין לא תמו, כאשר מינוף החברה נמצא במגמת עליה בעקבות הצורך בהון רב לפרויקטים הקיימים של החברה וכניסה להשקעות חדשות. לאחר שראינו את השוני בהתנהגות הנהלות החברות, קל יותר להבין מדוע המניות מתנהגות בצורה שונה. כמובן שאין בכך להעיד באשר לעתיד. עבור אלביט הדמיה, עשויות להיות מספר אבני דרך אשר יחזירו אותה לנתיב העליה, ביניהן הצלחה מסחרית של פעילות הביומד, התקדמות משמעותית בפרויקטים באירופה או בהודו או עליות במחירי הנדל"ן המסחרי בארה"ב.
השקעה בשתי החברות עדיין נחשבת לספקולטיבית. אך יחד עם זאת, להערכתנו, בקרדן האופק נראה בהיר יותר. מה שמשתקף בעליה של כ-30% במחיר המניה ובירידה חדה בתשואות לפדיון בהן נסחרות אגרות החוב של החברה. באלביט הדמיה, בניגוד לקרדן, חובת ההוכחה עדיין מוטלת על כתפיו של בעל השליטה, מוטי זיסר.
הכותב הוא מורן נחשוני מנהל השקעות ב"פרובידנס שוקי הון"

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
