קרדן ואלביט כבר לא? מדוע נפרדה דרכן של צמד המניות
בקרב הפעילים בשוק ההון, ישנה נטייה תמידית לחפש השוואות, בין מניה אלמונית למניה פלונית. הדחף להשוות נעוץ מעצם חוסר הוודאות המובנה בשוק ההון. גם מעריכי השווי אשר מקפידים לבצע היוון תזרימי מזומנים עתידיים תוך התחשבות בתחזיות מאקרו ומיקרו כלכליות, לא יכולים שלא להשתמש מידי פעם בשיטות ההערכה ההשוואתיות כמו שיטות מכפילי הרווח וההון. שיטת ההערכה ההשוואתית פשוט קלה ואינטואיטיבית מידי בשביל לא להשתמש בה. אך שימוש יתר בשיטה זו עשוי להחטיא את המטרה שלנו, כאשר לעיתים, הנתונים של חברה א' משתנים לעומת חברה ב', ובסיס ההשוואה נשמט.
שתי אחיות יפות?
כך קרה עם מניות קרדן אן.וי ואלביט הדמיה. לאורך שנים רבות, ובעצם עד אמצע 2010, התנהגות המניות הייתה כמעט זהה. שתי המניות הגיעו לשיא כל הזמנים בסוף שנת 2007, ושתיהן הגיעו לשפל בסוף 2008. בגרף המצורף, ניתן לראות כי התנהגות המניות דומה מאוד לכל אורך התקופה, גם אם עוצמת השינוי הייתה שונה. גם לאחר היציאה מהמשבר, ראה ציבור המשקיעים את החברות באופן דומה, והתנהגות המניות המשיכה באותו הרצף. אך החל מהקיץ האחרון, נראה כי ישנו שינוי מהותי בתפיסת המשקיעים את המניות, כאשר משקיעי קרדן נהנו מתשואה של 30% ומשקיעי אלביט הדמיה סבלו מתשואה שלילית של 20%. פער של 50% בפרק זמן קצר של חצי שנה, בין מניות אשר נתפסו דומות מאוד, מחייב הסבר.
על פניו, שתי החברות עוסקות בעסקים דומים: הן קרדן אן.וי והן אלביט הדמיה עוסקות בייזום נדל"ן במזרח אירופה. קרדן באמצעות חברת GTC ואלביט הדמיה במלונאות ובקניונים באמצעות פלאזה סנטרס. לקרדן פעילות פיננסים נוספת במדינות מזרח אירופה (אשר חלקה נמכר לאחרונה). לשתי החברות היו שאיפות התרחבות לשווקים מתעוררים נוספים - קרדן לסין ואלביט בהודו - שוב , מקור לדמיון בין החברות. לכל אחת מהן ישנו מרכיב נוסף של חלום, שאיננו בליבת העסקים הבסיסית של החברות: אלביט מחזיקה בחברת אלביט מדיקל, אשר מאפשרת חשיפה לתחום הביומד (אינסייטק וגמידה סל) וקרדן חשופה לתחומי המים (התפלה, טיהור וכד'). כך שבנוסף לסיפור הנפלא והחלום המגולם בנדל"ן בשווקים מתעוררים, עוררו החברות את דמיון המשקיעים גם בתחומים אקזוטיים נוספים.
החלום ושברו - חזרה לקרקע המציאות
מניותיהן של אלביט וקרדן נישאו על ידי גלי הגאות אשר הניעו כספים רבים לכל דבר שרק הריח מניחוח של שווקים מתעוררים והציגו עליות של מאות אחוזים עד סוף 2007. אך השינוי המהיר בתפיסות הסיכון והפחד ששרר בשווקים במהלך 2008 הביא את המניות לירידה של 90% (!) מהשיא של 2007. פרויקטים יזמיים, באופן טבעי, דורשים הון גדול ונשענים על אשראים גדולים במיוחד. המשבר הכלכלי של 2008 היה בראש ובראשונה משבר אשראי, ועצירת הכספים הביאה להקפאה של פרויקטים יזמיים רבים, כאשר החשש העיקרי שעלה באותה העת היה, לא האם החברות ירוויחו כספים, אלא האם בכלל יוכלו להחזיר את החובות שלהם.
לאחר שנרגע משבר האשראי, יכלו החברות לחזור לפעילות. ומכאן ניתן למדוד את מעשי ההנהלות של החברות שהביאו לתוצאה הנוכחית. מה קרה בקרדן? האירוע המהותי ביותר הוא מכירת חלקה של קרדן ב-TBIH, חברת בת אשר עסקה בביטוח ובפנסיה במדינות מזרח אירופה. פעילות זו, גם אם יש לה פוטנציאל גדול, דרשה מקרדן משאבים רבים והעלתה המינוף של החברה. מכירת חלקה של קרדן תמורת 625 מיליון שקלים הורידה את רמת הסיכון שבחברה.
בנוסף לכך, חתמה החברה עם קרן ההשקעות פימי על הסכם להשקעה בחברת הבת תה"ל (בעסקה של הלוואה ואופציות, כלומר בדומה לאג"ח להמרה), אשר מעניק לפימי אופציות למניות החברה לפי שווי של 189 מיליון אירו לעומת שווי בספרים של 97 מיליון אירו. בנוסף לכל אלו, לקרדן פעילויות עוגן בישראל, באמצעות החזקה בקרדן ישראל (נדל"ן, מכירות רכב וליסינג).
ההתפתחויות החיוביות בפעילות החברה באו לידי ביטוי בתשואת האג"ח של החברה שירדה מרמה מסוכנת של 8.5% ביוני השנה, עד לרמה של כ-5% כיום. תשואה כזו בדירוג של BBB+ עדיין מייצגים סיכון גבוה יחסית, אך יחד עם זאת היא מאפשרת גיוס הון לחברה אם תחפוץ בכך. הנפקה עתידית של תה"ל עשויה להציף ערך משמעותי לחברה בטווח הארוך יותר. בזמן שמחזיקי החוב של קרדן נהנו מירידת רמת הסיכון בחברה, לא ניתן להגיד זאת בצורה מלאה על בעלי המניות. למרות המהלכים החיוביים האלו, המניה עדיין נמצאת ברמה נמוכה בכ-25% מזו שבה שייטה לפני שנה, וכ-70% מתחת לרמות השיא של 2007.
מה קרה באותו הזמן באלביט הדמיה? נראה כי שוק ההון פחות אהב את המהלכים של אלביט, אשר היו שנויים במחלוקת. רבות מפעולותיה של אלביט העידו על צורך הולך וגובר במזומנים: מלבד כניסה לשוק הנדל"ן המסחרי בארה"ב על ידי רכישת MDT, החברה ניסתה לגייס כספים בשוק ההון על ידי הרחבות סדרה ז' ב-200 מיליון שקל , אשר מתוכם הצליחה לגייס רק 161 מיליון. בנוסף, החברה מכרה מניות של חברת הבת פלאזה שברשותה ב-98 מיליון שקל, וניסתה מספר פעמים להנפיק את פעילות הביומד ללא הצלחה. בסופו של דבר ולאחר שנים רבות של ציפייה, נכנסה אלביט מדיקל לבורסה דרך הדלת האחורית, ע"י מיזוג עם שלד בורסאי (אנטר הולדינגס), מהלך שלא התקבל בעין יפה.
בנוסף לכל אלו, התרחשויות נוספות סביב החברה ובעל השליטה בה, מוטי זיסר, תרמו לסנטימנט השלילי במניה - מכירת מניות החברה על ידי בעל השליטה, ניסיונות למימוש פעילות בתי החולים והמחלבות בהודו לאחר שבוצעה השקעה ולאחרונה אף הודיע בנק הפועלים על ביצוע הפרשה כנגד הלוואה שהעניק לבעל השליטה, מוטי זיסר. בתוך כך, המשקיעים בשוק ההון הביעו את חששם ברגליים, כאשר מניית אלביט המשיכה לרדת (43% מתחילת השנה) בזמן שהתשואה על אג"ח סדרה ז' של החברה עלתה מ-5% לרמה של 6.5%.
מבט לעתיד
לסיכום, נראה כי ההנהלה של קרדן הפנימה בצורה טובה יותר את השלכות המשבר והגיבה במידה יעילה יותר לצמצום מצבת החובות של החברה והורדת המינוף הכולל. באלביט הדמיה, לעומת זאת, השלכות המשבר עדיין לא תמו, כאשר מינוף החברה נמצא במגמת עליה בעקבות הצורך בהון רב לפרויקטים הקיימים של החברה וכניסה להשקעות חדשות. לאחר שראינו את השוני בהתנהגות הנהלות החברות, קל יותר להבין מדוע המניות מתנהגות בצורה שונה. כמובן שאין בכך להעיד באשר לעתיד. עבור אלביט הדמיה, עשויות להיות מספר אבני דרך אשר יחזירו אותה לנתיב העליה, ביניהן הצלחה מסחרית של פעילות הביומד, התקדמות משמעותית בפרויקטים באירופה או בהודו או עליות במחירי הנדל"ן המסחרי בארה"ב.
השקעה בשתי החברות עדיין נחשבת לספקולטיבית. אך יחד עם זאת, להערכתנו, בקרדן האופק נראה בהיר יותר. מה שמשתקף בעליה של כ-30% במחיר המניה ובירידה חדה בתשואות לפדיון בהן נסחרות אגרות החוב של החברה. באלביט הדמיה, בניגוד לקרדן, חובת ההוכחה עדיין מוטלת על כתפיו של בעל השליטה, מוטי זיסר.
הכותב הוא מורן נחשוני מנהל השקעות ב"פרובידנס שוקי הון"
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
